הכלה הטרייה, פאלומה מורנטה, אינה מסוגלת להתעלם מהמשיכה העזה שהיא חשה אל דניאל באראדו, אך היא גם אינה יכולה לשכוח את תחושת הבושה כשהוא דחה אותה מעליו או להתעלם מהעובדה שהיא הייתה חייבת להסכים לתנאיו הנוחים.
דניאל הטייקון, שבנה את עצמו בכוחות עצמו, יגן על פאלומה מהתוכנית של דודה לגנוב ממנה את הירושה המגיעה לה. בתמורה הוא יזכה במעמד החברתי שאבד לו כשאימו האריסטוקרטית זנחה אותו. נדרי הנישואים שלהם הם רק חוזה למראית עין. אבל הלהט הפראי שניצת ביניהם מאחורי דלתותיו הסגורות של הפלאצו הטוסקני שלהם ‒בהחלט לא!
"פאלומה בסכנה!"
פרנקו זמברוטה הטיח את ידו על שולחן הכתיבה שלו.
"היא בילתה באנגליה את רוב חייה, לגמרי מנותקת ממורשתה האיטלקית. נישואיה האומללים, והגירושים המהירים בעקבותיהם, מוכיחים שהיא בחורה עקשנית מאוד. לדעתי, נכדתו של מרצ'לו לא מתאימה ליטול את השליטה בקבוצת החברות מורנטה. אני בטוח שממש לא צריך להזכיר לך, דניאל, שמדובר במותג בינלאומי עם היקף הכנסות של מיליונים רבים בשנה. ואי אפשר להפקיד חברה כזאת בידיה של בחורה חסרת כל ניסיון בניהול עסקים."
"במלוא הכבוד, פרנקו, דעתך בנידון אינה רלוונטית." דניאל באראדו דיבר בשלוותו האופיינית, כשהוא מסתיר את סלידתו מבן שיחו. הדהים אותו שמרצ'לו מורנטה, המייסד של קבוצת מורנטה, אדם שהיה ידוע בכריזמה שלו לא פחות מאשר בחושיו העסקיים, היה קרוב משפחה של פרנקו האפרורי.
במהלך עשרים וארבע השעות שחלפו מאז שמרצ'לו התמוטט על מגרש הגולף ומת בדרך אל בית החולים, דניאל לא זכה להזדמנות להפנים את מות המנטור שלו וחברו הטוב ביותר. מלוא מעייניו היו נתונים למניעת התקשורת מלשמוע אודות מותו של מרצ'לו, לפני שהבשורה המרה תימסר לנכדתו. אלא שפאלומה מורנטה, היורשת היחידה של הונו העצום של סבה, נעלמה לגמרי מעל המפה.
השיחה עם מי שפאלומה כינתה הדוד-הגדול פרנקו הייתה חסרת תועלת ובזבוז גמור של זמנו של דניאל, בשעה שדחוף יותר היה לו לאתר אותה. אבל עדיין, כשהבעת פניו האניגמטית לא חושפת שום שמץ מהתסכול שלו, הוא אמר בשלווה, "משאלת ליבו של מרצ'לו הייתה שפאלומה תתפוס בסופו של דבר את מקומו. יחד עם זאת, הוא ציין בצוואתו שאם ילך לעולמו לפני שלנכדתו ימלאו עשרים וחמש, קבוצת החברות מורנטה תנוהל על ידי מועצת המנהלים עד הגעתה לגיל הזה ועד שהיא תיטול את השליטה בעסק. האם עליי להזכיר לך, פרנקו, שחובתך כנשיא המועצה היא לעבוד בשיתוף פעולה עם שאר הנאמנים ולנהל את קבוצת מורנטה עד למועד זה?"
פרנקו נחר בקול. "כמה מחברי המועצה כבר ביטאו את דאגתם בנוגע לכך שפאלומה חסרה את תכונות המנהיגות הנחוצות. אני מתכוון להביא למועצה הצבעת אי-אמון בה ולהציע למנות אותי במקומה, לתפוס באופן קבוע את מקומו של מרצ'לו."
