אבא חכם

מטרתו של ספר זה היא להגביר את המודעות של הקוראים למציאות הסובבת אותם, לפקוח את עיניהם, להסביר את המניעים הפנימיים של התנהלות לא נכונה ולעקור אותם, על מנת שיפעלו בצורה נכונה וישיגו שליטה על מהלך חייהם; להיות מובילים ולא רק מובלים, להיות נוכחים בחייהם ולא רובוטים שחולמים על חיים אחרים וליצור מציאות רצויה ולא כזו המוכתבת על ידי אחרים.
הספר משול לאבא חכם שמדריך את בנו בנושאים מגוונים, והעצות הגלומות בו יכולות לשנות חיים ולמנוע טעויות דרמטיות. הספר נועד על מנת למנוע מהקוראים להתחרט בהמשך הדרך על פעולות שביצעו ואף על כאלה שלא ביצעו.
די במשפט אחד בספר שיובן ויופנם, על מנת לשנות לטובה את מסלול חייו של הקורא ואת תפיסת עולמו.

הקדמה

הספר שתקראו משקף את דעותיי, את ידיעותיי ואת ניסיון חיי. המידע המופיע בו הוא משנה חיים לדעתי, ורבים מכם עשויים, בעקבות קריאתו, להתעורר ולשנות את תפיסת עולמם. בשום בית ספר לא לימדו אותי, וכנראה גם לא אתכם, כיצד להתנהל נכון בחיים, בלימודים, בעבודה או עם אנשים. מערכת החינוך לא לימדה אותי כיצד להתנהל עם המשפחה או עם חברים, כיצד לחשוב נכון וכיצד להימנע מטעויות — טעויות שרבים עושים מפני שאין להם הורה מחנך ומפני שגם הוריהם גדלו ללא הדרכה ובמערכת החינוך רכשו אך ורק את מקצועות החובה ולא ידע לחיים. מערכת החינוך איננה שמה לה למטרה להחדיר בתלמידים חוכמה ולהכין אותם לחיים; היא מלמדת אותנו את מה שהיא רואה לנכון ללמד, ולא את מה שאנו רוצים ללמוד או צריכים ללמוד.
מה אנחנו לא לומדים במערכת החינוך שבה אנו נמצאים מגיל שש עד שמונה־עשרה? אנחנו לא לומדים מהו סוד ההצלחה; איך מצליחים ונהנים ממנעמי החיים; מה מבדיל את העשירים מהעניים; איך לסגל הרגלים והתנהגויות שיובילו להצלחה, למימוש עצמי, להעצמת המודעות העצמית ולביטחון אישי גבוה; מדוע עשיר שפושט רגל מצליח אחרי תקופה מסוימת להתעשר שוב, מה הוא יודע שאחרים אינם יודעים; מדוע ילדי העשירים מצליחים יותר, מה הם למדו מההורים שלהם שאחרים אינם יודעים; כיצד וכמה מההכנסות לחסוך; כיצד להתקדם בעבודה; כיצד להתנהג עם חברים, חברות, אחים, מפקדים
או בוסים; כיצד להתנהג בתור עצמאי, עם כסף, עם לקוחות, עם
ספקים; ובקיצור — כיצד להתנהל נכון ולהצליח בחיים על ידי קבלת החלטות נכונות.
מערכת החינוך אינה המקום היחיד שבו אנו לומדים, אלא גם הסביבה שבה אנו גדלים מלמדת ומחנכת אותנו, שהרי כל אחד לומד מגיל צעיר מהסובבים אותו ומהאנשים שבקרבתו, ולבסוף הוא נהיה דומה להם. האם לסובבים אתכם יש תשובות לשאלות כיצד להתנהל? האם הם נחשבים להצלחה? האם הוריכם יודעים כיצד להצליח? הורים רבים נהדרים בגידול ילדים ובהענקת אהבה, אבל מה מעבר לכך?
בגיל חמישים ושש התעוררתי והתחלתי לשאול את עצמי את השאלות האלו, ואתם? מתי תרצו להתעורר? מתי תרצו להפסיק להיות רובוט שמשרת אחרים וחי בצמצום? מתי תפסיקו לפעול ללא הבנה אמיתית של הסובב אתכם, הבנה שיש לאחרים ושלכם אין? דבר אחד אני יודע: את המידע שתמצאו בספר הזה לא ידעתי ולא לימדו אותי, ולדעתי כשתסיימו לקרוא את הספר, תפיסת עולמכם תשתנה. תתחילו להסתכל כמוני על אנשים סביבכם בצורה שונה לחלוטין, תהיו מודעים יותר לעצמכם ותפיקו תובנות חדשות ומפתיעות. נוסף על כך, וחשוב מכול, תקבלו כלים וכיוון מחשבה מפוקח, ותדעו מה צריך לעשות על מנת להיות כמו אנשים שאתם ורבים אחרים רוצים להיות כמוהם; מצליחים, מבוססים, שנהנים ממנעמי החיים ומממשים את עצמם. אם תקראו ותפנימו, לפחות הדרך תהיה מונחת לפניכם, ותזכו בבחירה שלא הייתה לכם קודם.
בסיום הספר תהיו אנשים שונים ותדעו כיצד צריך לפעול ולחשוב על מנת להצליח, לא רק במישור הכלכלי אלא גם במישור האישי. אני מקווה שיהיה לכם העוז להוציא זאת אל הפועל, שכן זאת המטרה של הספר.

