חשיבה על חשיבה

"אני חושב משמע אני קיים".

– דקארט

הספר חשיבה על חשיבה מציג ידע מאורגן ומסודר על החשיבה והמיומנויות המרכיבות אותה, כמו השוואה, אינדוקציה, דדוקציה, אנלוגיה והעברה. בספר צפונה ההבטחה ש"חשיבה על חשיבה" תוביל את הקוראים לשיפור הבחירות שלהם, לאימוץ עמדות חיוביות כלפי חשיבה, לצמצום טעויות ולהעלאת תחושת המסוגלות של אנשים שמאמינים שהם "גרועים בחשיבה".

הספר פורס את כל מיומנויות החשיבה בתכנים שונים, בליווי דוגמאות, הסברים מקיפים, ואף קטעים מארון הספרים היהודי. כל מיומנות חשיבה מטופלת כשתיל רך המוקף ונתמך ברעיונות נוספים משדה הפסיכולוגיה.

אנו חיים כיום בעולם מסועף, עמוס בטכנולוגיות המשולבות בבעיות מוסריות בתחומים שונים. הספר מתאים לכל אדם שמבקש לחקור לעומקן סוגיות מורכבות, ובייחוד למומחים במדעי החברה העוסקים בחשיבה, כמו פסיכולוגים, עובדים סוציאליים וקרימינולוגים, וכן אנשי חינוך שישתמשו בספר כמנוף לחינוך לחשיבה.

המחבר, פרופסור שלמה קניאל, כתב את הספר על סמך ניסיון רב שנים בטיפול ומחקר בתחום החשיבה, ולאחר פרסום עשרות מאמרים וספרים בנושא. נחשב למומחה עולמי בחינוך לחשיבה, לקשב ולזיכרון, באבחון וטיפול בליקויי למידה ועוד. משמש כיום כראש התוכנית לתואר שני בפסיכולוגיה חינוכית במכללת שערי משפט ועסקים ברמת גן וכמרצה במכללת תלפיות.

הקדמה
אני חושב משמע אני קיים

– רנה דקארט

הסבר המושג חשיבה

אחד המאפיינים המרכזיים של האדם הוא היותו "אדם חושב" (בלטינית: "הומו" – אדם, "סָפִּיֶינס" – חושב או תבוני). חשיבה היא מסוג המושגים שקל להבין בהקשר הנכון, כמו אמונה, אהבה ומוסר, וקשה להגדיר מבחינה מדעית לצורכי מחקר. למרות הקושי נתייחס למושג חשיבה כפעילות בתודעה (MIND) שיש בה תהליך המאפשר לעבד מידע ולבנות סמלים ואידאות של מחשבות, רגשות והתנהגויות. החשיבה פועלת כחלק מהתפקידים הניהוליים בזיכרון העבודה ומורכבת ממיומנויות רבות שאותן נפרט בספר, כמו השוואה, אינדוקציה ודדוקציה, אנליזה וסינתזה ועוד.

מטרות הספר

חשיבות השימוש במיומנויות חשיבה מתבטאת במטרות הספר: המטרה הראשונה היא לשפר את החשיבה על ידי הבנה ושליטה על מרכיביה (להלן מיומנויות חשיבה). חשיבה יעילה תלויה בהבנת מרכיביה כמו ששליטה במוזיקה תלויה בקריאת תווים, ושליטה בתזונה על ידי הבנת מרכיבי המזון. המטרה השנייה היא לאפשר העברה של עקרונות ומיומנויות מתחומים לתחומים. מי שישלוט על מיומנות האנליזה והסינתזה יוכל להשתמש בה בתחומים שונים, גם באלה שאינו בקי בהם. המטרה השלישית היא למנוע הטיות ומעשים טיפשיים (קניאל, 2020). אנו בעיקר עלולים לטעות עקב היעדר בקיאות מספיקה בתכנים שבהם פועלת החשיבה. ידע מאורגן ומסודר על החשיבה אמור גם להוביל את הקורא לעמדות חיוביות כלפי חשיבה וגם להעלות את תחושת המסוגלות של אנשים שמאמינים שהם "גרועים בחשיבה" ולכן הם מועדים לטעויות ולהחלטות גרועות.

