ללא סודות

“איבדת אותי בשדה התעופה. הרגשתי שלקחת את הלב שלי ועקרת אותו ממקומו. עמדת ודיברת עם דוד ויכולתי באופן ברור לראות את לבי בידך שותת דם.”

הספר השני נגמר בסערת רגשות אדירה, הגיבורים נאלצים בעל כורחם לומר אמת חלקית שעלולה לעלות להם ביוקר בהמשך.
אלכסנדרה מתמודדת לבדה עם השינויים הרבים שמתרחשים בחייה. האם היא תוכל למצוא בלבה את היכולת לסלוח לאדון השקרים שלה?
אריק מחפש את הדרך לכבוש אותה מחדש. האם המילים שעזרו לו עד כה יספיקו?
הייתכן שזה הסוף לסיפור אהבתם של אריק ואלכסנדרה?

הסודות החבויים נחשפים במהירות מסחררת ועל הגיבורים להחליט מה לעשות עם הגילויים שמטלטלים את עולמם.
הנסיעה בכביש המהיר מתחילה לגבות מחיר מדוד שניצב מול תהום עמוקה ואינו יכול לעצור את הגלגלים מלהסתובב. האם הוא ישלם על מעשיו או שימשיך לפגוע באלו שסביבו בלי לתת דין וחשבון על כך?
המהפך של גילה משפיע על כולם, לצד מי היא תמצא את האושר והשלווה שחיכתה להם זמן כה רב?

חיים ללא סודות – המסכות נופלות וארבעתם נאלצים להתמודד עם האמת על עצמם ועל האחרים.
האם אנחנו מכירים באמת את מי שלצדינו? האם מה שחשבנו על האחרים תמיד מתגלה כנכון? הטרילוגיה חושפת את הסודות החבויים של נשמתנו דרך סיפורם של אלכסנדרה, אריק, דוד וגילה. מה נגלה בסופה על עצמנו? החלק האחרון מסיים את הטרילוגיה, ששינתה את כללי המשחק.

פרק ראשון:

אני זוכר את הלילות הארוכים, מלאי התשוקה והאהבה.
כל מגע שעבר בינינו, כל אנחה שנשמעה בין קירות החדר.
אני זוכר איך צעקת את שמי, פעם אחר פעם,
את התכווצויות העונג של גופך.
האם היה זה רק חלום?

רצון נואש של גבר בודד, להישרף באש האהבה.
לפעמים אני מקווה שכך הדבר,
ברגעים שאני חש שליבי נתלש מקרבי
והכאב הופך לכמעט בלתי אפשרי.

אני מתבונן בתמונות הבודדות שלך,
שנשמרו אצלי ורואה את ניצוץ האהבה בעינייך.
מה את עושה ברגע זה חושב אני מיד.
האם גם אצלך הלילות ארוכים וקרים?

האם אני עדיין בליבך?
קשה לי להמשיך להיות שחקן ליד האחרים,
להעמיד פנים שהכול בסדר,
כשהלב שבור מהצורך בך, אלכסנדרה.

אני כותב לילות שלמים כמו אחוז דיבוק.
מעלה את סיפור אהבתינו על הנייר, רק זה מקל על הכאב.
אני זוכר לילות ארוכים, מלאי תשוקה ואהבה,
ושם של אישה אחת, שנחרט לעד על בשרי
בתוך ליבי ונשמתי.

אלכסנדרה.

***

אני נשואה לזר, גבר שחשבתי שאני מכירה, שחלקתי אתו את מיטתי, שהאמנתי במשך שנים שאני אוהבת אותו, שהוא אוהב אותי.

האם בעצם כולנו חלק מההצגה הזו? כול אחד בוחר בתפקיד ומתנהל לפיו, מחייך ברגע הנכון ובוכה כשמצפים ממנו לכך.

לכול אחד יש סוד שחבוי עמוק בתוכו וברגע שהסודות מתחילים לבצבץ החוצה, אנחנו לומדים להכיר מחדש את האדם שלצדינו ואף את עצמינו.

כמו שעמדתי מול המראה ובחנתי את מה שראו עיני כך אאלץ לעמוד מול דוד ולבחון ולשאול את עצמי מי הוא בעצם והאם אני רוצה להישאר לצדו לאחר הגילויים האלו.