דף הבית > אהבה מאתגרת
אהבה מאתגרת
הוצאה: שלגי - הוצאה לאור
קטגוריה: ספרות רומנטית וארוטית
מספר עמודים: כ200

אהבה מאתגרת

         
תקציר

הכלה... החתן... והתינוקת הבלתי צפויה!

אף שטנסי הייתה תמימה כשהתכוננה לפגוש את ג'וד אלכסנדריס ליד המזבח, היא ידעה שהאיחוד ביניהם נוצר אך ורק מטעמי נוחות – המיליארדר חייב להינשא מייד כדי להגן על בית אימו. אבל יש פרט נוסף שטנסי לא גילתה: הנישואים האלה הם תקוותה היחידה לקבל משמורת על אחותה למחצה הקטנה!

אילו היה נשאל, ג'וד היה נאלץ להודות שהוא מדמיין את התשוקה שיחלוק עם טנסי. אבל הוא לא תכנן שתינוקת תצטרף לירח הדבש שלהם. פתאום הכלה הסינדרלה שלו מאלצת את ג'וד המסוגר לראות את העולם בדרך אחרת מכפי שהיה רגיל...

פרק ראשון

1
כל העיניים סביב שולחן הישיבות הצפוף ננעלו בתדהמה על פניה היפהפיות של אלתיה לקאס, כשהיא נאנחה. "אני מצטערת... אני מבטלת את החתונה!"

"את לא יכולה!" מחה אביה, לינוס, וקפץ על רגליו בידיים קפוצות. "אם תבטלי את החתונה מאוחר כל כך, אני אנשל אותך!"

ג'וד כמעט צחק על האיום המלודרמטי הזה של החותן שלו לעתיד, שהיה להוט באופן מביך שהנישואים יתקיימו. אחרי הכול, המיליארדים של אלכסנדריס היו אגדה חיה וג'וד היה רגיל שרואים בו תרנגולת שמטילה ביצי זהב. אף על פי שהכסף הזה לא הסב אושר לאף אחד ממשפחתו, הודה בעוגמה.

סבא שלו היה זקן מניפולטיבי ומריר, שקבר שלוש נשים. אביו, שהיה בן יחיד כמו ג'וד, היה סיפור הצלחה בעולם העסקים אבל חסר תועלת לחלוטין כבעל וכאב. אימו, קליאו, שנזרקה על ידי בעלה והתכחשה לבנה, השליכה את ליבה השבור ואת יהבה ליצירת הגן המפורסם בעולם ורק שם מצאה מידה מסוימת של אושר וסיפוק. וג'וד עצמו? הוא זכר שהיה באמת מאושר רק פעם אחת, כשהיה בן עשרים-ואחת ועל גג העולם, כי באותה תקופה הוא אהב את אלתיה והאמין שהיא אוהבת אותו. הוא באמת האמין שהוא יכול להתעלם מכל הציניקנים, ולשכתב את ההיסטוריה המשפחתית של אלכסנדריס.

למרבה הצער, התקווה התמימה הזו לא נמשכה זמן רב. אלתיה שכבה עם גבר אחר והרסה את כל מה שהרגיש כלפיה, ושבע שנים לאחר מכן, הם היו רק חברים טובים, שהסכימו להינשא מסיבות מעשיות בלבד. הודות למזימותיו של סבו וללחץ שהפעילו עליו, נזקק ג'וד לאישה במהירות ואלתיה, שהייתה גרושה אחרי נישואים קצרים והרסניים, השתוקקה לחופש מציפיות המשפחה, שיעניקו לה נישואים שניים.

כשאלתיה פרצה בדמעות, קם ג'וד בתנועה חלקה אחת ושאל אם יש משרד פנוי. הוא היה גבוה מאוד, בגובה של מטר ותשעים וחמישה סנטימטרים, רזה ושרירי ובעל מבנה גוף של אתלט. שיערו השחור והמתולתל היה מסופר קצר. גבותיו הכהות מסגרו עיניים כהות וממולחות, ממוסגרות בריסים ארוכים ושופעים דיים לגרום לאישה הממוצעת לבכות מקנאה. הוא היה ילד יפה, וגדל לגבר יפהפה עוד יותר. תווי פניו היו מפוסלים, בצבע זית כמו אל יווני, והשלימו את המראה של גבר שסובב את ראשיהן של הנשים, בכל מקום שהיה.