בעולם מורכב טכנולוגי, על הבחירה החופשית וחירות האדם להתלוות לבחירות חכמות באמצעות חשיבה על החשיבה. לפתחו של האדם מונחות בחירות רבות מוסריות בתחומים שונים: החלטות בתחום הבריאות האישית; הארכת חיים לעומת איכות חיים; דילמות במוסר מלחמה; גנטיקה (שיבוט, הדפסת איברים); ובינה מלאכותית בתחומים שונים. בעת כתיבת הספר אנחנו עסוקים ברפורמה המשפטית המוכיחה שוב ושוב את החשיבות בבחירה חופשית נבונה בנושא מורכב. הרפורמה המשפטית נחתה על האזרח המצוי בפתאומיות רבה וכדי לגבש עמדה נדרש ממנו לשלוט על החשיבה (המשולבת ברגשות). נדרש ממנו לקרוא ולהבין, ולהקשיב בביקורתיות לאמצעי התקשורת אשר "משכו" לכיוונים שונים. נדרש ממנו להפעיל את כל מיומנויות החשיבה כדי להבחין מתי השיח פשטני מדי עם סיסמאות, ושטחי ללא הנמקות.

הצורך בשיפור החשיבה בולט גם ב"דור הרשתות והאינטרנט", הסובל מ"דפקט הפרפר". כשם שהפרפר מרפרף בשטחיות מעל פרחים רבים ולוקח מכל פרח מעט בלי להעמיק, כך ילדי האינטרנט עלולים להגיע לשטחיות בחשיבה קופצנית אינטואיטיבית שמתקשה לטפל בבעיה בחשיבה שיטתית מעמיקה. בנוסף לדפקט הפרפר קיימת גם "בועת הפילטר", כלומר לשימוש באלגוריתמים כדי לנחש את אופי המידע שהגולש רוצה למצוא. האלגוריתמים מסננים את המידע המוצג בהתאם למידע שנאסף בעבר על הגולש (מקומו הגאוגרפי, התנהגותו בעבר ברשת האינטרנט והיסטוריית חיפושים). באופן זה אתר האינטרנט מציג לגולש רק את המידע שסיכויו גבוה לעורר עניין בהתבסס על העדפות הגולש בעבר.

כתיבת הספר נשענת על ניסיון רב שנים בטיפול ומחקר בתחום החשיבה

כתיבת הספר נשענת על ניסיון רב שנים בתחום החשיבה: בהוראה, במחקר ובעיקר באבחונים וטיפולים בגילים שונים. בתהליך כתיבת הספר עסקתי רבות בחשיבה שלי וממנה הוצאתי מסקנות. הרעיון הוא להסתכל פנימה לתוך עצמי (רפלקציה) ולנתח את מיומנויות החשיבה שלי בעזרת מיומנויות חשיבה, כמו לבדוק בעזרת מיומנות הדיוק האם הסברתי נכון את מיומנות ההשוואה. נשמע כאילו רופא מנתח את מוחו באמצעות מוחו. רבים כמובן חוששים שהפעולה הזו אינה ממש אובייקטיבית שהרי כיצד רוח (נפש) חוקרת את החומר (הבעיה הפסיכו־פיזית). בכל מקרה הקורא יכול לעשות זאת על עצמו ולהשוות את הממצאים. אם כך יעשו זאת רבים, ההסכמה הרחבה תהפוך את המידע הזה ליותר אובייקטיבי.

הניסיון האישי שלי בתחומי המחקר והאבחון לא סיפקו אותי, ולכן במהלך הכתיבה שוחחתי עם כחמישים נשים וגברים בשיחות לא פורמליות. בשיחות הפתוחות שילבתי את השאלות הבאות: על אילו נושאים אתה נוהג לחשוב? עד כמה שכיח אצלך לחשוב? מתי זה קורה בדרך כלל? תן לי דוגמה מתי ועל אילו נושאים אינך חושב? מה עוזר לך לחשוב? האם אתה חושב על החשיבה שלך? מתברר כי אנשים חושבים כאשר הם מתלבטים מה לקנות; כמה להשקיע בבורסה; מנסים להבין למה כועסים עליהם; מתכננים אירוע לאנשים רבים; מנסים לפתור חידה בלשית; לפתור בעיה במשפחה או בעבודה; מתלבטים לגבי החלטה חשובה כמו נישואין או גירושין, או קבלת תפקיד חדש. לרבים עוזר לחשוב כאשר הם במקלחת; שומעים מוזיקה; שותים אלכוהול ומעשנים סיגריות או סמים קלים. בדרך כלל איננו חושבים בזמן תפילה; בעת ביצוע פעולה במהירות ללא מחשבה כמו עקיפה בעת נסיעה; כאשר מאבדים שליטה על הדיאטה; כאשר המחשבות נודדות; כאשר כועסים או כאשר מאוד לחוצים. כמו כן מסתבר כי רוב המרואיינים לא חושבים על החשיבה שלהם.

