חֵן
(לזכרו של חֵן ורבר)
עֶלֶם חֵן הָיָה חֵן.
תָּר סְבִיבוֹ וּבוֹחֵן –
מָה יִפְעַל, מָה יִתְרֹם, מָה יִתֵּן הוּא?..
...כַּמָּה טוֹב הוּא הַטּוֹב,
אַךְ הַטּוֹב־אֵין־לוֹ־סוֹף.
סִפּוּרִים שֶׁל גְּבוּרָה,
נִשְׁמַת עֶלֶם בָּרָה –
יִזְכְּרוּ, יְזַמְּרוּ וְיַמְחִיזוּ.
אֲבָל חֵן הוּא קָרְבָּן
שֶׁחָלַל עַל מִפְתָּן
שֶׁל מִזְבַּחַ הַפֶּרְפֶקְצְיוֹנִיזְם.
מָה מָלֵא חֵן הָיָה
סַקְרָנוּת, תְּהִיָּה! –
אַךְ, אֲבוֹי – הֶעֱדִיף אֶת הָאַיִן,
כִּי נוֹתְרוּ שְׁאֵלוֹת
שֶׁהֵצִיקוּ עַד כְּלוֹת.
חֵן מֻכְשָׁר וּמְחוֹנָן,
כְּמוֹ דּוֹדוֹ זַ"ל חָנָן,
וּכְמוֹתוֹ גַּם חָלַל וְאֵינֶנּוּ...
נַרְכִּין רֹאשׁ בִּדְמָמָה,
וְנַזִּיל עוֹד דִּמְעָה
שֶׁתַּרְוֶה אֶת רִגְבֵי אַדְמָתֵנוּ.