ההתהדקות הבלתי מורגשת בלסתו של דניאל הייתה האות היחיד לכך שאיומו של פרנקו לפתוח במאבק על השליטה הטריד אותו בכלל. הוא לא בטח מעולם באחיו החורג הצעיר של מרצ'לו. פרנקו היה פרי הנישואים השניים של אימם, אחרי שאביו של מרצ'לו הלך לעולמו בגיל צעיר יחסית, ממנת יתר של סמים, אם להאמין לשמועות שהתרוצצו. מרצ'לו היה היורש היחיד של משפחת מורנטה, ובהמשך הוא העניק לאחיו החורג תפקיד בכיר בחברה המשפחתית. נכון, הניסיון היחיד של פאלומה בעבודה בקבוצת מורנטה היה במהלך שנת שבתון באמצע לימודיה באוניברסיטה. ויכול להיות שפרנקו אכן יצליח לגייס רוב להדחתה, בקרב חברי מועצת הנאמנים. דניאל נזכר במילים האחרונות שמרצ'לו אמר לו.
"אתה מוכן להבטיח לי שתדאג לנכדתי? הפכת להיות בעיניי הנכד שלא היה לי מעולם, דניאל. אני מתחנן בפניך שתתייחס אל פאלומה כאל אחותך ותגן עליה מפני כל הכרישים שיחוגו סביבה, כדי לזכות בנתח ממנה אחרי מותי."
איך הוא היה אמור לחשוב על פאלומה כעל אחותו? תהה דניאל בתחושה קודרת. הוא התאמץ מאוד לא לחשוב עליה בכלל, במשך כל שלוש השנים האחרונות.
פאלומה הייתה נערה פזיזה כשהוא פגש אותה לראשונה, אם כי אפילו אז, ניתן היה לראות שיום אחד היא תהפוך להיות יפהפייה. דניאל שם לב אליה, אך הוא היה עסוק בניסיון לשקם את חייו כך שלא הקדיש לה תשומת לב רבה במיוחד.
כשפאלומה הייתה בת עשרים ואחת, היא באה לליבורנו, בחוף המערבי של טוסקנה, כדי להתלמד במסגרת קבוצת מורנטה. חברת מוצרי העור היוקרתיים צמחה והפכה למובילה בתחום, גם בזכותו של דניאל, שביסס את נוכחותה באינטרנט.
דניאל ממש נדהם למראה הצעירה היפהפייה שפאלומה הפכה להיות. הוא דמיין לעצמו כעת את גזרתה הדקיקה, שערה הערמוני ועורה הצחור המושלם כמו הפורצלן המעודן ביותר. פאלומה ניחנה באלגנטיות טבעית שהעידה על מורשתה האריסטוקרטית, שהשתרעה על פני שלוש מדינות אירופאיות שונות. סבה היה מרקיז איטלקי. אשתו של מרצ'לו, שהלכה לעולמה באופן טרגי בצעירותה, הייתה בתו של דוכס צרפתי, ואימהּ האנגליה של פאלומה הייתה קשורה, אם כי באופן מרוחק למדי, אל משפחת המלוכה הבריטית.
דניאל פשוט התקשה שלא להיכנע לכימיה העזה שהתלקחה בינו לבין פאלומה. הוא השתדל לשמור מרחק, מאחר והיה מודע להיותו מבוגר ממנה בשתים-עשרה שנים. ובשל מעמדו במועצת המנהלים של קבוצת מורנטה, היא הייתה כפופה לו בעבודתה.
אבל בליל הנשף הגדול בפלאצו המפואר של מרצ'לו, פאלומה פלירטטה איתו, וכשהיא יזמה נשיקה, שליטתו העצמית של דניאל נשברה והוא נכנע למשיכתה החושנית. עד עתה הוא זכר כמה רכות שפתיה היו תחת שפתיו. אבל הוא התעשת אז מיד, בידיעה הברורה שזה לא יהיה לרוחו של סבה. מרצ'לו דיבר לא פעם על תקוותו שפאלומה תמצא לעצמה שידוך ראוי, בקרב אחת ממשפחות האצולה האיטלקית.
דניאל לא ראה את פאלומה מאז אותו הערב שבו דחה את חיזוריה, אבל לא פעם הוא תפס את עצמו חושב עליה. היא נתקעה מתחת לעורו כמו קוץ, במשך שלוש השנים האחרונות, והמשיכה שלו אליה לא פחתה כלל. אבל עדיין, הוא היה נחוש לקיים את הבטחתו למרצ'לו, שיהיה לה כמו אח גדול. רק שראשית, הוא היה צריך למצוא אותה ולבשר לה את הבשורה המרה על מות סבה.
הוא ידע שהיא מתגוררת בלונדון, שם הקפידה לשמור על פרופיל נמוך. היא סירבה בתוקף להצעה של סבה להציב עליה שומר ראש. אבל בעקבות מותו של מרצ'לו, פאלומה הפכה למיליארדרית. חייה עמדו להיות שונים מאוד מעתה והלאה, והיא תהיה חייבת להשלים עם ההגנה של צוות אבטחה.
