ליזי המכשפה וצפרדעי הנחושת

תאריך הוצאה לאור: 06-2022

מספר עמודים: 81

“נָכוֹן שֶׁאָמַרְתִּי לָךְ שֶׁמְּכַשְּׁפוֹת יְכוֹלוֹת לַעֲשׂוֹת הַכֹּל?”

ליזי היא מכשפה רגילה שחיה חיים רגילים ללא הפתעות מיוחדות. יום אחד היא הולכת לחתונה החמישית של דודתה שבמהלכה היא מתיידדת עם ילדה בשם סופי ומגלה שאחיה של חברתה החדשה גנב את צפרדע הנחושת, מקור הכוח של המכשפות.

ליזי וסופי נחושות להחזיר את צפרדע הנחושת ויוצאות להרפתקה מצחיקה ומלאת חוויות. הן ישנות על עננים ומכינות שיקוי מעובש ואבק, והכל כדי להחזיר את צפרדע הנחושת.

כשגפן היתה בת 10 היא כתבה את הספר. כיום היא בת 12, וזה ספר הביכורים שלה. גפן אוהבת ליצור עולמות פנטסטיים ונהנית מכך בכל פעם מחדש.

גפן תומכת באיכות הסביבה, ולכן החליטה שחלק מהכנסות הספר יועברו לתמיכה בהוצאת פלסטיק מהים ומחזורו.

ֶּרֶק 7

לִיבִּי

כַּצָּפוּי, דּוֹדָה בְּלוּ הָיְתָה לְיַד שֻׁלְחַן הַקִּנּוּחִים.

"מְמְמְ, אֵיזֶה קְרוּאָסוֹן חֶמְאַת עַכְבְּרוֹשִׁים נֶהֱדָר!" מִלְמְלָה דּוֹדָה בְּלוּ וְלִקְּקָה אֶת שְׂפָתֶיהָ.

"אוֹ, יֵשׁ עוּגִיּוֹת עַכָּבִישׁ!" קָרְאָה דּוֹדָה בְּלוּ וְרָצָה לַשֻּׁלְחָן הַסָּמוּךְ.

"אֲנִי לֹא מַאֲמִינָה, הַאִם זוֹ עוּגַת עֶפְרוֹנוֹת מְשֻׁבַּחַת?" קָרְאָה דּוֹדָה בְּלוּ, רָצָה לִקְצֵה הַשֻּׁלְחָן וְהֵרִימָה אֶת הָעוּגָה כֻּלָּהּ. "אֵיזוֹ קַצֶּפֶת עֶפְרוֹנוֹת מַרְשִׁימָה!" קָרְאָה.

פִּתְאוֹם קָלְטָה עֵינָהּ שֶׁל דּוֹדָה בְּלוּ אֶת הַקִּנּוּחַ שֶׁבַּקָּצֶה הַשָּׁנִי של הַשֻּׁלְחָן.

"אֲנִי לֹא מַאֲמִינָה!" הִיא אָמְרָה. "זֶה הַקִּנּוּחַ הָאָהוּב עָלַי: תּוּתִים מְקֻרְמָלִים בְּמַקְּקֵי יַעַר!!! חִכִּיתִי לַקִּנּוּחַ הַזֶּה מֵאָז שֶׁהִגַּעְתִּי הֵנָּה! טוֹב, זֶה הָיָה, לְמַעֲשֶׂה, רַק לִפְנֵי שָׁעָה וְשִׁשִּׁים וְשָׁלוֹשׁ שְׁנִיּוֹת, אֲבָל מִי סוֹפֵר?" דִּבְּרָה דּוֹדָה בְּלוּ לְעַצְמָהּ.

דּוֹדָה בְּלוּ לֹא הִתְאַפְּקָה וְרָצָה לְעֵבֶר הַקִּנּוּחַ הַנֶּחְשָׁק. הַשֻּׁלְחָן הָיָה אָרֹךְ, וְכָמוֹהוּ גַּם הַדֶּרֶךְ אֶל הַקִּנּוּחַ. דּוֹדָה בְּלוּ הִשְׁתּוֹקְקָה שֶׁטַּעֲמָם הַמֻּפְלָא שֶׁל הַתּוּתִים הַמְּקֻרְמָלִים כְּבָר יִהְיֶה בְּפִיהָ, וְהִגְבִּירָה אֶת מְהִירוּת רִיצָתָהּ. 

כְּכָל שֶׁדּוֹדָה בְּלוּ חָשְׁבָה עַל הַתּוּתִים, כָּךְ הָלְכָה וְחָמְקָה  מֵרֹאשָׁהּ הַיְּדִיעָה שֶׁהִיא מַחְזִיקָה בְּעוּגַת הָעֶפְרוֹנוֹת. הָעוּגָה הֶחְלִיקָה מִיָּדָהּ וְנָחֲתָה הַיְשֵׁר עַל לִיזי, שֶׁעָמְדָה מֵאֲחוֹרֶיהָ.

"הַשִּׂמְלָה שֶׁלִּי!" קָרְאָה לִיזי.

סוֹף-סוֹף הִבְחִינָה דּוֹדָה בְּלוּ בְּלִיזִי.

"מֹתֶק שֶׁלִּי!" אָמְרָה דּוֹדָה בְּלוּ, "הֲרֵי זוֹ הָאַחְיָנִית הָאֲהוּבָה וְהַמְּקֻרְמֶלֶת עָלַי לִיבִּי!"

"בַּפַּעַם הָאֶלֶף," אָמְרָה לִיזִי, "קוֹרְאִים לִי לִיזִי!"

"שֶׁיִּהְיֶה," אָמְרָה דּוֹדָה בְּלוּ, "הֲרֵי מָה זֶה מְשַׁנֶּה?"

וּמָה קָרָה לַשִּׂמְלָה שֶׁלָּךְ?" שָׁאֲלָה אוֹתָהּ.

"מִישֶׁהוּ זָרַק עָלַי עוּגָה!" אָמְרָה לִיזִי.

"מִי הַבִּרְיוֹן שֶׁעָשָׂה אֶת זֶה?" שָׁאֲלָה דּוֹדָה בְּלוּ, "אֲנִי כְּבָר אַרְאֶה לוֹ אֵיךְ מִתְנַהֲגִים בְּאֵרוּעַ!"

לִיזִי גִּלְגְּלָה אֶת עֵינֶיהָ.

"אוֹ!" קָרְאָה פִּתְאוֹם דּוֹדָה בְּלוּ, "תִּרְאִי אֶת אֲחוֹתוֹ שֶׁל מָקָרוֹנִי! אַתְּ תֹּאהֲבִי אוֹתָהּ, הִיא מַדְהִימָה!" 

"אֲבָל," הִתְחִילָה לִיזִי לוֹמַר, אַךְ דּוֹדָה בְּלוּ כְּבָר הָלְכָה מִשָּׁם.