אחד מהצוות המשפטי הבריטי שלו מיהר להיענות לבקשתו של ג'וד לחלל פרטי יותר והוא דחק באלתיה לצאת מהחדר ולעבור לחדר שמעבר למסדרון.

"לא התכוונתי להפיל עליך את זה כך... לא מול קהל!" התייפחה אלתיה. "אבל אני לא יכולה לעשות את זה! זו תהיה טעות... אולי לא בשבילך, אבל בשבילי, כן."

"את בטוחה שזה לא רק לחץ מהחתונה?" שאל ג'וד ונשען לאחור על הדלת, בקור רוח של גבר שלעיתים נדירות איבד שליטה על רגשותיו.

זה היום שבו היה אמור להיחתם הסכם הממון והחתונה אמורה להתקיים בעוד שבוע. ג'וד היה מסתפק בטקס אזרחי, אבל אלתיה רצתה חתונה גדולה, שנדרשו לה שבועות של הכנה. הודות להתעקשותה על כל הפאר וההדר, הוא היה קרוב מאוד לקו הסיום, שהיה במרחק של חודשים ספורים בלבד. אם לא תהיה לו רעיה עד ליום הולדתו השלושים, אימו, קליאו, תיאלץ לעזוב את ביתה ואת הגינה היקרה שלה, ולא יהיה שום דבר שהוא יכול לעשות כדי למנוע את הצרה הזו ואת החורבן שהיא תגרום לה. לרוע מזלה של קליאו, היא גרה בנכס שהיה שייך למשפחת אלכסנדריס, אותו יירש ג'וד רק לאחר מות סבו, וסבא שלו, איזידור, השתמש בזה כאיום לאלץ את הנכד שלו להינשא. אימו הייתה אישה קשה, אבל ג'וד בכל זאת רצה להגן עליה.

"לא, זה לא זה." הבלונדינית הדקיקה הוציאה טישו מהתיק שלה וטפחה בזהירות על עיניה, כשהיא משתדלת לא להרוס את הריסים המלאכותיים שלה. "הבנתי שאני מתחתנת איתך מהסיבות הלא נכונות, שאני רוצה יותר ממה שאתה מוכן לתת ושלא ארצה לתת לך ללכת בסוף. זה לא יהיה הוגן, כלפיך או כלפיי, לכן אני נסוגה עכשיו, כי אני מעריכה את החברות שלך ואני לא רוצה לאבד גם אותה.

"לא, אל תגיד שום דבר," מלמלה אלתיה בקול רועד, כשהוא בחן אותה בפנים זועפות ומוטרדות, פיו הרחב והחושני מתהדק כששמע את ההסבר שלה. "אני עושה את הדבר הנכון בשביל שנינו ואתה יודע את זה. לעולם לא יהיו לך רגשות כלפיי, יותר מחברות. הרסתי את זה, כששכבתי עם החבר הכי טוב שלך. ועכשיו אני משאירה אותך בבלגן רציני ואבא ישתגע, בגלל עלויות החתונה שהוצאתי."

"אני אכסה את ההוצאות," התערב ג'וד והרים את ידו אל ידה.

"אתה לא יכול, לא כשאני זו שמבטלת את הכול," מחתה אלתיה ומשכה את ידה בעדינות מידו. "אני תמיד מפשלת, ג'וד."

"לא, את יכולה להאשים אותי בזה. לא הייתי צריך לספר לך מה סבי איים לעשות."

"אנחנו חברים. אני הצעתי, אתה לא ביקשת את עזרתי," הזכירה לו אלתיה בצער. "לא, זו אשמתי. תאשים אותי, שאף פעם לא ממש התגברתי עליך ורציתי את הכבוד לצעוד איתך אל החופה. זה קסם לצד היהיר שלי ואני מתביישת בזה. אתה לא גביע או פרס שיש להציגו."

כשהבין שהוא אינו יכול להתווכח עם הסיבות שלה שלא להינשא לו, נשף ג'וד אוויר מריאותיו בקול חד של השלמה. "בואי נחזור לשם ונתמודד עם ההשלכות."

"אבל מה תעשה עכשיו?" דרשה אלתיה וחיפשה את פניו, אור מחושב במבטה.

"אני אמצא רעיה... שלא יהיו לה את הרגישויות שיש לך," הוא הפטיר ביובש, כשהוא נלחם בדחף להוכיח אותה על הרגשות שהתעקשה שהיא עדיין מרגישה כלפיו.