דניאל קיבל את פרטי הקשר של פאלומה ממזכירתו האישית של מרצ'לו, אבל הטלפון שלה לא היה זמין. כשהוא התקשר אל הקו הביתי שלה, שותפתה לדירה עדכנה אותו שפאלומה נסעה לסדנת יוגה של מספר ימים, איפשהו באירלנד.
"פאלומה הייתה צריכה להיות פה, במטה הראשי של קבוצת מורנטה." קולו הכעוס של פרנקו קטע את מחשבותיו של דניאל. "אתה ביקשת ממני לדחות את שחרור ההודעה הרשמית על מותו של מרצ'לו, כדי לתת לנכדתו זמן להתכונן לתשומת הלב התקשורתית שתתעורר ללא ספק. אבל אני לא אמשיך לחכות, כי אני לא מוכן להסתכן בכך שהמידע יודלף לתקשורת. מנהיגות חזקה, זה מה שנחוץ בזמן כזה."
"אתה צריך להבין שפאלומה המומה ומוכת צער." דניאל היה בטוח שהיא תהיה ממש הרוסה, אך לא הייתה לו שום כוונה להודות בפני פרנקו בכך שאין לו שום מושג היכן היא נמצאת, או להודות בכך שפאלומה בכלל לא מודעת עדיין למותו של מרצ'לו. "אני עומד על כך שינתן לה זמן להתמודד עם האובדן. רק חברי מועצת הנאמנים ואנשי הרפואה המעטים אשר טיפלו במרצ'לו יודעים שהוא הלך לעולמו, ואני הוצאתי צו איסור פרסום שימנע כל אחד מלדבר עם התקשורת בלי האישור שלי."
"לא הייתה לך שום זכות לפעול מאחורי גבי," אמר פרנקו בזעם.
"הייתי חייב לפעול במהירות, כדי להבטיח את יציבותה של החברה. מרצ'לו מינה אותי לסגן הנשיא הקבוע של מועצת הנאמנים, מתוך הכרתו בנאמנות שלי אליו ואל קבוצת מורנטה." דניאל ידע שהמינוי הזה לא היה לרוחו של פרנקו, וכעת הוא תהה אם מרצ'לו חשד שפרנקו ינסה להשתלט על החברה. "במהלך הימים הקרובים, אביא את פאלומה לליבורנו כדי שהיא תהיה זאת שתמסור את ההודעה לעיתונות."
"אני קרוב המשפחה היחיד שנותר לפאלומה, מלבד אימהּ, והייתי רוצה למסור לה את תנחומיי, אם תואיל להגיד לי איפה היא נמצאת." נימת קולו של פרנקו השתנתה, והוא כבר לא הפגין שום שמץ של העוינות הקודמת, אבל זה לא ריכך בכלל את יחסו של דניאל אליו ולא גרם לו כלל לבטוח בו.
"אני צריך לכבד את רצונה של פאלומה לשמור על פרטיותה." בצאתו את משרדו של פרנקו, הוא התכוון לעבור בכל סדנת יוגה ארורה באירלנד, בחיפושיו אחרי היורשת הנעדרת.
הטלפון של דניאל צלצל, והוא מיהר לענות כשראה שהמתקשרת היא שותפתה של פאלומה לדירה, עמה דיבר מוקדם יותר. "לורה?"
"מר באראדו, שיקרתי כשאמרתי לך שפאלומה נמצאת באירלנד. היא עובדת בארגון צדקה ומלמדת כרגע בבית ספר במערב אפריקה. אי-שקט שגובל במלחמת אזרחים מתחולל במאלי כבר כמה שנים, ופאלומה לא רצתה לספר לסבא שלה מה היא עושה, כדי שהוא לא ידאג לה יותר מדי. כאמצעי ביטחון, קבענו בינינו מילת קוד, ואם פאלומה הייתה שולחת לי את המילה הזאת, הייתי אמורה להתקשר ולהגיד לך שהיא נמצאת במאלי."
דניאל הזעיף פנים. "למה פאלומה ביקשה ממך להתקשר אליי?"
"היא אמרה שסבה בוטח בך ביטחון מלא, ושהיא בוטחת בשיקול הדעת של סבה." הבהילות בקולה של הבחורה הצעירה עוררה בדניאל תחושת אי-שקט. "לפני כמה רגעים קיבלתי הודעת טקסט מפאלומה, וזאת הייתה מילת הקוד. אני חוששת שהיא נתונה באיזו מין צרה."