יחס מעגלי בין שפה לחשיבה

נושא החשיבה מורכב מאוד בגלל הקשר המיוחד בין שפה לחשיבה. נתחיל בנושא השפה: במובן הרחב ביותר שפה היא מערכת מוסכמת של סימנים המשמשת קבוצת אוכלוסייה להעברה ולקבלה של יחידות מידע (מסרים). היחידות האלה קיימות בשפות שונות, כמו שפת המילים, שפת התמונות, שפת המחול, שפת המוזיקה, שפת המתמטיקה, שפות תכנות במחשבים ועוד. השפות השונות מהוות בסיס לתקשורת האדם עם עצמו ועם העולם מחוצה לו. כל דבר חייב להיות מבוטא בשפה אולם גם השפה המשוכללת ביותר אינה יכולה לשקף את כל הרבדים של המציאות. מילים אינן מבטאות את העומק של הרגשות, או העומקים ברוחניות כללית ובאמונה באלוהים. הלן קלר אמרה: "הדברים הכי טובים ויפים בעולם לא ניתנים למגע או לראייה. הם חייבים להיות מורגשים בתוך הלב".

מכיוון שחייבים להישען על הפילוסופיה וכדי לא להסתבך בגישות השונות, אני מציע לבחור בגישה הפרגמטית (אינסטרומנטלית) אשר פותחה על ידי דיואי ואחרים (Hoshmand, 2003). הפרגמטיזם גורס כי האמת נמדדת על פי תכליות מעשיות, ואמיתותה של טענה נקבעת על פי תוצאותיה המעשיות והתועלת שהיא משרתת. מחקר למשל, אמור להיות פונקציונלי; ערכו יימדד על פי ערכו המעשי בחיים, ושילוב המתודות יוביל לפתרון בעיות. כמו שאמר ויליאם ג'יימס, בספרו "הרצון להאמין": "הניסיון המעשי שבחיים פותר את הבעיות שבהן מסתבך ההיגיון".

בלי להבין לעומק את מיומנויות החשיבה אפשר להסכים כי בין השפה לחשיבה יש יחסי גומלין וכל אחת משפיעה על האחרת באופן שקשה להפריד ביניהן (להרחבה עיינו היפותזת ספיר־וורף, אצל וורף, 2004). השפה היא למעשה הדלק של מנוע החשיבה כאשר אוצר המילים והמושגים מפעיל את המערכות המפיקות תגובות יעילות. אולם בניגוד למנוע מכונית הנשאר בנפח קבוע, מנוע החשיבה "מתנפח" ככל שהדלק – אוצר המלים והמושגים – גדל והולך. גם אנשים בעלי יכולות שכליות גבוהות (מנוע חדיש וגדול) לא יבואו לידי ביטוי אם לא יהיה להם אוצר מילים ומושגים. השפה היא אפוא התוכן הזורם בתוך מבנים חשיבתיים שונים ולכן ניתן להתייחס לשפה כאל גורם מרכזי בקיומה ובאיכותה של החשיבה. השפה משפיעה על החשיבה אשר משפיעה על ההתנהגות אשר משפיעה על השפה וחוזר חלילה.

המעגליות הזו פותרת את הוויכוח הקדום בין שתי גישות. אחת טוענת כי המחשבה קודמת לשפה, והשפה משמשת רק לתקשורת ולביטוי של מחשבות. גישה שנייה גורסת כי השפה קודמת למחשבה – אין מחשבה ללא שפה, וניתן להסביר באופן מלא את החשיבה כפעולה לשונית. התשובה היא אפוא חשיבה מעגלית ולא חשיבה סיבתית ליניארית. רבים חושבים על החשיבה שלהם אולם הם אינם יודעים על כך ולא מודעים לכך. אין להם שפה וכלים ולכן רמת החשיבה על החשיבה אינה שכיחה.

עקב חשיבות השפה הספר מציע מילון מושגים ברור

למרות חשיבות השפה בתחום החשיבה חסר אוצר מילים בסיסי מוסכם. אין אקדמיה ללשון בתחום מדעי החברה שעליה מוטלת החובה להגדיר כל מושג. החוקרים אינם צריכים לקבל אישור על המושגים החדשים שהם משלבים בכתיבתם. בהיעדר אוצר מילים ברור ומוסכם נוצר בלבול בין אנשי המקצוע וכל אחד מגיע עם אוצר מילים שנראה מוכר, אולם מסתיר מובנים רבים אחרים. הבלבול הזה מזכיר גם את מגדל בבל וגם את סוּטרת הנירוונה שבה מופיע המשל הידוע על העיוורים שמיששו פיל. כל אחד תיאר את הפיל באופן שונה: זה שנגע באוזנו של הפיל אמר שזו מטרייה, זה שנגע בראשו אמר שזו אבן, זה שנגע ברגלו אמר שזהו עץ (הופמן, 2007).

