NLP PRACTITIONER (Neuro Linguistic Programming) הוא המדריך המקיף ביותר שנכתב בעברית. הוא נותן מענה שלם לכל המבקשים להרחיב את הדעת ואת ארגז הכלים שברשותם, להעמיק ולהיות מקצועיים יותר, ולכל אלו שרוצים ללמוד כיצד באמת יש לתפעל את כלי ה־NLP – עבורם או כחלק מאימון, מהדרכה או מטיפול.
הספר מיועד:
ד"ר יפעת וינשטיין היא טריינרית מובילה בתחום ה־NLP מטעם NLP UNIVERSITY, ארצות הברית, מומחית גם בשפה אריקסוניאנית (שפת ההשפעה) מטעם NLP Comprehensive USA.
יפעת בעלת תארים שניים; במנהל עסקים (MA) ובבריאות הציבור (MPH) (בהצטיינות), עם התמחות בניהול מצבי חירום ואסון. את מחקריה, ערכה בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב, והם עוסקים בחקר ובתיקוף פרוטוקול שהיא פיתחה לטיפול בפוסט טראומה בכלי ה־NLP.
יפעת היא מראשוני המייסדים של מרכזי לימוד המתמחים ב־NLP ובדמיון מודרך בישראל, ובשנים האחרונות חברה ל"מכון אדלר". היא מרצה, מנחת קבוצות, מנחה ומטפלת בקליניקה ב־NLP ובדמיון מודרך ובמרוצת הזמן לימדה והכשירה אלפי תלמידים ואנשי מקצוע.
ספרים נוספים שפרסמה לאורך השנים:
לילדים טוב (יחד עם ירון קולטון) — סיפורי דמיון מודרך ב־100 צירופים להרגעה ולהעצמה.
Wake-AP, פסיכולוגיה הישגית (יחד עם חי לוגסי) – להתעורר לחיים מלאי משמעות בעזרת 12 חוקים פשוטים.
חוכמת יסוד (יחד עם אלדד בן־חורין) — 25 הנחות יסוד של ה־NLP.
ההסבר הרשמי ל־NLP, כפי שמתואר באנציקלופדיה של ה־NLP, מתאר את הדינמיקה הבסיסית שבין המוח (N) לשפה (L), את הקשר ביניהם, וכיצד הקשר הזה משפיע על גופנו ועל התנהגותנו. ראשי התיבות NLP מייצגים את שלושת המרכיבים המעורבים ביצירת החוויה האנושית:
N – Neuro – נוירולוגי / עצבי: הנוירולוגיה המסדירה את התפקוד הגופני. הבנת התהליכים העצביים במוח שתפקידם לקלוט שדרים בכל החושים, לעבדם ולתרגמם לחוויות.
L - Linguistic – לשוני: השפה שבה אנשים מתבטאים והאופן שבו הם עושים זאת – מילולית ובלתי מילולית – כהשפעה על אופן התקשורת עם עצמנו ועם אנשים אחרים, ועל איכותה של התקשורת.
P – Programming – תכנות: האופן שבו אנו יוצרים תפיסות עולם (מודלים של העולם) והרגלים אוטומטיים (דפוסי התנהגות, מחשבה ורגש), והדרך לעדכן ולשנות תפיסות והרגלים אלה כדי שיקדמו אותנו אל עבר מטרות רצויות.
כדי לפשט ולהבין יותר לעומק את מהות ה־NLP, אפשר לומר כי ה־NLP הוא כמו ספר הוראות או 'מדריך הפעלה' למוחנו. לאורך השנים לימדו אותנו תחומים רבים ומגוונים כגון היסטוריה, מתמטיקה או גיאוגרפיה, אבל מעולם לא למדנו כיצד להרגיש טוב עם עצמנו או איך לקיים מערכות יחסים טובות עם אחרים. ה־NLP מספק לנו כלים ובהם אסטרטגיות חשיבה, תפיסות עולם מעצימות, וטכניקות מנטליות רבות. כל זה מאפשר לנו להיות בעלי השליטה על המחשבות, על הרגשות ועל ההתנהגויות שלנו.
לאורך השנים נתקלתי בדרכים רבות לתאר את ה־NLP: 'מודל לתקשורת והתנהגות אנושית', 'חקר המצוינות', 'ארגז כלים לשינוי אישי', ואפילו 'טכנולוגיה המתאימה לכל דבר'. האומנם NLP הוא 'טכנולוגיה המתאימה לכל דבר'?