פאלומה הציצה מבעד לחלון הקטן של בקתה. בחוץ היא יכלה לראות רק את המדבר המאובק, כמה עצים מרוטים ובוהק השמש שהשתקף בקנה הרובה שהיה מוצלב על גבו של אחד משוביה, ששמר על המתחם.
האדרנלין שפעם בעורקיה כששני חמושים עטויי מסיכות פרצו לבית הספר שבו היא לימדה כיתה של ילדות צעירות, סייע לה להישאר שלווה בזמן שנדחפה למשאית ונלקחה מהמקום. אבל השעות שהיא בילתה נעולה בבקתה המחניקה הזאת, כמעט בלי שום מזון או מים, החלו לתת בה את אותותיהן. היא הרגישה חסרת ישע ומפוחדת.
לפחות היא הצליחה לשלוח הודעת התרעה לשותפה שלה לדירה בלונדון, לפני שהאנשים החמושים לקחו ממנה את הטלפון. לורה כבר בטח התקשרה אל דניאל באראדו. אבל אם להיות ריאליסטית, איך כבר יוכל איזה איש מחשבים חנון לסייע לה במצבה הנוכחי? חשבה לעצמה פאלומה ביאוש. לא שיש בדניאל משהו שנראה בכלל כמו רמז להיותו חנון, היא הודתה בליבה. עם המראה המהמם שלו והסקס אפיל הכובש, הוא היה יכול להיות כוכב קולנוע, במקום להיות מומחה למחשוב והבעלים של חברת ההיי-טק הגדולה ביותר באיטליה.
שרירי בטנה התהדקו, כשדמיינה לעצמה את דניאל. התקשורת כינתה את הגבר שהפך את עצמו למולטי-מיליונר, הרווק המבוקש ביותר באיטליה, ופניו הנאים עם הבעת הציניות המשועשעת קמעה, הופיעו בקביעות במדורי הרכילות. בכל פעם, הוא צולם מן הסתם כשאיזו יפהפייה אחרת תלויה על זרועו. פאלומה הקדישה זמן רב יותר משהיה לה נעים להודות בעריכת חיפושים על דניאל ברשתות החברתיות, אבל הפעם האחרונה שבה ראתה אותו ממש הייתה לפני שלוש שנים.
למרות החום העז במקום הכלא שלה, פאלומה נרעדה בהיזכרה ברגע המשפיל ביותר של חייה. כשדניאל הזמין אותה לרקוד בנשף שסבה ערך, היא הייתה צריכה להבין שעשה את זה רק מתוך נימוס. היא הייתה ממש מאוהבת בדניאל מאז שהייתה נערה מתבגרת, והשמפניה ששתתה במהלך הערב גרמה לה להרגיש נועזת והניעה אותה להצמיד את גופה אל גופו הנוקשה, כשהוא הניח את ידיו על מותניה במהלך הריקוד שלהם.
הערתו החדה והכעוסה, שהיא זקוקה בוודאי לקצת אוויר מרענן, בעת שליווה אותה החוצה מאולם הנשפים, לא הצליחה לנפץ את הבועה הרומנטית שאפפה אותה. הם מצאו את עצמם לבדם בגן, ופאלומה כרכה את זרועותיה סביב עורפו ומשכה את פניו אליה, כדי שתוכל להצמיד את שפתיה אל שפתיו.
דניאל התאבן וידיו לפתו את זרועותיה, כאילו שהיה בכוונתו למשוך אותן למטה. פיו היה קשה ולא מתמסר, בדיוק כמו האיש עצמו. אלא שאז הוא השמיע מין קול צורם ממעמקי גרונו, ששלח ספירלה לוהטת שהסתחררה בתוך גופה של פאלומה, בעת שדניאל תפס את הפיקוד על הנשיקה. שפתיו נעו על שפתיה במיומנות הורסת בעת שהוא חקר את פיה. השתלט עליו. השתלט עליה.
היא לא עצרה את עצמה בשום צורה, והלהט של תשוקתה ממש הדהים אותה. אבל ההלם שלה היה גדול עוד יותר כשדניאל קרע לפתע את פיו מעל פיה וצעד אחורה להתרחק ממנה.
"זה לא היה צריך לקרות," הוא אמר בקול צונן, שהכאיב לה כמו הצלפה של שוט. "סבא שלך היה מצפה בוודאי להתנהגות הרבה יותר נאותה – מצד שנינו. אני מציע שנשכח שהרגע המצער הזה התרחש בכלל."
