לגעת בכוכבים

וּמֵאזָ
התְִבּגַּרַתְִּי
אַךְ לֹא הִתְפַּכַּחְתִּי,
כִּי נִסִּיתִי לְהַצִּיל אֶת הָעוֹלָם
וְלִנְגֹעַ בְּלֵב כֻּלָּם,
לַעֲשׂוֹת דְּבָרִים חֲשׁוּבִים...
וְשׁוּב אֲנִי שׁוֹמַעַת:
"תִּרְאוּ אוֹתָהּ, מְנַסָּה לָגַעַת בַּכּוֹכָבִים..."

הספר שבידיכם הוא הזמנה מיוחדת להתפתחות אישית וערכית למבוגרים ולנוער – במסגרת מוסדות חינוך, תנועות נוער וחוגי בית ואף עבור הקורא העצמאי.

לספר מבנה ייחודי ובו שירים אשר שזורים בהם פסוקים, מדרשים והלכות. לאחר כל שיר ישנן נקודות מנחות לדיון קבוצתי. בספר משולבים כלים מעולם הקואצ'ינג וה־NLP.

השירים עוסקים במספר תחומים: הכרת הטוב, חשיבה חיובית, חשיבה על דרך החיים, ערכים ושאיפות.
כמו כן משולבות תמונות המזמינות את הקוראים להרחיב בנושא השיר.

רויטל טויטו – בעלת תואר ראשון בחינוך ותואר שני בהיסטוריה יהודית. מלמדת ילדים ונוער במוסדות חינוך שונים.

זהו ספרה הראשון.

25. לגעת בכוכבים

בַּת חָמֵשׁ

בְּשִׁעוּר בָּלֶט

וְהַמּוֹרָה אוֹמֶרֶת:

"תִּתְמַתְּחוּ.

כְּאִלּוּ אַתֶּן מְנַסּוֹת לְהַגִּיעַ לַשָּׁמַיִם הַגְּבוֹהִים".

וַאֲנִי מִתְמוֹגֶגֶת

כִּי הִיא תָּמִיד מַדְגִּימָה עָלַי,

וְאוֹמֶרֶת:

"תִּרְאוּ אֵיךְ הִיא מְנַסָּה לָגַעַת בַּכּוֹכָבִים".

וּמֵאָז

הִתְבַּגַּרְתִּי

אַךְ לֹא הִתְפַּכַּחְתִּי,

כִּי נִסִּיתִי לְהַצִּיל אֶת הָעוֹלָם

וְלִנְגֹּעַ בְּלֵב כֻּלָּם,

לַעֲשׂוֹת דְּבָרִים חֲשׁוּבִים...

וְשׁוּב אֲנִי שׁוֹמַעַת:

"תִּרְאוּ אוֹתָהּ, מְנַסָּה לָגַעַת בַּכּוֹכָבִים..."

מדריך למנחה

השיר דן בחלומות ובמכשולים אפשריים בדרך להגשמתם.

נקודות לדיון:

• מה הם ה"כוכבים" (החלומות) שלכם?
• מדוע דווקא אלו הם ה"כוכבים" שלכם?
• "ושוב אני שומעת..." האם הקולות המחלישים הם מבחוץ או מבפנים?
• אילו דרכים יש כדי לשאוב אומץ להגשים את חלומותיכם? מצאו לפחות חמישה דברים פנימיים וחמישה דברים חיצוניים.
• מהן הדרכים המעשיות להגשים את חלומותיכם בצורה ריאלית, אחראית ומועילה? הציעו כמה דרכים מרכזיות.

הרחבות:

כִּי הַמִּצְוָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לֹא נִפְלֵאת הִוא מִמְּךָ וְלֹא רְחֹקָה הִוא. לֹא בַשָּׁמַיִם הִוא לֵאמֹר מִי יַעֲלֶה לָּנוּ הַשָּׁמַיְמָה וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה. וְלֹא מֵעֵבֶר לַיָּם הִוא לֵאמֹר מִי יַעֲבָר לָנוּ אֶל עֵבֶר הַיָּם וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה. כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשֹׂתוֹ (דברים ל, יא–יד).

42. שבת

הָעוֹלָם נָסוֹב עַל צִירוֹ כָּל דַּקָּה,

הַטֶּבַע רוֹחֵשׁ לְלֹא הַפְסָקָה.

הָאָדָם מוֹשֵׁל וּמְפַתֵּחַ,

רוֹצֶה רַק לִיצֹר.

לְפֶתַע מִתְבַּקֵּשׁ לַעֲשׂוֹת פָּחוֹת,

לַעֲצֹר.

מַצָּב לֹא טִבְעִי.

מִמָּקוֹר עַל־טִבְעִי.