אני,
יום אחד הגעתי לגיל חמישים ושש.
כשהסתכלתי בראי, מה שראיתי לא מצא חן בעיניי.
איך הגעתי למצב הזה? חי במינוס כל החיים, עובד קשה, נאבק לשרוד בכל יום, חי עם משפחתי בצמצום, לא נהנה ממנעמי החיים, רואה אנשים מצליחים שגרים בווילות, עם מכוניות חדשות, יאכטות, נסיעות לחו״ל, ואני לא מתקדם לשום מקום, תקוע, בעצם כמו כל חבריי, כמו רוב האנשים סביבי. דווקא אני נחשב פיקח, מוגדר כמחונן מגיל צעיר, עם עבודה טובה ומשכורת סבירה, אבל בעצם... מה עשיתי לא נכון ששלושים וחמש שנים (!) אני עובד, משתכר, ובגיל חמישים ושש עדיין לא הגעתי לרווחה כלכלית? יש לי עוד אחת־עשרה שנים לעבוד ואני לא רואה את האור בקצה המנהרה. מה יהיה בעוד כמה שנים, כשאגיע לגיל שישים פלוס? האם יהיה לי כוח לעבוד? מתי אנוח קצת ואיהנה מהחיים? כשאפרוש אחרי ארבעים ושש שנות עבודה כבר אהיה סחוט לגמרי. איפה הטעות שלי? מה הייתי צריך לעשות אחרת? מה אני צריך לתקן עכשיו?
מגיל שש ועד גיל שמונה־עשרה אני בבתי ספר, שתים־עשרה שנים במערכת החינוך, ואחריהן ארבע שנים נוספות של לימודי הנדסאות בערב, בסך הכול שש־עשרה שנה של לימודים! במשך כל השנים האלו, אף אחד לא לימד אותי להתנהל נכון בחיים; לא בית הספר, לא הוריי האהובים שבעצם היו בדיוק כמוני, במצב שלי היום. למעשה, לכל האנשים שחינכו אותי אין מושג כיצד להתנהל נכון בחיים. לכולם עבודה בינונית, הם משתכרים ולא מרוויחים ולמעשה נמנים עם מעמד הביניים שכולם רוכבים עליו. מעמד הביניים לא יודע את הסוד כיצד להתקדם, להתעשר ולהצליח. כולם יעבדו עד גיל הפנסיה, אם לא מעבר לזה, בלי לחשוב בכלל שיש להם אפשרות לחיים אחרים, חיים של שפע, חיים של חופש כלכלי, נסיעות, חופשות, בתים יפים ועוד.
בגיל חמישים ושש, פתאום הבנתי שנהייתי רובוט; כמו מכונה שפועלת באופן אוטומטי, אני מגיע לעבודה ובחזרה, פועל באופן מונוטוני ובלתי משתנה, וכך עוברים להם ימים שלמים בלי שאני בכלל מבחין בכך, בשגרה חד־גונית שמתקיימת יום אחר יום כבר שנים: אני קם, אוכל, נוסע לעבודה, חוזר, אוכל, נח, רואה טלוויזיה, הולך לחברים, ישן ולמחרת אותו הדבר. לא מבחין בין יום אחד למשנהו.
למעשה, רוב האנשים חיים במציאות מדומה, מעבירים חיים שלמים, אפורים ומונוטוניים, מבלי שיבחינו בימים החולפים על פניהם, כשכל יום נראה בדיוק כמו אתמול. הם מאמינים לאשליות שמוכרים להם בטלוויזיה, הם מדברים על אנשים שמופיעים על המסך שאותם לא יראו במציאות לעולם, שקועים בתוכניות ריאליטי, צופים בחדשות שערוכות בצורה של סרטי קולנוע עם הרבה דרמה ודם, חיים בסרט שאינו שלהם כשהחיים האמיתיים חולפים לידם, שורדים בעולם, ללא יכולת כלכלית ליהנות מכל הדברים הטובים שקיימים בשפע בעולמנו, לא לומדים ולא מתפתחים אלא סתם בוהים — בטלוויזיה או בטלפון הנייד, משחקים במשחקים מטופשים או מבלים זמן רב ברשתות החברתיות שמעסיקות אותם שעות ארוכות בכל יום, במשך שנים. למעשה, הם מנותקים, תקועים, חיים במציאות מדומה, מבזבזים את זמנם לשווא, לא לומדים דבר, לא מתפתחים ולמעשה אף הולכים לאט־לאט אחורה.
הגרוע מכול הוא שאותם אנשים אינם ערים לכך. הם אינם מבינים שהחיים עוברים לידם, שעובדים עליהם בעיניים, שמספקים להם בידור זול בזמן שהם מוכרים את כוח העבודה שלהם לאחרים שמתקדמים, לבעלי אינטרסים שמייצרים ומנהלים את המצב הזה, מכיוון שזהו המצב הרצוי עבורם ועבור מקורביהם — ליצור כוח אדם זול ולא חכם, מעמד של פועלים.
רוב האנשים מוכרים את החיים שלהם בגרושים, אין להם כלום וגם לא יהיה להם, וגם אם ירכשו משהו, דירה למשל, הרכישה הזו תהיה כרוכה בשנים ארוכות של השתעבדות לבנקים, תשלומים מעיקים ומניעת הנאות מעצמם ומילדיהם.