בוערת מרוב בושה, פאלומה נמלטה בחזרה אל הבית, והיא עזבה את איטליה למחרת, בלי שתשוב לראות את דניאל. במשך שלוש השנים האחרונות, היא ביקרה אצל סבה רק כשהייתה בטוחה שדניאל לא יהיה בליבורנו. אפילו החלטתה להתחתן עם קאלום, בקושי חודש אחרי הדייט הראשון שלהם, הייתה במבט לאחור עוד ניסיון להוכיח שהתגברה על התאהבות הנעורים שלה בדניאל.
אבל סבא מרצ'לו לא הסתיר בשום צורה את הערכתו הרבה לדניאל. פאלומה קיוותה שהוא ינסה לסייע לה, בגלל החיבה שהוא רוכש לסבה. תחושת אשמה הציפה את רגשותיה המרוטים, כשדמיינה לעצמה כמה נוֹנוֹ ידאג אם יוודע לו שהיא נחטפה על ידי אנשים חמושים. סיבה אחת להחלטתה לבוא לאפריקה במסגרת תוכנית התנדבותית הייתה ההערכה הרבה שחשה כלפיו. מרצ'לו היה נדבן ידוע, והוא הקים את קרן מורנטה שתרמה סכומים גדולים לפרויקטים שונים של ארגוני צדקה באיטליה ומסביב לעולם, אותם היא מימנה בעזרת אחוז מסוים מהרווחים של קבוצת מורנטה.
פאלומה גדלה בידיעה שהיא תירש את החברה בבוא היום. אחרי שאביה, בנו היחיד של מרצ'לו, נהרג בתאונה טראגית, עתידה הובטח. אבל סבה היה אמור להמשיך לשלוט בקבוצת מורנטה עוד שנים רבות, ופאלומה רצתה לפלס לה דרך משלה בעולם, ולחוות צדדים אחרים של החיים, לפני שתיקח על עצמה את העול של ניהול החברה. היא החלה לעבוד כמנהלת איסוף תרומות של קרן סיוע לילדים, שתמכה בקהילות באפריקה. אבל לבלות כל יום במשרדה הנוח היה מרוחק מאוד מהבעיות הממשיות במאלי, שם שרר עוני רב מאוד ומחסור בחינוך לילדים, כך שהיא קפצה על ההזדמנות ללמד בבית ספר שבו תוכל לתרום תרומה ממשית לחיי הילדים.
מה עומד לקרות לה? תהתה פאלומה בחשש. היא כמעט לא נרדמה מאז שנחטפה, והיא הייתה ממש מותשת. ראשה היה שמוט כל כך שסנטרה נח על חזהּ. היא בטח נמנמה, כי היא התעוררה לשמע רעש של רכב שחצה בדהרה את המתחם, והרעש המפחיד של ירי. ליבה החל להלום מיד במהירות רבה, והיא קפצה על רגליה בדיוק כשדלת הבקתה שלה נפתחה בתנופה.
דמות לבושה במדי קרב בצבע חאקי עמדה בפתח, עם מסיכת בד שמכסה את הפנים כך שהעיניים ברקו מבעד לשני חרכים צרים. האיש – פאלומה ניחשה על פי מידות הגוף ומבנהו החסון שמדובר בגבר – לא היה אחד מהחוטפים שלקחו אותה מבית הספר. אך ההתנהגות שלו הייתה כה סמכותית, כך שהיא ניחשה שהוא עשוי להיות המנהיג של החוטפים. הוא היה חמוש ברובה סער, ואינסטינקטיבית היא נרתעה אחורה ממנו.
"בואי איתי," הוא נהם.
היא בטח דמיינה שהוא נשמע לה איכשהו טיפה מוכר. בפחד עז, פאלומה נסוגה והתרחקה ממנו. "מי אתה?" קולה רעד, כשקולות הירי הוסיפו להגיע לאוזניה מבחוץ.
בלי אף מילה נוספת, הגבר נע לכיוונה, הרים אותה באוויר והטילהּ על כתפו. זה קרה כל כך מהר שלפאלומה לא היה אפילו זמן להיאבק. הוא נשא אותה החוצה מהבקתה, והיא שמעה קולות צורמים של עוד גברים. שוב, הייתה לה מין תחושה של משהו מוכר, אבל מוחה היה קפוא, והיא לא הצליחה להבין את מה שנאמר.
קול מנוע של מכונית נשמע, ואז היא הוטלה אל ארגז של משאית וראשה פגש את רצפת המתכת בקול חבטה עמום. היא ניסתה להתרומם לישיבה, אך השובה שלה קפץ אל תוך המשאית, טרק אחריו את הדלת והשתרע מעליה בעת שכלי הרכב החל לנסוע במהירות.