"לא תמצא רעייה קרוב כל כך למועד," אמרה אלתיה. "זה יהיה חכם מצידך, לחשוב שוב מה אתה מוכן להציע לי."

ג'וד כמעט גנח בקול, משום שהוא כבר הציע לאלתיה את כל מה שהיה מוכן להציע. לרוע המזל, היא עדיין התאוששה מנישואים כושלים והיא חיה בעולם האגדות. היא התעלמה מהעובדה שלפני שבע שנים היא לא הייתה שוכבת עם גבר אחר, אם היא באמת הייתה אוהבת אותו, ושעכשיו הם כבר לא הנער והנערה שהיו פעם. היא הייתה האהבה הראשונה שלו, האהבה היחידה שלו, אבל נאמנות הייתה הכרחית לו ואף שסלח לה כידיד, זה חיסל את הרגשות העמוקים יותר שהיו לו כלפיה. היא לא הבינה את זה ולא יכלה לקבל את השורה התחתונה, אבל זאת הייתה אלתיה, שרצתה תמיד את מה שלא יכלה לקבל והאמינה תמיד שמחווה יפה או המילים הנכונות יכולות לחולל פלאים. לג'וד הייתה השקפה קשוחה יותר ופחות אידיאליסטית, מכיוון שהרקע הקשה שלו גזל את תמימותו, כשהיה צעיר מאוד.

הזיכרון הכי רחוק שלו, הוא של הוריו רבים על הרומנים של אביו. הוא זכר את ההתרסה היהירה של אביו ואת הכאב של אימו וההאשמות ההיסטריות שלה. הוא היה התינוק שהוטבל בשם יהודה איש קריות, כי אימו הממורמרת תפסה בפעם הראשונה את אביו במיטה של אישה אחרת, זמן קצר לפני שילדה. מאז, הפך ג'וד לסמל לסבלה את אימו והוא חשד שאף עכשיו, היא לא הצליחה לסלוח לו על כך. סבו בז לכלתו ושינה את שמו של נכדו לג'וד וכשהם התגרשו באופן בלתי נמנע, סבו הזיז הרים וגבעות כדי להבטיח שאביו של ג'וד יקבל משמורת מלאה על בנו וכי אימו תראה כמה שפחות את בנה, כשהוא גדל.

"אתה גבר למשפחת אלכסנדריס," אמרה קליאו לג'וד, באחד מביקוריה הקצרים. "זה בגנים שלך, לשקר ולבגוד, בדיוק כמו אביך. לא תוכל לשנות את זה."

אבל ג'וד היה מרדן מטבעו. מיד לאחר ששמע את זה, הוא נשבע שלא יחזור על הטעויות של אביו. אחרי הכול, הוא גדל עם ההשלכות של חוסר היכולת של אביו לקיים מערכת יחסים יציבה עם אישה. היו לו כמה אימהות חורגות ואביו הנפקד מחייו לקח אינספור מאהבות. למרבה האירוניה, אביו מעולם לא אהב אף אישה כפי שאהב את אימו של ג'וד, אבל הוא היה גאה מכדי להודות בזה, אפילו לעצמו. דיון אלכסנדריס חי חיים מלאי ריגושים, ובסופו של דבר מת בתאונה, כשנהג במרוץ מכוניות. ג'וד היה הפכפך כמוהו, אבל היה לו גם ההיגיון הבריא של אימו והאינטלקט קר הרוח והחד של סבו, והוא היה ידוע כפותר בעיות בעולם העסקים והייתה לו יכולת נדירה להתעלות מעל לאגו ולרגש, לראות היישר את הבעיה ולמצוא לה פתרון.

ג'וד היה בדרכו לצאת מהמשרד, כשאחד מחברי הצוות המשפטי שלו פנה אליו. "מה תעשה עכשיו?"

הוא העיף מבט זועף באיש הקטן וניסה להיזכר בשמו, כשהוא מוטרד מכך שמנהל זוטר יפנה אליו באופן פמיליארי כל כך. "שרשה לה פאם," הוא ענה ביובש.

קלווין האתרינגטון מתח את כתפיו הצרות. אף שהוא לא היה גובה, היה לו מראה חלקלק, בלונדיני ונערי של דוגמן. "אתה צריך אישה, שתוכל לשלם לה כדי להתחתן איתך ושלא תעשה לך בעיות כשתעזוב."

"באמת?" אמר ג'וד, בקול מרתיע.

"אני מכיר מישהי, שלא תגרום לך צרות ותתחתן איתך תמורת תשלום."