ובכן, במקור ייצג השם NLP את הכוונה המקורית של יוצריו, ריצ'רד בנדלר וג'ון גרינדר, לחקור מצוינות אנושית:
N – לחקור כיצד נוירולוגיה או פיזיולוגיה מעורבות בכל פעולה שאנו עושים – לחקור את האופן שבו המוח זוכר אירועים, כיצד הוא ממיין ומקטלג, וכיצד הנוירולוגיה משפיעה על הפרשנות שאנו נותנים לאירועים. למשל, כמעט לכל אחד מאיתנו יש חוויה מהילדות של ביקור בלונה־פארק. האם לכולנו אותה חוויה? מה ההבדל הנוירולוגי והפיזיולוגי בין מי שהאירוע מקודד במוחו כחוויה טובה לבין מי שהחוויה צרובה במוחו כאירוע מפחיד? ובעיקר, מה אנחנו יכולים ללמוד מהבדלים אלו כדי לאפשר לחוויות הצרובות כאירועים לא נעימים להפוך לאירועים שאינם משפיעים לרעה על חיינו, ושאפילו מקבלים משמעות חדשה ומלמדת?
L – לחקור כיצד השפה המדוברת והלא מדוברת שלנו מעורבת בכל פעולה שאנו עושים ומשפיעה עליה – כל אחד מאיתנו מתקשר הן באמצעות השפה המילולית והן דרך שפת הגוף שלנו. תקשורת זו היא הביטוי לחוויות הפנימיות. למשל, כשאנחנו בוחרים להשתמש במילים כמו 'צריך' או 'אסור' לעומת 'כדאי' או 'אפשר', מה זה אומר על דרך ההפעלה הפנימית שלנו, וכיצד אנחנו יכולים להשתמש בכך בדרך היוצרת מוטיבציה, או לחלופין לשנות את השפה כך שתהיה אפקטיבית יותר עבורנו? ומה אנחנו משדרים כאשר אנו אומרים 'כן' בקול רם אך שפת הגוף משדרת 'לא'? כיצד חוסר ההלימה משפיע עלינו ועל הדרך שבה אנו מתקשרים עם אחרים? ואיך יוצרים הלימה פנימית אותנטית (Congruence) בין השפה המדוברת לבין שפת הגוף?
P – לזהות ולעדכן את ה'תוכנות' ואת האסטרטגיות הקשורות לגוף־נפש והמשפיעות על כל הפעולות שאנו עושים – מבלי משים, אנו מופעלים אוטומטית באופן יום־יומי. בוודאי לא שמתם לב לכך שאתם נוהגים באופן עקבי לנעול קודם את נעל ימין ורק אחר כך את נעל שמאל (או להפך), לשמוע שיר מסוים ברדיו ולהתרגש בלי להבין מדוע, להגיע לריאיון עבודה, ואף שאתם יודעים שיש לכם כל הכישורים והניסיון הנדרש, להיאלם לפני המראיין. לאורך השנים התרגלנו לחשוב ולהגיב בדרכים מסוימות. דרכים אלו מושפעות מהגנטיקה שלנו, מהדמויות שהיו עבורנו מודל לחיקוי, מההתנסויות, מהאירועים ומהחוויות שחווינו. לאור זאת פיתחנו באופן מודע, ובעיקר לא מודע, אמונות, תפיסות וערכים, ומכלול זה יצר אצלנו תבניות חשיבה ודפוסי התנהגות אוטומטיים. האם תכנות זה משרת אותנו? ואם לא, כיצד אפשר לשנותו כך שיאפשר לנו לחיות את החיים שאנו באמת רוצים עבור עצמנו?
זו הייתה הכוונה המקורית של בנדלר וגרינדר, ואכן בתקופה המוקדמת (שנות השבעים) פותחו הבנות מרחיקות לכת ומעמיקות בכל הנוגע למנגנוני ההפעלה האנושיים, ועוצבו מודלים לתפקוד מוצלח. עם הזמן חקר המצוינות המקורי קיבל תפנית, וה־NLP החל להיות מוכר יותר ככלי המספק טכניקות מנטליות (ובציבור הרחב 'טריקים מנטליים') ליצירת שינוי מהיר. בין אם אנחנו מורים, מטפלים, אנשי מכירות, יועצים זוגיים, מאמנים, ספורטאים, הורים, מנהלים או תלמידים – לכולנו יש תפיסות עולם, מיומנויות, כישורים וגישה לחיים, וכולנו רוצים להשיג הישגים ולשפר את חיינו. ה־NLP מאפשר לנו להשיג את התוצאות שאנו רוצים במסגרת שבה אנו נמצאים.
ואנקדוטה משעשעת לפני שניכנס לתיאור היסטוריית התפתחות ה־NLP:
שאלו את ריצ'רד בנדלר מדוע הוא וג'ון גרינדר החליטו לקרוא לתחום NLP, הרי זה שם ארוך, מסובך, קשה להסבר ולהבנה... ובנדלר ענה: "מה זה משנה? זה כמו המונח 'ID' 1. זה שזה קצר – לא אומר שזה פשוט..."
