נחליאלי לבן

"אִמָּא נַחְלִיּאֵלִית וּבִתָּהּ הִתְעוֹרְרוּ בֹּקֶר אֶחָד מַמָּשׁ לִפְנֵי הַסְּתָיו לַהֲמֻלַּת נְדִידָה.

אַלְבָּה הָיְתָה מְלֵאַת הִתְרַגְּשׁוּת לִקְרַאת הַיְּצִיאָה לַנְּדִידָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁלָּהּ"

הנחליאלי מבשר את בוא הסתיו, כמו שכולם יודעים. אבל עד כמה אנחנו באמת מכירים את ציפור השיר הזו וכמה אנו יודעים עליה?

השם שנתנו לה המדענים הוא Motacilla alba , שפרושו זנב־נוע לבן.

דרך סיפור שובה לב זה, על מוטסילה ואלבה, אמא נחליאלית ובתה, נקבל הצצה לעולמן של הציפורים הנודדות. הן מתכוננות לקראת מסע הנדידה הראשון של אלבה - משוודיה הרחוקה לקיבוץ מעגן שבעמק הירדן, מסע ממושך ורצוף באתגרים.

רויטל - מחברת הספר, ביולוגית ימית בהכשרתה מאוניברסיטאות תל אביב וקייפטאון, מתרגמת במקצועה וסבתא טרייה.

קליה - המאיירת, בעלת תואר שני במדעי הסביבה. חובבת ציפורים ומתכננת לפתוח ספרייה שהיא גם בית תרבות ובמה לאומנים.

"אמא נחליאלית שזכרה כמה היא חששה מן הנדידה הראשונה שלה, הבינה לליבה של אלבה, ורגע לפני שאלבה עמדה לשאול אם אמא חושבת שהיא תצליח לעבור תעופה ממושכת ללא מנוחה וללא שינה, היא הכניסה את אלבה תחת כנפיה ולחשה לה: " רוצה שאספר לך סוד שרק מעטים יודעים עליו?"

אלבה ענתה מיד: "מה הסוד?"

הסוד הזה הוא הטריק שבעזרתו אנחנו הציפורים מצליחות לעוף לאורך זמן ללא צורך בנחיתה! בדרך כלל בע"ח אינם יכולים לשרוד זמן ארוך כל כך ללא שינה – אז מה עושות הציפורים כשאינן יכולות לנחות ולנוח?"

אלבה חזרה על השאלה בתמיהה גדולה: "אז מה הן עושות אמא, מה?".....