דמנציה, הידועה גם כאלצהיימר, היא קבוצה של מחלות ניווניות מתקדמות הפוגעות במוח. מעבר להגדרה הזו מסתתרת חוויה מאתגרת במיוחד, כי להיות מטפל לאדם עם דמנציה זו חוויה מורכבת ועצובה: אין לכך הכנה. אין לכך הכשרה. אין ימי חופשה, ולא מקבלים תעודות הערכה. במהלך ליווי אדם עם דמנציה וטיפול בו עולות כל הזמן שאלות, למשל:
* מה לענות כאשר הוא שואל בפעם העשרים בשעה האחרונה “איזה יום היום?”
* למה היא לובשת שוב ושוב את אותם בגדים מלוכלכים, ואיך אפשר לשנות את זה?
* איך להגיב כשהוא מבקש ללכת לאמא שלו (שנפטרה לפני 20 שנה!)?
* מה אפשר לעשות כדי שתסכים כבר לקבל עזרה?
אף שיש כיום המון מידע, קשה למצוא מענה מעשי והצעות פרקטיות כיצד לפעול. ספר זה מציע לבני משפחה ולמטפלים מקצועיים מגוון התערבויות לא תרופתיות במצבים השונים והמשונים שמתעוררים בדמנציה.
ד”ר דנה פאר, גרונטולוגית (Phd, MA) ומרפאה בעיסוק (BOT), מומחית לדמנציה, מדריכה ומייעצת לאנשי מקצוע ולבני משפחה המטפלים באנשים עם דמנציה ומדריכה אותם, מוסמכת בגישת PAC לדמנציה, עבדה בצוותים רב-מקצועיים בבתי אבות, במרכז גריאטרי שיקומי ובקהילה, מנחה צוותים בפיתוח שירותים לזקנים ולבני משפחה מטפלים, מלמדת ומרצה בכנסים ובארגונים במגוון נושאים מעולם הזִקנה.
נהיגה ודמנציה
ההחלטה על הפסקת נהיגה עלולה להיות אחת ההחלטות הקשות ומורטות העצבים ביותר לאנשים עם דמנציה ולמטפליהם. למעשה, זהו מעין מאבק בין שמירה על עצמאות אישית לבין שמירה על ביטחון אישי וציבורי.
רוב האנשים רוצים להמשיך לנהוג ככל הניתן, אך הסטטיסטיקה מגלה שנהגים עם דמנציה צפויים לפי שניים וחצי יותר תאונות מאנשים ללא דמנציה בגילם. קבלת אבחנה של דמנציה אינה פוסלת אוטומטית מלנהוג.
איך הדמנציה משפיעה על הנהיגה?
דמנציה גורמת בעיקר לאובדן זיכרון אך יש לה השפעות שליליות על הרבה יכולות קוגניטיביות החשובות לנהיגה: העברת קשב, פתרון בעיות, התמצאות, הבנה, זיכרון טוב, מהירות תגובה ויכולת שיפוט תקינה - גם בנוגע למגבלות אישיות. לעיתים קרובות אדם עם דמנציה עשוי לא להיות מודע לקשיים שיש לו ביכולות אלו.
שאלות שאנשים עם דמנציה צריכים לשאול את עצמם:
שאלות שמטפלים צריכים לשאול את עצמם:
אין לאפשר לאנשים עם דמנציה בשלבי אמצע והלאה לנהוג כלל.
איך נדע שהאדם עם דמנציה עבר כבר את זה שלב האמצע? לפי משרד התחבורה בקנדה, הסימנים לכך הם בעיות קוגניטיביות הגורמות לאובדן יכולת לבצע עצמאית שתיים או יותר מפעולות יום-יומיות אינסטרומנטליות כמו ניהול כספים, שימוש בטלפון, קניות, בישול, שטיפת כלים, נטילת תרופות ועוד, או אובדן יכולת לבצע פעולה של טיפול יום-יומי בסיסי כגון אכילה, לבוש, רחצה, ניידות, שימוש בשירותים ועוד.