"רד ממני!" פאלומה שמה את ידיה על חזהו של האיש בניסיון להדפו, אך זה היה כמו לנסות להרים גוש גרניט ענקי. היא התאמנה באומנויות לחימה במשך שנים, אבל הניסיון להגן על עצמה במציאות מול מישהו שגדול וחזק ממנה בהרבה התגלה כבלתי אפשרי. הידיעה שהיא נתונה לחסדיו של השובה שלה הרתיחה את דמה. "נסה לעשות את זה למישהו בגודל שלך, חתיכת אפס עלוב. מה, אתה נהנה להפעיל את הכוח שלך על נשים וילדים חסרי כל ישע?"
היא נזכרה בהבעת האימה על פני התלמידות שלה כשהחוטפים החמושים התפרצו אל הכיתה. "מה עשיתם עם התלמידות מבית הספר? שחררו אותן," היא התחננה. "המשפחות שלהן לא יכולות לשלם כופר נפש. אני בעלת ערך רב יותר מכל התלמידות ביחד. סבא שלי הוא איש עשיר, והוא ישלם תמורת השחרור שלי, אבל רק אם תשחררו גם את הילדות."
היא הביטה בזעם בעיניו של האיש, שהיו החלק היחיד בפניו שלא כוסה על ידי מסיכת הבד. עיניו, שהיו בצבע חום-זהוב, ברקו בחזרה אליה. פאלומה הפכה מודעת לירכיו החזקות שנלחצו אליה, ומתחת לכפות ידיה, היא הרגישה במבנה הברור של שרירי הבטן שלו מתחת לחולצה.
למרבה התדהמה, היא חשה רפרוף של מודעות שחלף בשיפולי בטנה. לא רק מודעות, אלא גם מין תחושה מוכרת. תת-המודע שלה זיהה את המבנה השרירי המרשים של הגוף הגברי הזה שנח עליה, וחושיה התעוררו כשהיא שאפה לאפה את ניחוח האפטרשייב המסחרר אשר אפף אותו. רק גבר אחד הצליח לחלץ ממנה אי-פעם תגובה עזה כל כך.
זאת חייבת להיות רק הזיה, החליטה פאלומה. השובה הזה שלה לא יכול להיות... היא תפסה את שולי מסיכת הבד של האיש וקרעה אותה מעל פניו. אישוניה התרחבו בתדהמה והלם. "דניאל!"
"צ'או, קארה," הוא אמר במבטא הסקסי העצל שלו, שגרם לבהונותיה להתקפל בתוך נעלי ההתעמלות שלרגליה.
כשדניאל נשא אותה החוצה מהבקתה, הוא בוודאי דיבר באיטלקית עם נהג המשאית. פאלומה דיברה איטלקית בצורה שוטפת, אם כי אנגלית הייתה שפת האם שלה, והיא לא הייתה מסוגלת לחשוב בבהירות ברגעים המתוחים ההם.
היא נאנקה בבהלה לשמע חבטה מתכתית רמה על דופן המשאית.
"ואי פיוּ וֶלוֹצֶ'ה! הורה דניאל לנהג בבהילות.
פאלומה ידעה שהוא הורה לו לנסוע יותר מהר. הפחד כיווץ לה את הבטן בהבינה שקולות החבטה היו צלילי קליעים אשר פגעו בגוף המתכת של המשאית. החוטפים החמושים רדפו בעקבותיהם, וגם ירו עליהם.
היא הרימה את מבטה אל דניאל, ואז עלה בדעתה שהוא שוכב עליה כדי לגונן עליה בגופו, למקרה שקליע יחדור מבעד לחלון. הניצוץ בעיניו גרם לליבה להחסיר פעימה.
"אני לא מבינה," היא אמרה בקול רועד. "אתה חנון של מחשבים." בעבר היא ראתה אותו רק במשרדים של קבוצת מורנטה או בפלאצו המפואר של סבה. דניאל היה לבוש תמיד בחליפות מחויטות והיה מטופח ומצוחצח. עכשיו הוא הזכיר לה איזה פיראט, עם הבלורית הכהה שצנחה לו על המצח, ומעטה הזיפים הגס שכיסה את סנטרו.
"לא ידעתי שהדעה שלך עליי כל כך לא מחמיאה," הוא אמר ביובש.