"אני בטוח שאני יכול למצוא רודפת בצע בעצמי," הפטיר ג'וד.

"אבל אתה צריך מישהי דיסקרטית, מישהי שמוכנה לדבוק בכללים שלך, לא אישה מפונקת ומיוחסת מהעולם שלך," טען האיש. "מישהי שתעשה את זה תמורת תשלום, בלי שום טרחה או השלכות."

זה נשמע משכנע, גם אם ג'וד לא היה במצב הרוח להקשיב. "והיכן אמצא את האישה המופלאה הזו?" הוא דחק ביובש.

האיש הניח כרטיס בידו הריקה. "תתקשר אליי, אם תחליט שאתה מעוניין."

"מי היא?" דרש ג'וד בחוסר סבלנות.

"הבת החורגת שלי. אני רוצה שהיא תצא מהבית שלי, כי החברה שלי לא תעבור לגור איתי עד שהיא תצא," אמר קלווין וגלגל את עיניו. "אבל לטנסי אין כסף ולא עבודה."

"זה לא הבעיה שלי ואין לי עניין בזה," אמר ג'וד בקול קר כשהוא נכנס למעלית, דחף את הכרטיס לכיסו וחשב שלפעמים הוא פגש אנשים מוזרים, אף שלא ציפה לגלות שאפילו חבר זוטר בצוות המשפטי הבריטי שלו ייכלל בקטגוריה זו. מהיכן קיבל האידיוט היומרני הזה את ההנחה, שהוא יכול להציע בחופשיות אישה אקראית, ככלה עבור ג'וד? ג'וד, שגדל בעושר בלתי מוגבל ובידיעה שהוא יכול להתחתן כמעט עם כל אישה שירצה. הוא לא היה נואש דיו לשקול להתפשר על רעייה זרה לחלוטין... נכון?

לא, ברור שלא. אבל ההצעה המפתה של רעייה שתשחק לפי הכללים שלו ולא תספק לו הפתעות לא רצויות קסמה לו, רק בגלל הסיבוך בעלילה הזה עם אלתיה. מישהי שהוא ישלם לה כדי להינשא לו, מישהי שלא יהיה לה עניין אישי בנישואים מלבד הכסף שתקבל, הרהר. כן, האפשרות הזו תתאים לו ביותר. אישה ללא אג'נדה משלה, אישה שלא תערב רגשות בעסקה, אישה שתינשא לו כי הוא ייתן לה שכר נאה על כך.

ואפילו עוד יותר טוב, אישה שהוא יכול להיפטר ממנה, ברגע שזה יהיה אפשרי... בקלות, מבלי שיהיו לכך השלכות. כן, אף שג'וד לא אהב את העיתוי שלו, האתרינגטון, הוא חשב כשהציץ בכרטיס כדי למצוא את שמו, אכן העלה טיעון הגיוני. כללים מנחים ויעדים פשוטים עבדו לרוב בצורה הטובה ביותר. אחרי הכול, הוא כבר פישל בגדול, כשבחר להסתמך על אלתיה ועל הידידות שלהם כביכול. אלתיה הפכה הכול לאישי ורגשי, בעוד שג'וד לא ראה שום סיבה מדוע רגשות צריכים להיות חלק מכל הסכם. אישה שיכולה להבין את זה בצורה ברורה כמוהו, תתאים לו בצורה מושלמת.

ג'וד כבר קיבל החלטה, כשחזר לדירת הפנטהאוז המפוארת שלו. הוא היה מוכרח לשקול כל אפשרות, לפני שייגמר לו הזמן, ופירושו לבדוק את האפשרות להינשא לרודפת בצע. הוא התקשר להאתרינגטון. "אני מוכן לפגוש את בתך החורגת," הוא אמר בקצרה. "קבע פגישה."

טנסי הוציאה את אחותה התינוקת מהאמבטיה, כשהיא מטפטפת מים ומתפתלת בידיה, ועטפה אותה במגבת. אביה החורג קרא לה מלמטה. היא הניחה את פוזי על מותניה ויצאה לעבר המדרגות. "אני אגיע אחרי שאשכיב את פוזי," היא קראה מלמעלה.

