בַּחֶדֶר שֶׁל אִמָּא יֵשׁ אָרוֹן גָּדוֹל מְאוֹד. כְּשֶׁאִמָּא פּוֹתַחַת אֶת הָאָרוֹן כְּדֵי לְהִתְלַבֵּשׁ, רֵיחַ מְיֻחָד וְנִפְלָא מֵצִיף אֶת הַחֶדֶר.
בָּאָרוֹן אֲנִי רוֹאָה הֲמוֹן דְּבָרִים נֶהֱדָרִים: צְעִיפִים, כּוֹבָעִים,
צְבָעִים וּשְׂמָלוֹת, וְגַם תִּיק שָׁחֹר עִם אֹדֶם.
יוֹם אֶחָד יָצְאָה אִמָּא מֵהַבַּיִת. נִשְׁאַרְתִּי לְבַדִּי וְהֶחְלַטְתִּי לְנַסּוֹת לִבְדֹּק אֵיךְ מַרְגִּישִׁים כְּשֶׁלּוֹבְשִׁים אֶת הַבְּגָדִים שֶׁל אִמָּא.
לְאַט לְאַט פָּתַחְתִּי אֶת הַדֶּלֶת שֶׁל הָאָרוֹן שֶׁאֲנִי
כָּל כָּךְ אוֹהֶבֶת - זֶה הָיָה הָרֵיחַ שֶׁל אִמָּא!
קֹדֶם כֹּל, בָּחַרְתִּי לִלְבֹּשׁ אֶת הַחֻלְצָה מֵהַמֶּשִׁי, זֹאת שֶׁאִמָּא לוֹבֶשֶׁת כְּשֶׁהִיא יוֹצֵאת לְאֵרוּעַ חֲגִיגִי בִּמְיֻחָד. הִיא הָיְתָה רַכָּה, חֲלָקָה, אַוְרִירִית וּמְאוֹד חֲגִיגִית.