רוב המילים והמושגים הנדונים בספר אינם חדשים. הצורך לאפיינם נובע מהערפול והמורכבות שלהם בספרות הפסיכולוגית. שמתי דגש על אפיון המושגים ולא על הגדרתם מכיוון שהגדרה היא פעולה מורכבת מאוד שנמצאת בסוף תהליך עיצובה של תאוריה. לרבים מהמושגים יש פירושים רבים ושונים ועיון באנציקלופדיות ובמילון מראה את מורכבותם הרבה. כדי לאפשר שימוש במושגים הצגתי רק את המאפיינים העיקריים הנמצאים בליבת המושג.

מיומנויות חשיבה הן תהליכים שאפשר לחלק באופן גס לשתי קבוצות: אלה הפועלים בכל התכנים ואלה הפועלים בתוך תכנים מסוימים.

סוגי חשיבה הקשורים לתכנים: חשיבה מדעית; חשיבה היסטורית; חשיבה תלמודית; חשיבה פיזיקלית; חשיבה כלכלית; חשיבה צבאית; חשיבה מתמטית; חשיבה חישובית; חשיבה מוסרית; חשיבה הומוריסטית; חשיבה מוזיקלית; חשיבה בספורט; חשיבה מאגית; והרשימה עוד ארוכה בהתאם לתחומי החיים.

סוגי חשיבה שאינם קשורים לתכנים: חשיבה סיבתית, חשיבה אסוציאטיבית; חשיבה אנליטית; חשיבה מורכבת שיטתית; חשיבה תוצאתית אחורה; חשיבה סגורה ופתוחה; חשיבה חמה (רגשית) לעומת חשיבה קרה (רציונלית); חשיבה יצירתית חדשנית; חשיבה רב־כיוונית; חשיבה תהליכית; חשיבה איכותית; חשיבה פשטנית; חשיבה חכמה; חשיבה ביקורתית; חשיבה עצמאית; חשיבה מסדר גבוה ונמוך; חשיבה מסתעפת לעומת חשיבה ממוקדת; חשיבה שועלית (חיפוש הזדמנויות) וחשיבה קיפודית (הגיונית וקרה); חשיבה אסטרטגית וטקטית; חשיבה פשטנית; חשיבה חיובית שלילית. בספר נעסוק במיומנויות החשיבה כתהליכים בתכנים מגוונים (איך לחשוב) ולא בתהליכי חשיבה הצמודים לתכנים ספציפיים (מה לחשוב).

מבנה הספר

בספר ארבעה שערים: בשער הראשון מוצגת הפרדיגמה לעיבוד מידע המהווה את המבנה התאורטי שבתוכה פועלות מיומנויות החשיבה. בשער שני פרקים. הראשון מפרט את מודל התודעה והעקרונות המלווים אותו. בפרק השני מתוארים המאפיינים של מיומנויות החשיבה ולצורך הבהרתם מוצגים גם המאפיינים שאינם שייכים למיומנויות חשיבה. בשער השני מוסברות מיומנויות החשיבה הבסיסיות המשותפות לכל המיומנויות, כמו הבנה (פרק 3); המחשה והפשטה (פרק 4); ודיוק (פרק 5). בשער השלישי נפרשות המיומנויות ללא סדר מיוחד: קביעת פרספקטיבה (פרק 6); קידוד, פענוח ותרגום (פרק 7); יצירת קישור (פרק 8); הבחנה, הכללה והעברה (פרק 9); השוואה (פרק 10); סיכום (פרק 11); הנמקה (פרק 12); שיום ומסגור (פרק 13); הקבצה (פרק 14); ארגון (פרק 15); היסק ישיר (פרק 16); אינדוקציה (פרק 17); דדוקציה (פרק 18); התמצאות במרחב ודמיון (פרק 19); פירוק והרכבה, אנליזה וסינתזה (פרק 20); חיזוי והשערות (פרק 21); הערכת ביטחון לעומת ספק (פרק 22); אנלוגיות (פרק 23); לכידות ועקביות (פרק 24); הצבת מטרות מנומקות (פרק 25); תכנון (פרק 26); חשיבה סיבתית (פרק 27); חשיבה הסתברותית (פרק 28). בשער הרביעי אציג שילובים מורכבים של המיומנויות בתחומים שונים: שילוב מיומנויות (פרק 29); חשיבה שיטתית לעומת אינטואיציה (פרק 30); יצירת חלופות, שקילתן ובחירה (פרק 31); חשיבה מורכבת בבנייה ומימוש חזון (פרק 32); חשיבה מורכבת בבנייה של כלי מדידה (פרק 33); חשיבה מורכבת במילים ותמונות (פרק 34); חשיבה על חשיבה (פרק 34); ארגון מיומנויות החשיבה (פרק 36); וחינוך לחשיבה (פרק 37). בסוף הספר מוצג מילון למיומנויות. סדר השערים היררכי במובן שכל שער תלוי בקודמים לו ולכן כדאי לקרוא את הספר לפי סדר השערים. בתוך כל שער הפרקים אינם בנויים אחד על השני ולכן סדר הקריאה אינו חשוב.