פוזי ניסתה להתגלגל מידיה של אחותה, כשהיא הלבישה אותה באוברול נקי, אבל טנסי הייתה רגילה להתמודד עם אופייה השובב. למרות ההתחלה הקשה של חייה, פוזי, שהייתה בת עשרה חודשים והתברכה בתלתלים בלונדיניים ובעיניים כחולות גדולות, הייתה תינוקת יפה מאוד ובעלת אופי עליז. למרבה הצער, אימן של טנסי ופוזי מתה, דקות ספורות אחרי שילדה את בתה השנייה. בבית החולים, כשהייתה המומה מהטרגדיה, טנסי הסתכלה על התינוקת והבינה שאף שהיא לא ממש מחבבת את אביה החורג, היא לעולם לא תוכל לעזוב את האחות שנולדה לה זה עתה.

ובכל זאת, חייה, היא הודתה בצער, היו קלים הרבה יותר אם היה לה הכוח לעזוב וללכת.

דודתה ויולט נתנה לה כמה עצות אכזריות, אחרי ההלוויה של אימה. "עזבי עכשיו וחזרי לקורס שלך באוניברסיטה, שזנחת בגלל אימך. התינוקת הזו היא אחותך, לא הבת שלך. את יכולה לשמור על קשר איתה ועם אביך החורג, אבל תני להם להמשיך בחייהם ותחזרי לחייך. אתה לא חייבת להם או לזכרה של אימך יותר מכך."

אבל, למרבה הצער, שום דבר לא היה פשוט או ברור, במיוחד כשהיו מעורבים בזה רגשות, הודתה טנסי בצער. אומנם פוזי לא הייתה בתה, אבל טנסי נקשרה לאחותה התינוקת כמו כל אימא צעירה. קלווין ביקש מטנסי להישאר בבית ולטפל בפוזי כדי שהוא יוכל לחזור לעבודה והיא הסכימה, אבל מהר מאוד החלה להרגיש שהוא לוקח אותה כמובן מאליו, כמטפלת בחינם. ואז אביה החורג התחיל לצאת שוב עם נשים. אף שהיא הסכימה שקלווין היה רק בתחילת שנות השלושים לחייו, מאחר שהיה צעיר מאימה בהרבה, בכל זאת חשבה טנסי שהעניין שלו בנשים אחרות היה מוקדם ולא ראוי. אבל היא לא התערבה, כשהנשים של קלווין החלו להישאר בבית בלילות. רק כשקלווין התחיל ללחוץ על החברה העכשווית שלו, סוזי, להתחיל לטפל בפוזי ולהחליף את מקומה של טנסי, היא התערבה, כי הבינה שסוזי לא הייתה אחראית דיה לקחת אחריות על התינוקת.

פעם אחת, סוזי יצאה מהבית והשאירה את אחותה הקטנה של טנסי לבד בלי השגחה, כשקיבלה הצעה טובה יותר להנעים את זמנה מאשר בטיפול בילדה. היו גם תקריות אחרות, אירועים שגבלו בהזנחה, מה שעורר את הדאגה ההולכת וגוברת של טנסי לרווחתה של אחותה.

זה לא שהיא יכלה לסמוך על אביה של פוזי, שידאג לרווחתה של בתו. למעשה, לקלווין האתרינגטון לא היה עניין ולו הקטן ביותר, להיות אב לבתו היתומה מאם, ולא נראה היה שהוא פיתח חיבה טבעית לבתו. הוא התחתן עם אימה של טנסי, רוזי, אשת עסקים מצליחה באמצע שנות הארבעים לחייה, והדבר האחרון שציפה לו מאיחוד זה, היה להיות הורה. רוזי אומנם הייתה מאושרת מההיריון הלא צפוי שלה, אבל קלווין היה מזועזע, ומות אשתו לא שינה את חוסר העניין שלו בתינוקת. אף שהוא גר באותו בית, הוא התנהג כאילו בתו לא קיימת. זו הסיבה שטנסי נשארה לטפל באחותה, אף שאביה החורג הבהיר לאחרונה שהוא חושב שהגיע הזמן שהיא תעזוב.

בצוואה של אימה, היא הורישה את הבית ואת מכון היופי שלה לבעלה השני. לולא אחותה התינוקת ומצבה הכספי הגרוע, הייתה טנסי עוזבת מיד, מאחר שהרגישה כמו סרח עודף בחייו של קלווין, שאירח נשים אחרות בבית.

"הילדה במיטה?" בדק קלווין, כשטנסי נכנסה לסלון המרווח. "בואי, שבי. אנחנו צריכים לדבר."

