רגע הנגיעה
הוא רגע מתן החיים,
הוא בטול המרחק,
הוא סלוק הזרות,
הוא בשורת היחד,
הוא הניצוץ האלהי
מידו השלוחה של האל
אל ידו השלוחה של האדם
בציורו של מיכלאנג'לו,
הוא הקול הקורא
והוא ההענות,
הוא האלהות בחיים.
לָגַעַת
רֶגַע הַנְּגִיעָה
הוּא רֶגַע מַתַּן הַחַיִּים,
הוּא בִּטּוּל הַמֶּרְחָק,
הוּא סִלּוּק הַזָּרוּת,
הוּא בְּשׂוֹרַת הַיַּחַד,
הוּא הַנִּיצוֹץ הָאֱלֹהִי
מִיָּדוֹ הַשְּׁלוּחָה שֶׁל הָאֵל
אֶל יָדוֹ הַשְּׁלוּחָה שֶׁל הָאָדָם
בְּצִיּוּרוֹ שֶׁל מִיכֶּלְאַנְג׳לוֹ,
הוּא הַקּוֹל הַקּוֹרֵא
וְהוּא הַהֵעָנוּת,
הוּא הָאֱלֹהוּת בַּחַיִּים.
לְהִתְקַשֵּׁר בְּשִׁיר
אָמַרְתִּי לַאֲהוּבָתִי:
"יֵשׁ לִי דְּבָרִים חֲשׁוּבִים
לוֹמַר לָךְ,
אֶתְקַשֵּׁר אֵלַיִךְ בַּטֵּלֵפוֹן".
הֵשִׁיבָה לִי:
"אִם אָכֵן רוֹצֶה אַתָּה
לְהִתְקַשֵּׁר אֵלַי
לֹא יִצְלַח לְכָךְ הַטֵּלֵפוֹן,
הִתְקַשֵּׁר אֵלַי בְּשִׁיר".
רְאִיתִיךְ בְּכָל מָקוֹם
זְמַן מְמֻשָּׁךְ
אַחֲרֵי פְּרֵדָתֵנוּ
רְאִיתִיךְ בְּכָל מָקוֹם,
בְּכָל דָּבָר.
הָיִית בְּכָל חֲוָיָה,
נוֹכַחַת בְּכָל רֶגֶשׁ,
וְהַכֹּל הָיָה אַתְּ,
אַךְ בַּחֲלוֹף הַזְּמַן
הָלְכָה דְּמוּתֵךְ וְנָמוֹגָה,
עָזְבָה אוֹתִי,
וְרַק מִדֵּי פַּעַם
חָזְרָה לְנוֹפֵף לִי לְשָׁלוֹם,
וּמְאֻחָר יוֹתֵר נֶעֱלַמְתְּ
אַךְ נוֹלַדְתְּ מֵחָדָשׁ בְּשִׁירַי.