מה מיוחד בספר זה

למרות שאין הנחתום מעיד על עיסתו הרשו לי לציין כמה מיתרונות הספר בתחום מיומנות חשיבה:

• הספר נכתב מנקודת מבט פסיכולוגית בתוך פרדיגמה של עיבוד מידע. קראתי חומרים מעניינים בפילוסופיה על לוגיקה וכשלים לוגיים, אולם לא הצלחתי לשלב אותם בספר עקב הפער בין שפת הפסיכולוגיה לשפת הלוגיקה המתבטאת בפרדיגמות שונות.

• יש פריסה לכל מיומנויות החשיבה החוצות תכנים שונים. כל מומחה תוכן יכול להיעזר בהם ולצקת לתוך המיומנויות תכנים מהתחום שלו ולהוסיף מיומנויות האופייניות לתחומו.

• המיומנויות ברורות ונתמכות על ידי דוגמאות והסברים מקיפים. התייחסתי לכל מיומנות חשיבה כמו לשתיל רך והקפתי אותו בתמיכה על ידי רעיונות נוספים משדה הפסיכולוגיה. חששתי שמרוב תמיכה לא תוכלו לראות את "השתילים" ולכן הוספתי בסוף הספר מילון מיוחד למיומנות החשיבה. כמו כן השתדלתי להקפיד ולסמן לאורך כל הספר את מיומנויות החשיבה במודגש. שילבתי קטעים מארון הספרים היהודי שהוא חלק חשוב בזהותי האישית. מכיוון שאני מאמין אדוק בכוחו של ההומור, תיבלתי את הספר בקטעי הומור. כל זאת תמצאו לאורך הספר בעריכה שונה עם אותיות מוטות.

למי מיועד הספר

הספר נכתב בסוגת המדע השימושי והוא מיועד לכל הקוראים המעוניינים לפתח את החשיבה שלהם. לספר יש גם פוטנציאל ליצירת שפה משותפת בין חוקרים, מאבחנים ומטפלים בתחום החשיבה. בעיקר חשובים לי המורים שישתמשו בספר כמנוף לחינוך לחשיבה בכיתותיהם. נזהרתי שלא להציג ספר עם פשטנות מעוותת ומזיקה והשתדלתי לחשוב במורכבות ולכתוב בפשטות. אני מקווה שהצלחתי לפשט את ההסברים ולהבליט את הרעיונות המרכזיים. השתדלתי להרבות בסיפורים, באנקדוטות ובדוגמאות כדי ליצור עניין – ובכך לחזק את ההסברים העיוניים. אני מקווה שתצאו נשכרים מקריאת הספר. ייתכן ותצטרכו לתת לדברים מעט זמן כדי לשקוע. תנו לעצמכם מעט מרחב לנשום ואם צריך, שובו וקראו יותר מפעם אחת.

הערה: לצורך חיסכון וייעול נכתב הספר בלשון זכר ועם הקוראות הסליחה.

תודות והקדשה

קשה לי להודות לא בגלל מחסור בהכרת הטוב אלא בגלל עודף חוב. אני חב תודות לכל כך הרבה אנשים עד שאיני יודע אפוא להתחיל. תודה מיוחדת לאותם מרצים שלימדו אותי לחשוב על החשיבה, בעיקר המדריכים שלי בהעשרה אינסטרומנטלית: מלכה הופמן ז"ל, נילי בן שחר ועוד רבים וטובים במכון למחקר של פרופסור פויירשטיין ז"ל. כמו כן אני חב תודה לפרופסורים שלימדו אותי לחשוב היטב: יוסי שוורצוולד, יגאל גרוס, חנניה גלובמן, הרווי בבקוף, רוברט לובו וקרל הייווד. אחרונים חביבים אודה לעמיתיי לעבודה בתחום החשיבה: אחי ורעי פרופסור דוד צוריאל, חברתי היקרה ד"ר רבקה רייכנברג, פרופסור שרגא פישרמן ופרופסור קתי גרינברג.