"על מה?" שאלה טנסי בהתגוננות, כשהיא עומדת זקופה ונוקשה, חסרת אמון בגבר השחצן, הרדוד והאנוכי הזה, שאימה בחרה להינשא לו. היא הכריחה את עצמה לשבת ולהיות רגועה, דבר שלמדה לעשות ליד אביה החורג.

"אני אהיה איתך כן לגמרי. אני עומד מול פשיטת רגל בעתיד הקרוב," הודיע לה הגבר הבלונדיני צר הגזרה, שעמד ליד החלון.

טנסי קפאה והחווירה. "זה בלתי אפשרי. למען השם, מכרת את העסק של אימא רק לפני כמה חודשים," היא הזכירה לו.

קלווין האתרינגטון נאנח. "מכון היופי היה שרוי בחובות עד צוואר – "

"זה היה עסק משגשג!" התנגדה טנסי בבהלה.

"היה היא מילת המפתח, טנסי. אימך לא עבדה במשך חודשים במהלך ההיריון והעסק הידרדר, אף שניסית לעזור לה. אימך הוציאה את כל הכסף שהרוויחה על הרחבת הנכס, על שכירת צוות עובדים נוסף או רכישת ציוד חדש," מנה קלווין בקוצר רוח. "לא היו לה חסכונות, ושום דבר לא הושקע לזמנים קשים יותר. הייתי חייב למכור והתשלום נבלע בחובות שצבר העסק. ויש גם את המשכנתא על הבית הזה."

טנסי קימטה את מצחה בהלם. "יש משכנתא על הבית?"

"זה היה עבור כל השיפוצים, שאימך התעקשה עליהם. אני יכול להרצות לך שעה על העלות הכספית של פטירתה של אימך. אני חושש שתמיד חיינו מעל לאמצעים שלנו ותמרנו בין משיכות יתר וחובות," הודה קלווין בטינה. "אני בטוח שידעת, שלאימך היה טעם יקר?"

טנסי קפצה את שפתיה. אף שזה היה נכון, שלעיתים קרובות היא חשבה שלאימה יש טעם מוגזם למדי, היא גם אף פעם לא שמעה את קלווין מתלונן על אורח חייהם הנוח או מבקש לצמצם את ההוצאות על המכוניות המפוארות ועל החופשות הנוצצות אפילו יותר. "אבל פשיטת רגל?" היא התנשפה ונמנעה מחילופי האשמות על החובות שהזכיר. "זה צעד רציני מאוד – "

"כן, ולמרבה הצער, גם הבית הזה יצטרך להימכר. אני לא רוצה לראות את פוזי מנושלת מביתה היחיד." קלווין נאנח בכבדות. "אבל יש אפשרות אחרת... אפשרות די מוזרה ובלתי צפויה שנפלה בחיקנו, ושיכולה להיות התשובה לכל הבעיות שלנו."

טנסי רכנה ועיניה הירוקות ננעלו על עיניו בסקרנות. "איזו אפשרות זו?"

"הלקוח העשיר ביותר של החברה שאני עובד בה צריך רעייה למטרות עסקיות, והוא מוכן לשלם הרבה כסף למועמדת המתאימה."

"איזה סוג של מטרות עסקיות?" שאלה טנסי בחשדנות.

"אני לא יודע. ג'וד אלכסנדריס הוא איש פרטי מאוד. הוא לא מסביר את מניעיו לעורכי-הדין שלו," אמר לה אביה החורג.

"הוא צריך דרכון בריטי או משהו כזה?"

"אני בספק רב. אני יודע שהוא צריך רעייה. אלו יהיו נישואי נוחות. אם תסכימי לעשות את זה, השמיים יהיו הגבול שלך," אמר לה קלווין, בפרץ של התלהבות פתאומית. "לא רק שהוא ישלם סכום גדול מראש, אם תסכימי להתחתן איתו, אלא שהוא אף ייתן לך פיצויים משמעותיים לאחר הגירושים ויבטיח שלעולם לא תצטרכי לעבוד יותר."

"זה נשמע כמו מזימה שמתאימה לרודפת בצע," ציינה טנסי במתיקות. "אבל אין לי שום נטייה להיות כזו. מובן שאני יכולה לראות את המשיכה, מהצד שלך בסיפור. אם אסכים לשטות הזו, אתה תקבל סכום כסף גדול מראש, כדי להסדיר את חובותיך ולשמר את אורח החיים שלך."

"תחשבי על היתרונות עבור פוזי," דחק אביה החורג, באופן חשוד.

