אִמָּא כְּבָר נִשְּׁקָה בַּפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה-אַחֲרוֹנָה-אַחֲרוֹנָה, כִּסְּתָה בִּשְׂמִיכָה וְאָמְרָה "לַיְלָה טוֹב." אַךְ מָאיָה וּבֵן לֹא מַצְלִיחִים לְהֵרָדֵם.
אַבָּא בַּסָּלוֹן רוֹאֶה חֲדָשׁוֹת, אֶפְשָׁר לִשְׁמֹעַ אֶת הַטֵּלֵוִיזְיָה שֶׁלּוֹ עַד כָּאן, וְאִמָּא בֶּטַח כְּבָר הָלְכָה לַעֲשׂוֹת אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלּוּ שֶׁהִיא עוֹשָׂה אַחֲרֵי שֶׁהֵם הוֹלְכִים לִישֹׁן.
"בֵּן, כְּבָר נִרְדַּמְתָּ?" שָׁאֲלָה מָאיָה.
"לֹאאאא," עָנָה בֵּן תּוֹךְ כְּדֵי צְחוֹק מִתְגַּלְגֵּל, וְלֹא לָקַח זְמַן רַב עַד שֶׁמָּאיָה הִצְטָרְפָה.
"יְלָדוּדֶס, שֶׁקֶט בְּבַקָּשָׁה, זֶה כְּבָר הַזְּמַן לָלֶכֶת לִישֹׁן," נִשְׁמְעָה אִמָּא מֵהַחֶדֶר הַסָּמוּךְ.
מָאיָה וּבֵן יוֹדְעִים הֵיטֵב שֶׁאִמָּא לֹא אוֹהֶבֶת שֶׁהֵם מַמְשִׁיכִים לְדַבֵּר אַחֲרֵי שֶׁהִיא מַשְׁכִּיבָה אוֹתָם לִישֹׁן, וְלָכֵן עָבְרוּ לִצְחֹק בְּשֶׁקֶט מִתַּחַת לַשְּׂמִיכוֹת.
כְּשֶׁלְּרֶגַע אֶחָד נִרְגְּעוּ מָאיָה וּבֵן וְהִשְׂתָּרֵר שֶׁקֶט, הֵם שָׁמְעוּ קוֹל מוּזָר קוֹרֵא בִּשְׁמָם.
זֶה לֹא יָכוֹל לִהְיוֹת אַבָּא, הוּא הֲרֵי שָׁקוּעַ בַּחֲדָשׁוֹת, וְאִמָּא חוֹשֶׁבֶת שֶׁהֵם כְּבָר יְשֵׁנִים.
"מָאיָה, בֵּן," חָזַר הַקּוֹל הַמִּסְתּוֹרִי.
"מִי זֶה?" לָחֲשָׁה מָאיָה, קְצָת מְפֻחֶדֶת וּקְצָת מְסֻקְרֶנֶת.
"זֶה אֲנִי, חֲבֵרְכֶם כַּדּוּר הָאָרֶץ," הֵשִׁיב הַקּוֹל הַמִּסְתּוֹרִי.
"כַּדּוּר הָאָרֶץ?" שָׁאַל בֵּן.
"כֵּן, כַּדּוּר הָאָרֶץ, וּבָאתִי לְסַפֵּר לָכֶם סִפּוּר לַיְלָה טוֹב."
מָאיָה וּבֵן אוֹהֲבִים מְאוֹד סִפּוּרֵי לַיְלָה טוֹב.
לְמַעֲשֶׂה זֶה אַחַד הַחֲלָקִים הָאֲהוּבִים עֲלֵיהֶם בַּיּוֹם.
לֹא עָבַר זְמַן רַב עַד שֶׁבֵּן פָּלַט צַעֲקַת "יֵשׁשׁשׁשׁשׁשׁ!"
"שְׁשְׁשְׁשְׁשְׁשְׁשְׁשְׁ..." הִשְׁקִיטָה אוֹתוֹ תֶּכֶף מָאיָה.
כַּדּוּר הָאָרֶץ, שֶׁהֵבִין שֶׁתְּשׂוּמֶת הַלֵּב מֻקְדֶּשֶׁת לוֹ, כִּחְכֵּחַ בִּגְרוֹנוֹ וְאָמַר: "עַכְשָׁו אֲסַפֵּר לָכֶם סִפּוּר לַיְלָה טוֹב."
"אֵיזֶה סִפּוּר בְּדִיּוּק?" שָׁאֲלָה מָאיָה מְעַט בְּחֹסֶר סַבְלָנוּת.
"אֲסַפֵּר לָכֶם סִפּוּר מְעַנְיֵן, אֲסַפֵּר לָכֶם אֶת סִפּוּר חַיַּי."