פניו היו כה קרובים אל פניה שפאלומה חשה את נשימתו מלטפת את לחייה. היא לא הייתה מסוגלת להסיט את מבטה מפיו החושני כשזיכרונות הנשיקה שלהם הציפו את מוחה. משקל גופו ריתק אותה למקומה על רצפת המשאית, ומתוך אינסטינקט נשי גרידא, היא פישקה את ירכיה קצת, כך שהאגן שלה היה צמוד אל האגן שלו.
לסתו התהדקה, והוא דרך את שרירי זרועותיו והתרומם לפתע מעליה. "תישארי איפה שאת," הוא הורה, לפני שהתגלגל אל צד המשאית, כיוון את הרובה שלו מהחלון החוצה וירה מספר יריות. "אֶוָואי!" נימת סיפוק הדהדה בקולו. "את יכולה להתרומם ולשבת בבטחה," הוא אמר לפאלומה. "יריתי בגלגל הקדמי של המשאית שרדפה אחרינו. האנשים שחטפו אותך לא יכולים להרע לך יותר."
"מי אתה, בדיוק?" היא הפטירה.
"התאמנתי במסגרת הצבא האיטלקי והשתייכתי לגדוד התקיפה המוצנח התשיעי. זאת יחידת קומנדו מיוחדת, כמו שיש בכל הצבאות." גאווה קטנה נשמעה בקולו של דניאל. "פציעה שספגתי במהלך שירות פעיל קטעה את הקריירה הצבאית שלי, אבל נשארתי בקשר עם כמה מחברי לנשק. כשהשותפה שלך סיפרה לי שאת בצרות, התקשרתי אל בית הספר במאלי ונודע לי על חטיפתך." שפתיו התהדקו. "זאת מדינה שידועה כמקום מסוכן מאוד, וחטיפות, בעיקר של אזרחים זרים, הן איום שכיח מאוד. היה מאוד לא אחראי מצידך לבוא לפה."
"הייתי מודעת לסיכונים," רטנה פאלומה. "אבל במאלי יש מחסור בבתי ספר ובמורים, ובלי גישה להשכלה, הסיכוי של הילדים פה לחיים טובים הרבה יותר קטנים. הוראה הייתה דרך מעשית שלי לתרום את חלקי." היא הרחיקה את השיער מעל עיניה, בידיעה ברורה שהיא נראית ממש מוזנחת, מיוזעת ומלוכלכת. החוויה הקשה שעברה החלה לתת את אותותיה, ונימת הנזיפה בקולו של דניאל הוסיפה אשמה לתערובת הרגשות שלה. "לא ציפיתי ממך לסכן את חייך כדי להציל אותי. תודה." היא הסמיקה, בהבינה עד כמה מילותיה קצרו מלבטא את יחסה.
"הבטחתי לסבא שלך שאגן עלייך," הכריז דניאל בקצרה. פאלומה הרגישה מיד שהיא כמו נטל על צווארו. לפעמים היא הרגישה ממש חנוקה בגלל היחס של נונו, שהיה מגונן יתר על המידה. "נעזרתי בכמה מעמיתיי הוותיקים לנשק," הסביר לה דניאל. "קיבלנו מידע שהוביל אותנו אל המקום שבו החמושים הללו החזיקו אותך, ותכננתי משימת חילוץ. עוד כמה רגעים נגיע למנחת, שבו ממתין לנו מטוס כדי להוציא אותנו מפה."
"סבא שלי יודע מה קרה לי?"
"לא." דניאל סובב את ראשו ממנה והביט החוצה דרך החלון. פאלומה קיבלה את ההרגשה שהוא נמנע מלפגוש את מבטה.
"תודה על זה שהסתרת מנונו את מעשה החטיפה שלי," היא אמרה בקול נצרד. "המצאתי את הסיפור הזה שאני מבלה קצת זמן בסדנת התבודדות, בגלל שלא רציתי שהוא ידאג לי."
"יש משהו שאני צריך לספר לך." דניאל קילל כשהמשאית קפצה על הדרך הלא סלולה ופאלומה נפלה עליו. היא שמה את ידיה על הקיר המוצק של חזהו כדי לייצב את עצמה, ונהייתה מיד מודעת למבטו שהורד אל המקום בו חולצת הטריקו המיוזעת שלה נצמדה אל שדיה. למרבה החרדה שלה, היא חשה איך פטמותיה מתחילות להתקשות, והיא מיהרה להתרומם מעליו. "אני אדבר איתך כשנהיה על המטוס," אמר דניאל בקול מחוספס.