אם האדם עם דמנציה נוהג רק למרחקים קצרים - למה לדאוג?
רוב התאונות מתרחשות קרוב לבית, בדרך לסופרמרקט, בחניון קרוב, בדרך לבנק ועוד. נסיעות בטווח הקרוב לבית מעמידות בסיכון את כל משתמשי המרחב, וביניהם חברים, שכנים וקרובי משפחה.
מה לעשות כשאדם עם דמנציה אינו כשיר לנהוג והוא מסרב להפסיק?
כדאי להיעזר ברופא ולבקש ממנו שיבדוק אם האדם עם דמנציה עדיין כשיר לנהוג. אם הרופא מוצא שאינו כשיר עוד, והאדם אינו מקבל את הדין ממשיך לנהוג, תצטרכו לעשות צעדים שישמרו על ביטחונו של האדם - גם בהתייחס להשלכות משפטיות וכספיות, קרי ביטוח, בעניין זה.
על פי נוהלי משרד הבריאות, רופאים צריכים לדווח למכון הרפואי לבטיחות בדרכים על אדם "מאובחן עם מחלה או מצב בריאות שסבור הרופא כי אותו אדם עלול בנהיגתו לסכן את עצמו או את זולתו מחמת אותה מחלה/מצב בריאותי".20 דמנציה היא ברשימת המחלות הנכללות בנוהל.
פעמים רבות מטפלים טועים ומאפשרים לאדם עם דמנציה להמשיך לנהוג גם כאשר הם חושבים שנהיגתו אינה בטוחה עוד.
מה מונע ממטפלים להפסיק נהיגה?
אין רק דרך אחת להתמודד עם נושא הפסקת נהיגה בדמנציה. ואין דרך קלה לעשות זאת.
צריך לחשוב על יקירכם עם דמנציה, על אישיותו ועל יכולותיו, על מטפלים המעורבים בטיפול בו, על הסביבה שבה הוא מתגורר ועוד. כל מטפל צריך למצוא את הדרך המתאימה ליקירו.
מומלץ שתיעזרו באנשים אחרים בקבלת החלטה להפסיק נהיגה של אדם עם דמנציה וביישומה.
תיעזרו באנשי מקצוע, למשל ברופא, שיהיה שותף בקבלת ההחלטה ובבשורתה לאדם עם דמנציה. לסמכות של רופא יש השפעה גדולה על רוב האנשים. הוא יכול לרשום "מרשם" להפסקת נהיגה. העברת הידיעה המכבידה אינה צריכה להיות נטל על כתפיו של אדם אחד.
תירוצים ואמתלות אפשריות להפסקת נהיגה:
לכל אחת מהשיטות שלהלן יש היתכנות להצלחה והיתכנות לחוסר הצלחה - המוצג להלן בסוגריים - והדרכים רבות ומגוונות. לכל אחד מתאימה שיטה אחרת המתחשבת במאפיינים המסוימים של מצבכם ושל מצב יקירכם.
רשימת סימנים המעידים על צורך בהפסקת נהיגה בדמנציה:
כאמור, אבחנה של דמנציה אינה סיבה אוטומטית להפסיק לנהוג. תיעזרו ברשימה להלן להערכה אובייקטיבית ולניטור שינויים ביכולות נהיגה לאורך זמן: תתייחסו לתדירות התופעה ולחומרתה.
כדאי שתתעדו את מה שאתם רואים - התיעוד יסייע בשיחות עם בני משפחה אחרים ועם אנשי מקצוע. תנסו לשים לב אם יש דפוס פעולה הנמשך לאורך זמן. הסימנים להלן מוצגים מהקל אל החמור:
**יש להפסיק לנהוג מייד
אתר ביבוקס הוקם בכדי לאפשר חווית רכישה נוחה ומהירה לקהל חובבי הספרים.
אנו מציעים מגוון ענק של ספרים בקריאה דיגיטלית באפליקציה או במשלוח עד הבית.
