בין אור לצל

בעולם מורכב, שבו החברה סוגרת את פתחיה והרצונות הפנימיים מתערבלים בין תסכול לכמיהה, מתגלה סיפור על האדם עצמו – בין האור לחושך בתוכו.

הספר מביא לידי ביטוי את ההשפעות העמוקות של סגירוּת חברתית על מיניות ורצון מיני – כיצד הכמיהה הלא ממומשת הופכת לסכנה אמיתית ולכאב שאין לו שם – ומסביר כיצד שיח פתוח וגלוי הוא המפתח להשתחררות ולריפוי. בדימויים עזים – החור השחור של הדיכאון והר געש של הרגשות – הוא מצייר תמונה חיה של הנפש האנושית במאבק בין צורך טבעי לחמדנות חסרת גבולות, בין אהבה ושנאה, בין נטייה אמיתית לבין שינוי מתוך תשוקה לריגוש. בין דפיו ימצאו הקוראים את ההבנה העמוקה כי תשוקות, אם אינן מאוזנות, עלולות לשבש את האדם, וכי הדרך לאיזון עוברת דרך שגרה, עשייה יום־יומית וכנות עם עצמנו.

זהו ספר שמדבר אל כל מי שמרגיש את הפער בין מי שהוא לבין מי שהוא רוצה להיות, מזמין למסע של גילוי, ריפוי והעצמה, ומספר את סיפורם של כל אותם קולות פנימיים שלפעמים שותקים, אך תמיד מבקשים להישמע.

המסע שלכם מתחיל כאן. בין הצללים לאור – תמצאו את עצמכם.

אני, כזאב בודד, נווד הנודד בדרכים, תמיד שואף לחופש ומחפש תמיד את הדרך הבלתי נגמרת, בלי להיעצר או לתת לאף דבר להכביד על צעדיי. הדרך קוראת לי באופן תמידי, ואני ממשיך בה, בלי להביט לאחור. בדרכי אני פוגש דמויות חדשות בצמתים ובתחנות, אך תמיד שומר מרחק ומותיר אותם מאחור, שכן הקריאה הפנימית שלי לשוב ולהתמיד בדרך חזקה יותר מכל קשר חולף.

למרות חיי הבדידות שאני בוחר בהם, אני מודע לכך שאין להפקיר את הקרובים לי. לפיכך אני מקפיד לבקר את בני משפחתי לעיתים ולשמור איתם על קשר, אך תמיד מתוך תחושה ברורה של צורך להמשיך בדרכי, ללא מעצורים.

אני אדם שמעדיף לשמור את חייו לעצמו. אינני סומך על אחרים ואינני מוכן לחשוף את מחשבותיי, רגשותיי או חולשותיי בפני אף אדם. החשש שלי הוא שחשיפת נקודות תורפה עלולה להוביל לפגיעות, ושהאחרים עלולים להשתמש במידע אישי כדי לנצל אותי לרעה.

הפחד הגדול ביותר שלי הוא שמא אמצא את עצמי נדרש לשתף את חיי עם אדם נוסף, לחשוף בפניו את סודותיי ואת מהותי הפנימית. המחשבה על כך מעוררת בי תחושת פחד עמוקה, ואני רואה בכך את האתגר הגדול ביותר שעומד בפניי.