היסטוריה והתפתחות ה־NLP
המילה היסטוריה, ובאנגלית History, מורכבת משתי מילים: His & Story. כלומר, בכל סקירה היסטורית יש מידע שהסוקר מעוניין להדגיש או להעלים. מדוע אני פותחת בכך? משום שההיסטוריה של ה־NLP היא תשלובת של עובדות מתועדות, זיכרונות אישיים, שמועות ואנקדוטות.
ה־NLP מציג אפיסטמולוגיה, מתודולוגיה וסט של טכניקות היוצרות מודלים של התנהגות אנושית. בתחילה חברו שניים: ריצ'רד בנדלר (בוגר החוג למתמטיקה ופסיכולוגיה בהתמחות בגשטלט) ופרנק פוצ'ליק (בוגר החוג לפוליטיקה ופסיכולוגיה). הם הנחו יחדיו קבוצות טיפוליות שהתמקדו בתרפיה התנהגותית בשילוב שימוש בתיאוריית הגשטלט. שיטת ה־NLP החלה להתפתח בשנות השבעים, עם הצטרפותו של הבלשן ג'ון גרינדר, אז פרופסור לבלשנות באוניברסיטת סנטה קרוז שבקליפורניה, ששאב השראה מתאוריית הדקדוק הטרנספורמטיבי של נועם חומסקי. שלושת המייסדים התעניינו במאפייני המצוינות האישית, כלומר כיצד פועלים או חושבים אנשים המצטיינים בתחומם.
גרינדר הבין כי מניתוח מבני השפה ומבני החוויה אפשר ליצור מודלים הבאים לידי ביטוי כרצפים של חוויה חושית. ברצפים אלה יש דברים שאפשר לראות, לשמוע, לחוש לטעום ולהריח: האלמנטים הוויזואליים, האודיטוריים, הקינסתטיים, הריח והטעם. רצפים אלו, כאשר הם ממופים באופן מדויק, יספקו את המפתחות, לא רק למודל של התנהגות מסוימת אלא גם לשינוי התנהגויות לא רצויות או לא יעילות (Bandler & Grinder, 1975, 1979).
עם הזמן פרש פוצ'ליק מהחבורה, ואילו בנדלר וגרינדר המשיכו יחדיו ויישמו ראשית את המודל שלהם על תרפיית הגשטלט של פריץ פרלס. במשך השנים שלאחר מכן, בעידודו של האנתרופולוג גרגורי בייטסון (שהכיר להם את אריקסון), בודדו בנדלר וגרינדר תבניות וטכניקות, בעיקר מתוך עבודתם של וירג'יניה סטיר, חלוצת התרפיה המשפחתית, ושל מילטון אריקסון, שלרוב מתואר כאבי ההיפנותרפיה המודרנית, ויישמו על תבניות אלו את כישוריי יצירת המודלים שלהם. הם ניתחו כתבים וקלטות של שלושת המודלים שלהם, יצרו טכניקה לבניית מודלים של התנהגות, וביססו רצף של כלים שאפשר ליישמם בהקשרים תרפויטיים כגון התערבויות לפתולוגיות ספציפיות, קשיי למידה ונושאים התנהגותיים (Bandler & Grinder, 1975; Vaknin, 2010). כשהם התחילו להציג לעמיתיהם את רעיונותיהם ואת תובנותיהם, החלו להצטרף אליהם חברים (רוברט דילטס, ג'ודית דה־לוזיאר, אשתו של גרינדר לזלי קמרון, ודיוויד גורדון), ועימם הם התנסו בכלים החדשניים. בהדרגה הצטרפו אליהם עוד דמויות מפתח כמו סטיב וקוניריי אנדריאס, ויחד הם הרחיבו את חבורתם, שהייתה קבוצה נלהבת, יצירתית ורתומה לחזון פיתוח ה־NLP.
מתוך חיפוש זה התעצבו רבות מהמיומנויות והשיטות שעד היום הן מהטובות ומהמתורגלות או המופעלות ביותר בתחום, כגון עיגון, חדות חושית וכיול, ריפריימינג, מערכות ייצוגיות ושני מודלים לשוניים, כמו גם שיטות חדשות רבות לשינוי אישי, כגון 'מחולל ההתנהגות החדשה' ו'שינוי ההיסטוריה אישית'.
קהילות מטפלים מדיסציפלינות שונות, שהחלו לשלב אלמנטים ותהליכים של NLP בעבודתם, גילו כי אלו מקלים ומקדמים את עבודת השינוי בקרב מטופליהם, כשהם מציינים במיוחד את המיומנויות, את הבהירות ואת ההליכים המפורטים.
