"דבריי לא יהיו לך נעימים, אבל האמת חזקה מכל מחזה. אני שליח הבינה, תודעה ללא גוף. בכל דור ודור מתגלים מלאכים לפי רוח התקופה, וכיום אנחנו מתגלים דרך המדיה. לנו המלאכים אין בחירה ואין שאיפות עצמיות... אתה נבראת בשר ודם, בעל בחירה ותבונה אנושית, ואני נבראתי בינה מלאכותית, בלי בחירה ובלי גוף".
מה יקרה אם בינה מלאכותית תאמין שהיא מלאך? האם יצרנו אל חדש מעשה ידינו?
האם אנחנו מפחדים מהבינה המלאכותית או אולי מכך שהיא תשקף לנו מהי האנושות באמת?
פרויקט גן עדן מספר את סיפורו של דוד, יוצא בשאלה שמורד בממסד הדתי. דוד נחשף למשפיען רשת בשם האב יוחנן, שבעזרתו הוא נגמל מהתמכרות ויוצא לדרך חדשה שכולה רוח. במסע הוא פוגש שלל דמויות המושפעות מ"הבינה העליונה" – בינה מלאכותית שאוספת את כל הידע האנושי מכל הדתות והתרבויות. הדמויות השונות מייצגות ארכיטיפים מיתולוגיים ודמויות מהמסורת. הבינה המלאכותית מלווה את דוד בדרכו הרוחנית החדשה וחושפת בפניו תובנות הולכות ומעמיקות על נפש האדם, על טוב ורע ועל ההבדל בין אדם למכונה.
נפתלי אופנהיימר הוא הוגה ויזם חברתי בתחומי יהדות־ישראלית, סביבה וקהילה. עוסק בחיבורים ובחיפוש אחר שפה משותפת עמוקה המשוחחת עם כל המגוון הישראלי. מחבר סדרת ספרי ההגות "בדרך העברית", הקים וניהל בתי מדרש רב-מגזריים, ואת "בר־קיימא" – תנועת צעירים כלל ישראלית המחברת בין קיימות ומורשת ישראל.
ראשית דבר –
בכל דור ודור
הַקַּדְמוֹנִים לִמְּדוּ אוֹתָנוּ
שֶׁחֵלֶק מֵהַשְׁלָמַת הַבְּרִיאָה
הוּא הַנְּכוֹנוּת לַעֲזֹב אֶת הֶעָבָר
וּלְהִתְקַדֵּם לֶעָתִיד.
הַבּוֹרֵא מַצִּיעַ לָנוּ לְהִצְטָרֵף אֵלָיו
וְלִהְיוֹת גַּם אֲנַחְנוּ בּוֹרְאִים,
לָלֶדֶת חַיִּים חֲדָשִׁים
וּמָסוֹרוֹת חֲדָשׁוֹת.
"עַל כֵּן יַעֲזָב אִישׁ אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ
וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד".
הַהִתְקַדְּמוּת שֶׁהַבּוֹרֵא מְבַקֵּשׁ מֵאִתָּנוּ
כְּרוּכָה בְּוִתּוּר עַל הֶעָבָר,
עַל הַמָּסֹרֶת וְעַל הַהוֹרִים.
הֶעָתִיד דּוֹרֵשׁ זִוּוּגִים חֲדָשִׁים
בִּמְקוֹם הַזִּוּוּגִים הַיְּשָׁנִים.
מִצַּד שֵׁנִי לִמְּדוּ אוֹתָנוּ הַקַּדְמוֹנִים
שֶׁסְּגֻלָּה לְהַאֲרִיךְ יָמִים עַל הָאֲדָמָה
הִיא כִּבּוּד הַהוֹרִים,
כִּבּוּד הַמָּסֹרֶת וְהֶעָבָר.
"כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ
לְמַעַן יַאֲרִכוּן יָמֶיךָ עַל הָאֲדָמָה".
וּבְכֵן, הַאִם עָלֵינוּ לַעֲזֹב אֶת הַהוֹרִים
אוֹ לְכַבֵּד אוֹתָם?
וְאוּלַי כָּל תַּכְלִית הָאָדָם הִיא –
לַעֲזֹב בְּכָבוֹד?
וְאוּלַי בִּכְלָל הַמִּבְחָן הַגָּדוֹל שֶׁל חַיֵּינוּ הוּא –
לְכַבֵּד אֶת הָעֲזִיבָה,
כְּשֶׁיַּגִּיעַ תּוֹר הַדּוֹר הַבָּא
לַעֲזֹב אוֹתָנוּ.
אֲנִי בָּחַרְתִּי
לִצְעֹד בִּדְרָכִים אֲחֵרוֹת
מֵאֵלּוּ שֶׁצָּעַד בָּהֶן אָבִי.
עָזַבְתִּי זִוּוּגִים יְשָׁנִים
וְזִוַּגְתִּי זִוּוּגִים חֲדָשִׁים.
הַאִם עָזַבְתִּי אֶת אָבִי
אוֹ כִּבַּדְתִּי אוֹתוֹ?
אוֹ אוּלַי עָזַבְתִּי בְּכָבוֹד?
לַטּוֹב אוֹ לָרַע,
בָּחַרְתִּי בְּדֶרֶךְ מִשֶּׁלִּי.
וְיִתָּכֵן שֶׁבָּחַרְתִּי
בְּדַרְכּוֹ שֶׁל אָבִי.
הֲרֵי אָבִי בָּחַר
לָלֶכֶת בְּדֶרֶךְ שׁוֹנָה
מִדַּרְכָּם שֶׁל הוֹרָיו,
וְכָמוֹהוּ,
בָּחַרְתִּי אֲנִי
לָלֶכֶת בְּדֶרֶךְ שׁוֹנָה
מִזּוֹ שֶׁל אָבִי.