תחושת אימה צנחה אל מעמקי בטנה של פאלומה לשמע נימת קולו הרצינית. הם הגיעו אל המנחת והמשאית נעצרה לצד מטוס. היא הניחה את ידה על זרועו של דניאל. "דבר איתי עכשיו."
הוא פלט אוויר לאט. "אין שום דרך קלה לבשר לך את זה, קארה. מרצ'לו מת."
ליבה עמד מלכת. "זה לא נכון. זה לא יכול להיות נכון." היא תרה את פניו של דניאל כדי למצוא אישור לכך שהיא רק לא הבינה את דבריו, אך לא מצאה שום אות לכך. "נונו אינו בן-אדם צעיר, אבל הוא במצב גופני ממש מעולה לגבר בגילו." זאת חייבת להיות טעות. פאלומה לא הייתה מסוגלת לקבל את מה שדניאל אמר לה.
"אני מצטער. אני יודע איזה הלם זה בשבילך. סבא שלך סבל ממפרצת באבי העורקים. בשפה פשוטה, העורק הראשי בלב שלו נקרע. שיחקנו גולף, כשהוא התמוטט פתאום עם כאבים בחזה. התקשרתי מיד להזעיק עזרה, ואנשי הצוות הרפואי נאבקו כדי להציל את חייו, אבל הוא מת לפני שהגיע אל בית החולים."
"אתה היית איתו כשהוא... כשהוא מת?" השתנקה פאלומה. גרונה היה חנוק לחלוטין מרוב דמעות, כשהבשורה הנוראה הלכה ונקלטה, והיא הבינה שלעולם לא תשוב לראות עוד את נונו האהוב שלה.
"כן, הייתי איתו," אישר דניאל.
"אני שמחה שהוא לא היה לבד." אשמה פילחה אותה כמו סכין בליבה. היא הייתה צריכה להיות לצד סבה. הוא ניסה לשכנע אותה לעבור לחיות באיטליה ולהפוך לעוזרת שלו בקבוצת מורנטה, כדי להכינה לתפקיד שיהיה שלה בבוא היום. היא הניחה שיש לה שפע של זמן לפרוש לפני כן את כנפיה. היא בלעה יבבה כעת. "מתי הוא התמוטט, נונו?"
"לפני יומיים. הצלחתי לבלום את פרסום הידיעה, ורק קומץ של אנשים בכלל יודע על מותו של מרצ'לו." דניאל היסס. "יכול להיות שמישהו במועצת המנהלים של קבוצת מורנטה ארגן את ההיעלמות הזאת שלך."
פאלומה בהתה בו. "למה שמישהו מהם יעשה כזה דבר?"
"את היורשת היחידה של כל ההון של סבא שלך," הזכיר לה דניאל. "הכסף יעבור אלייך מיד, וכשימלאו לך עשרים וחמש תקבלי את השליטה על החברה, כמו שנקבע בצוואתו של מרצ'לו. אבל אם משהו יקרה לך, חצי מהירושה שלך תועבר לקרן הצדקה מורנטה והחצי השני יחולק בצורה שווה בין שמונת חברי מועצת המנהלים, כולל פרנקו, הדוד של אביך, אך לא כולל אותי. לי, סבא שלך העניק מושב קבוע במועצת המנהלים, עד יום מותי, אבל אני לא אחד המוטבים של צוואתו. במקרה שתלכי לעולמך, כל שאר הנאמנים עומדים להפוך למולטי-מיליונרים, והמועצה תחליט מי ימונה לעמוד בראש קבוצת מורנטה."
"אני צעירה ובריאה, לא סביר לחשוב שמשהו יקרה לי." פאלומה נשכה את שפתה כשדניאל גלגל עיניים. "אתה בעצמך אמרת שחטיפת אזרחים זרים היא משהו שקורה לעיתים קרובות במאלי."
"אני מניח שאולי זה רק צירוף מקרים, שנלקחת מיד אחרי שמרצ'לו מת, אבל מניסיוני, צירופי מקרים הם נדירים למדי," אמר דניאל בציניות. "אם השותפה שלך לדירה לא הייתה מדווחת לי, לא הייתי יודע איפה לחפש אותך. אבל מישהו ודאי ידע שהיורשת של קבוצת מורנטה נמצאת במאלי, ואני מאמין שהמישהו הזה קיווה למנוע אותך מלתבוע את הירושה שלך."
אתר ביבוקס הוקם בכדי לאפשר חווית רכישה נוחה ומהירה לקהל חובבי הספרים.
אנו מציעים מגוון ענק של ספרים בקריאה דיגיטלית באפליקציה או במשלוח עד הבית.