כאמור, במקור, ה־NLP לא פותח כתרפיה בפני עצמה אלא כמודלינג על עבודותיהם של פריץ פרלס, ורג'יניה סטיר ומילטון אריקסון. עם זאת, לאורך השנים ולאור ההתנסויות בכלים שפותחו, יש היום המשתמשים בכלי ה־NLP כחלק מסוגי טיפול אחרים, ויש אשר פיתחו את התחום לכדי תרפיה הקרויה Neuro-Linguistic Psychotherapy (NLPt). תרפיה זו שייכת לגישה הקוגניטיבית־התנהגותית־אינטגרטיבית (Jelem & Schutz, 2007), ואפשר למצוא קווים משיקים לתרפיה הקוגניטיבית של אהרון בק (Beck, 1976). בק מניח שלוש הנחות הבאות לידי ביטוי גם בתחום ה־NLP:
עם זאת, יש הבדל תפיסתי מהותי בין ה־NLPt לבין התרפיה הקוגניטיבית. ראוי לציין שלעומת ה־NLP, המתמקד בתהליכים שנועדו להשגת מטרות באוריינטציית עתיד, התרפיה הקוגניטיבית פועלת יותר במישור המציאות הפנים־אישית ופועלת לקראת הקלה של סימפטומים ופתרון בעיות אגב פיתוח אסטרטגיות התמודדות עם אותן בעיות באמצעות התאמה של מבנים קוגניטיביים, שמטרתם מניעה של הישנות עתידית (Wake, 2009).
מאחר שה־NLP מבוסס על ההנחה שלכל התנהגות יש מבנה, אפשר ללמוד אותו, לדעת מה יעיל ואפקטיבי, אפשר ללמד אחרים ואף להעתיק את המבנה, להשליך אותו על תחומי חיים אחרים וליישם אותו בהם. מהות זו אפשרה ל־NLP לצאת מהתחום הטיפולי לתחומים רבים ומגוונים כגון עסקים, מכירות, שיווק, ניהול משא ומתן, שיפור תקשורת בין צוותי עבודה, ספורט, ילדים ועוד, וזאת כדי ללמוד ולאמץ התנהגויות המפיקות תוצאות מוצלחות.
לסיכום:
בראייה לאחור, שנות השבעים וחלק משנות השמונים של המאה העשרים היו השנים שבהן ה־NLP צמח וחווה התעוררות וחדוות גילויים. בשנות השמונים החלו להיווצר חילוקי דעות בין המפתחים בנושאים הקשורים במאבקי אגו. דרכם של בנדלר וגרינדר נפרדו, כנראה לא ברוח טובה, וכל אחד מהם המשיך לקדם את התחום בדרכו הייחודית ועל־פי סגנון אישיותו. הדור השני של המפתחים פרס גם הוא כנפיים והמשיך לפתח תובנות ותהליכים. בשלב זה החל ה־NLP להיות משווק כ'מוצר' המאפשר לכל אדם להשיג שינויים מהירים ולקבל תוצאות מהירות. עם זאת, נכון להיום קשה להגדיר את מהות ה־NLP. לעומת התשתית שנותרה בעינה, הרי היום מדובר יותר בתפיסה או בגישה, או בתנועה הכוללת ידע רב ותובנות, ופחות בשיטה טיפולית אחת, אחידה והדוקה, המקובלת על כל מפתחיה. ה־NLP מתנהל, אם אפשר לקרוא לזה כך, כתנועה עולמית בעלת זרמים רבים ויישומים מגוונים.
על־פי היסטוריה התפתחותית זו אפשר להסביר מדוע במקומות שבאופן מסורתי יש חיפוש אחר סטנדרטיזציה, סדר ודיסציפלינה אחידה, ה־NLP הוא מוצר קשה לעיכול, וזאת למרות התפשטותו ולמרות יישומו באופן פורמלי ובלתי פורמלי בקרב מטפלים בשיטת שונות, אנשי ממשל, אנשי עסקים, אנשי חינוך ועוד.
1 מתוך מודל הנפש הפרוידיאני: איד, אגו, סופר־אגו.
אתר ביבוקס הוקם מתוך אהבה גדולה לספרים, ומתוך מטרה להנגיש לקוראים חוויית רכישה וקריאה איכותית, נוחה ומהירה – בכל מקום ובכל זמן.
אנו מציעים מגוון עשיר של ספרים, הן במהדורות דיגיטליות לקריאה ישירות דרך האפליקציה שלנו, והן במהדורות מודפסות הנשלחות עד לפתח הבית. בין אם אתם מעדיפים לדפדף בעמודים או להחליק על מסך – אצלנו תמצאו את הדרך שמתאימה לכם לקרוא.
המבחר שלנו כולל רבי מכר, קלאסיקות, ספרי עיון, ילדים ונוער, ספרות מקור, ספרות מתורגמת ועוד – כולם במחירים משתלמים ובשירות מוקפד.