אַךְ כְּמוֹ שְׁרִיר שֶׁמֻּצָּה חֶלְבּוֹ וְדָמוֹ,

הַנִּבְנֶה בְּמַפְתִּיעַ דַּוְקָא בִּמְנוּחָה,

אוֹ כְּמוֹ אֶרֶץ שֶׁבִּטְנָהּ בִּרְבִיבִים עֲמוּסָה

בְּשִׁלְהֵי הַחֹרֶף תַּצְמִיחַ פְּרִיחָה,

כָּךְ הַטּוֹב לְעִתִּים נוֹצָר וּמַפְצִיעַ.

כְּשֶׁנֵּזֶר הַבְּרִיאָה אֶת כִּתְרוֹ שָׁמַט,

כִּי בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי הַיְּצִירָה הַמֻּתֶּרֶת הִיא הַתּוֹדָעָה, הַדַּעַת.

בָּרוּךְ מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת.

מדריך למנחה

השיר מדבר על כך שיום השבת הוא מצב לא טבעי לאדם, שכן מהותו היא יצירה והתפתחות. יום של שביתה מזכיר לנו שיש גורם על־טבעי לעולם, ולכן דווקא הודות להרפיה נוצר משהו טוב, שהוא ידיעת האל וטובות נוספות.

מקורות לביטויים:

1. חלבו ודמו – בזמן שבית המקדש קיים, אדם חוטא ומקריב קורבן ואין מקריבין ממנו אלא חלבו ודמו, ומתכפר לו, ועכשיו ישבתי בתענית ונתמעט חלבי ודמי... (תלמוד. ברכות יז, א)
2. רביבים – יַעֲרֹף כַּמָּטָר לִקְחִי תִּזַּל כַּטַּל אִמְרָתִי כִּשְׂעִירִם עֲלֵי דֶשֶׁא וְכִרְבִיבִים עֲלֵי עֵשֶׂב (דברים לב, ב).

            ביאור ביטוי: נזר הבריאה = האדם.

מקורות:

1. ברוך מקדש השבת – ברוך אתה ה' מקדש השבת. מתוך תפילת עמידה של שבת, וכן קידוש ליל שבת:

            וַיְבָרֶךְ אֱלֹקים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹקים לַעֲשׂוֹת (בראשית ב, ג).

            וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לה' אֱלֹקיךָ לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ וּבְהֶמְתֶּךָ וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ (שמות כ, ט).

2. האדם מושל, מפתח, רוצה רק ליצור – וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹקִים וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹקִים פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ וְכִבְשֻׁהָ וּרְדוּ בִּדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבְכָל חַיָּה הָרֹמֶשֶׂת עַל הָאָרֶץ. (בראשית א, כח).
3. עמוסת בטן – שִׁמְעוּ אֵלַי בֵּית יַעֲקֹב וְכָל שְׁאֵרִית בֵּית יִשְׂרָאֵל הַעֲמֻסִים מִנִּי בֶטֶן הַנְּשֻׂאִים מִנִּי רָחַם (ישעיהו מו, ג).

            וְלַלְּבָנָה אָמַר שֶׁתִּתְחַדֵּשׁ. עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת לַעֲמוּסֵי בָטֶן שֶׁהֵם עֲתִידִים לְהִתְחַדֵּשׁ כְּמותָהּ. וּלְפָאֵר לְיוצְרָם עַל שֵׁם כְּבוד מַלְכוּתו (מתוך "ברכת הלבנה", "קידוש לבנה").

4. כי ביום השביעי היצירה המותרת היא התודעה, הדעת – מלאכה האסורה מהתורה היא מלאכת יצירה, כדוגמת המלאכות שעשו בעת הקמת המשכן, אבל פעולות שאין בהן יצירה חדשה, גם כאשר יש בהן מאמץ גופני, לא נאסרו ("פניני הלכה". כרך שבת. פרק יא. הרב מלמד אליעזר. שם. עמוד 150). מהדורה אינטרנטית: https://ph.yhb.org.il .

נקודות לדיון:

• מהי השבת בעבורכם? (למשל, יום שמזכיר שכל בני האדם שווים, יום של משפחתיות, יום של ריכוז פנימי, יום של חברתיות והתכנסות, יום של שירה ועוד ועוד).
• האם בתקופות שונות בחיים הזדהיתם עם משמעויות שונות של השבת? פרטו.
• מה טוב לכם בשבת? מה קשה לכם בשבת?
• אילו חייתם בתקופה לפני שהתחילה שבת, איך הייתם "משווקים" אותה לבני תקופתכם?
• איך הייתם מתמודדים עם חיצי הלעג שירו הפילוסופים הרומאים לפני כאלפיים שנה כלפי היהודים, כגון דברי הפילוסוף סנקה שטען כי "מנהגם אינו מועיל, שכן על ידי הנהגת יום מנוחה אחד כל שבעה ימים, הם מפסידים בבטלנות כמעט שביעית מחייהם" (De Superstition)?

הרחבות:

• חפשו בגוגל על תנועת ההאטה, תנועה שתחילתה בשנת 1986, המעודדת שינוי תרבותי שמטרתו להביא להאטה בקצב החיים של העולם המערבי ולהעלאת איכות החיים בתחומים נרחבים.