"קלווין, אתה לא שם קצוץ על פוזי או על צרכיה. אתה חושב רק איך להציל את העור שלך," ענתה טנסי בזעם.

קלווין הזעיף את פניו. "את יודעת שזה לא נכון. אני אוהב את הילדה הקטנה הזאת."

"לא, אתה לא אוהב אותה," אמרה טנסי בצער. "אתה גר איתה באותו בית ואפילו לא טרחת לראות אותה מעל לשבוע. אני לא שופטת אותך על זה. אני מקבלת, שלא כולם רוצים להיות הורים, אבל מה שהכי מדאיג אותי הוא שגם לא אכפת לך מהרווחה שלה."

"ואיך הגעת למסקנה הזאת?" ענה קלווין וצבע זועם כיסה את לחייו.

"אתה זורק את פוזי על החברה שלך כל הזמן, אף שזה ברור לחלוטין שלסוזי אין שום עניין לתפקד כאימא מחליפה."

"פוזי היא הבת שלי," הזכיר לה אביה החורג בתזמון קטלני. "הרשי לי להחליט מה טוב בשבילה. ומה לגבי ההצעה הזו? אל תתעלמי מהעובדה שיהיו יתרונות משמעותיים גם עבורך."

"אבל אני לא אשיג מזה שום דבר שחשוב לי. נכון, הכסף יקל עליי להמשיך בחיי ואולי לחזור לאוניברסיטה," הודתה טנסי בעל כורחה, "אבל הוא לא יפתור את הבעיה, מי יטפל בפוזי. אני חושבת שאני האדם הטוב ביותר לטפל באחותי, כי אני אוהבת אותה. למה אתה לא מסכים לוותר על המשמורת של פוזי?"

קלווין בחן אותה בחוסר אמון זועם. "ומה אנשים יחשבו עליי, אם אעשה דבר כזה? אמסור בשר מבשרי לנערה בשנות העשרים?"

"זה מה שאכפת לך? מה אנשים אחרים יחשבו?" טנסי אמרה בבוז. "בסופו של דבר, מה שצריך להיות חשוב לך הוא האושר והביטחון של פוזי."

"טוב, זו בטח לא תהיה את, כשאת מרוששת וחיה מתחת לקורת הגג שלי על חשבוני," הזכיר לה אביה החורג. "אין לך אמצעים לפרנס ילד, אין לך הכנסה, איך לך בית – "

טנסי קפצה על רגילה באגרופים קפוצים. "אין דבר שאני לא אעשה, כדי להחזיק בפוזי!" היא התפרצה עליו בכעס. "אם יהיה לי קצת זמן, אוכל למצוא לנו בית ועבודה – "

"אם תתחתני עם ג'וד אלכסנדריס, יהיו לך בית והכנסה," ציין קלווין בטון משכנע. "הרגע אמרת, שאין דבר שלא היית עושה כדי להחזיק בפוזי. באמת התכוונת לזה? אם תסכימי להתחתן עם אלכסנדריס, אני אשקול לתת לך משמורת על פוזי. בנסיבות אלה, אף אחד לא יטיל ספק שאני מוסר לך אותה, כי תוכלי להציע לה הרבה יותר משאני אוכל. משפחת אלכסנדריס היא אחת מהמשפחות העשירות בעולם – "

"אתה רציני?" טנסי התנשפה בתדהמה מוחלטת, להצעה שאם היא תסכים לנישואים אלה, הוא עשוי למסור לה את הזכויות על אחותה.

"כן, אם תסכימי להינשא לאלכסנדריס ואני אוכל לקבל את סכום הכסף הראשוני הזה, אני אסכים לוותר לך על זכויותיי על הילדה. אבל כדאי שתדעי, שזה לא יהיה קל," אמר לה קלווין ועבר לטון עסקי וקר. "את תצטרכי להרשים את אלכסנדריס, ולא תעשי את זה אם תתחצפי אליו, כמו שאת מתחצפת אליי. יהיה לו סף סבלנות נמוך לחוצפה, מאחר שהוא לא רגיל להתמודד עם זה. הייתי מציע שלא תספרי לו על פוזי מראש, כי הוא רק יראה בתינוקת שמתלווה אלייך כבעיה וכנטל. הוא רוצה אישה צייתנית, שתעשה מה שיגידו לה, לא משהו תובעני יותר מזה."

