מחברת עבודה | ביבוקס

חינוך / הורות זו אמנות
חינוך הוא המפתח הראשוני והאמיתי לכל שינוי יסודי, והוא זה שיכול ליצור דור חדש המצליח להכיל פרט, קהילה, חברה ומדינה בטוחה ומשגשגת. חינוך יכול לאפשר לכל פרט להביא את עצמו, את ייחודו ואת כישרונו לידי ביטוי וכן להביא את שמחתו למשפחתו, לקהילתו ולמדינתו.
כיצד אפשר לחנך?
את מי?
ומה הם יעדי החינוך?
אנו הבוגרים, לאור מסכת החיים שעברנו, התגבשו דעותינו והשקפותינו בהרבה תחומים. הגמישות ויכולת השינוי הולכות ומצטמצמות. הדור הצעיר פתוח יותר, מקובע פחות, נמצא בתהליך של בניית דמותו, השקפתו ודעותיו ונתון להשפעה.
במקומות רבים בארצות המערב הילודה שלילית, תופעה שמלמדת על כך שרבים שואלים אם ראוי בכלל להביא ילדים לעולם. באירופה שיעור הילודה עומד על 1.2 ילדים לכל זוג הורים. כאן בישראל הממוצע גבוה, 3.2 ילדים לכל זוג הורים, כלומר למרות הכול, יש כאן כוחות חיים עוצמתיים.
יחד עם ירידה משמעותית בילודה בחברה הערבית ועלייה מתמשכת של יהודים מכל רחבי העולם, אנו שומרים על רוב יהודי חשוב כאן בארץ ישראל.
החינוך מתחיל בהיריון, אולי אף קודם לכן; פיתוח ומודעות של צעירים שיבנו ובונים ביתם, בחירת בן/בת הזוג, היחסים ביניהם והיכולת לעבד/לאבד את חוויית הילדות. כולנו מגיעים עם משקעים שצברנו בילדות וקודם לכן, לתוך מערכת זוגית שמציפה את אותם משקעים. במקום לעבוד עם אותם משקעים ולהבין שזהו חומר הגלם הכי אותנטי שבאמצעותו אפשר להתבגר ולקבל אחריות, הנטייה הטבעית היא לברוח לכל דבר אפשרי: מדיה, אכילה, שתייה וכו'. מודעות, רצון לתקשורת, קבלת עזרה — אלה הם כלי העבודה לבניית משפחה.
המשפחה הנורמטיבית, אימא, אבא וילדים, היא עדיין המסגרת הנפוצה ביותר. בשנים האחרונות רבו הגירושים, משפחות חד-הוריות ונישואים בשנית — אלה מאתגרים את התא המשפחתי ואת כל מה שסביבו.
זוגיות, בחירת בן/בת זוג, מערכת היחסים, האופן שבו הפרט תופס את עצמו — כל אלה חשובים ביותר לפני שמגיע תינוק לעולם.
איש ואישה גדלו בבית ובו הורים, אחים ואחיות, למדו במוסדות החינוך וחוויות רבות מוטבעות בהם.
כולנו, לטוב ולרע, נושאים מטען כלשהו ומביאים אותו היישר לתוך התא המשפחתי החדש.
מתח בריא נוצר בין המינים כבר מגיל צעיר, הרבה יותר מכפי שאנחנו משערים. נושא זה לא מקבל דגש — נוצר ריק הכוונתי. נכנסים בו אלמנטים שליליים ולא מעט קלקולים במקום להציף את הנושא בין איש לאישה, זוגיות, קשר מיני, נישואים והורות בהכוונה ובהדרכה כבר בגיל צעיר באופן המותאם לכולם על ידי מורים, מדריכים, מטפלים, בתי הספר, תנועות הנוער, מתנ"סים וישיבות. על המדינה להשקיע מחשבה ואמצעים רבים על מנת להאיר באור יקרות את הדבר המשמעותי ביותר בחייהם של איש ואישה ומשפחתם.
קיים מגוון של מסלולים, כל אחד על פי נטיית ליבו והרקע שממנו מגיע: שמרני, דתי, רוחני, פסיכולוגי, ניו אייג' ועוד. הנושא צריך להיות מונגש בצורה מושכת ומרתקת עם מיטב כוח האדם המצוי בתחום. אני משוכנע שלאורך זמן תהיה לכך השפעה טובה על כל מערכות החיים, ויתאפשר לצלוח זמנים טובים ולהתמודד באופן מוצלח יותר עם קשיים — ויש משניהם די והותר. המבנה החברתי של המשפחה בעבר, כשחיו ביחד תינוקות וזקנים בחצר אחת, מספק סוג של מעטפת ביטחון, אולם היום זה לא כך. בני המשפחה מתגוררים רחוק זה מזה, הורים מזדקנים עוברים לדיור מוגן ומשאירים את כולם לבד. החולי הגדול ביותר בימינו הוא הבדידות. בסדר העדיפויות, ובכוחות המוגבלים, ובמרוץ האינטנסיבי שכולנו חלק ממנו, הנושא נדחק הצידה, בוודאי אל מול קריירה, לחצי פרנסה, בריאות, דיור והמתחים הרבים המאפיינים את ארצנו. כמו שאדם מבקש להוציא רישיון נהיגה, דבר אלמנטרי היום, כך בודדים וזוגות בכל גיל ומצב יוכלו להירשם לקורס, סדנה, חוג בית, עם מרצים ומדריכים ממגוון רחב ביותר של גישות, ואף לצפות בסרטים דוקומנטריים ועלילתיים שמתמקדים בנושא. זוהי מטרה לאומית ממדרגה ראשונה ועליונה, להשתמש בעניין כל כך מהותי לצורך העצמה, נתינה, תקשורת בונה ושיפור איכות החיים.
השנים הראשונות בחיי התינוק שבא לעולם הן קריטיות, ובהן נבנה הבסיס שעליו הכול מושתת. יש לאפשר לאחד מבני הזוג להיות עם הילד, במקום לשלוח אותו למעון עד 16:00. מה רבו המקרים שהורים נזקקו למצלמות על מנת להבטיח את ביטחון ילדיהם.
ההורים צריכים לקבל משכורת אחת מלאה, ויש לשמר את זכויותיהם ואת תנאי העסקתם למשך כל התקופה. ילד כזה שנשאר עם אחד מהוריו מתחיל את חייו אחרת לגמרי. הורים צעירים ייהנו מקבלת עזרה בחינם בכל תחום נדרש. המערכת היא זו שתדאג לתת להם מענה לצורכיהם.
היהדות מרוממת את מעמד זמן הייחוד בין בני הזוג ומשווה אותו לקודש קודשים. כוונות הזוג וטהרת המעמד ישפיעו על הוולד.