טנסי נתנה לדבריו לשטוף אותה, בזמן שהיא לקחה נשימה עמוקה ואיטית. אישה צייתנית. טוב, היא הניחה שהיא הייתה די נוחה רוב חייה ותמיד רצתה לרצות ולהרשים את אימה, אך מעולם לא ממש הצליחה. מאז ילדותה, הייתה טנסי אכזבה לרוזי בראון. היא הייתה ביישנית מדי ובכתה כשאימה רשמה אותה לתחרויות יופי וסידרה לה עבודות כדוגמנית ילדים. היא נכשלה לחלוטין בשיעורי הדרמה והבלט שנדרשו לכך.

ההיסטוריה העצובה הזו, המודעות לכישלון העבר, גרמו לטנסי לקחת פסק זמן מלימודי הרדיוגרפיה, שבהם זלזלה אימה, ובאה לבקשתה לעזרה, כשאימה הייתה בהיריון. רק פעם אחת, רצתה טנסי לזכות באישורה של אימה, משום שנזקקה נואשות להאמין שלמרות הכול, היא יכולה להיות בת טובה. למרבה הצער, היא לא זכרה כלל את אביה, שמת כשהייתה תינוקת, וכשאימה נישאה לקלווין, היא הייתה בת חמש-עשרה. לא היה לו שום רצון לקחת את תפקיד האב החורג, והיא וקלווין פחות או יותר התחמקו זה מזה, עד שהיא הלכה ללמוד באוניברסיטה. עכשיו, היא התקשתה להתמודד עם קלווין בלי שאימה נמצאת שם, כי כל מה שהיה קשור לקלווין הרדוד, החלקלק והאנוכי, הרגיז אותה.

"תפגשי את אלכסנדריס מחר בעשר בבוקר, לראיון," הודיע לה קלווין והבהיל אותה. "אני אבקש מסוזי לבוא לשמור על התינוקת."

"מחר?" התנשפה טנסי בתדהמה.

"אין לנו זמן, וגם לו אין. אני צריך להנחות אותך מה הציפיות של אלכסנדריס, כדי שתרשימי אותו והוא יבחר בך," קבע אביה החורג, והלחיץ אותה יותר.

טנסי נדהמה מהרעיון שקלווין "ינחה" אותה בכל נושא. האם בכלל הייתה מוכנה לעבור טקס נישואים עם גבר זר, תמורת כסף? זו נראתה לה הצעה שרק אישה חמדנית וחסרת מצפון תשקול, והיא לא הייתה אף אחד מהדברים האלה. מצד שני, אם היא תסכים להצעה זו, טנסי תקבל את הזכות להבטיח שאחותה הקטנה לא תישאר בעריסה כשהיא צורחת, רעבה ורטובה. עליה לחשוב על מה שהיא מוכנה להקריב, כדי להשיג מטרה זו.

"אתה מבטיח לי, שאם הבחור הזה יסכים להתחתן איתי, אתה תיתן לי את פוזי?" היא לחצה בדאגה. "כי זו תהיה הסיבה היחידה שאני מוכנה בכלל לשקול את הרעיון הזה."

"כך את אומרת," אמר קלווין, כששפתו מתעקלת. "אבל אני מסרב לקבל שהכסף ואורח החיים שאלכסנדריס יכול להעניק לך אינם משפיעים על ההחלטה שלך."

"אם זה יעבוד ואתה תקבל כסף עבור זה, תהיה מוכן לחתום לי על המשמורת של פוזי?" שאלה טנסי בפעם השנייה, כדי להיות בטוחה.

"טנסי, אם תצליחי לעשות את זה, אני אחתום את נפשי לשטן, ובטח שאחתום על ויתור על פוזי," הודה קלווין, בכנות יוצאת דופן. "כרגע, אני עומד בפני אסון ואני אעשה הכול כדי להימנע ממנו..."

מה חשבו הקוראים? 0 ביקורות
המלצות נוספות עבורך
עוד ספרים של שלגי - הוצאה לאור
דיגיטלי 29 ₪
קינדל28 ₪ 29 ₪
דיגיטלי 29 ₪
קינדל28 ₪ 29 ₪
דיגיטלי 29 ₪
קינדל 28 ₪
דיגיטלי 29 ₪
קינדל 28 ₪
דיגיטלי 29 ₪
קינדל 28 ₪
דיגיטלי 29 ₪
קינדל 28 ₪
עוד ספרים של ליין גרהאם
דיגיטלי 29 ₪
קינדל 28 ₪
דיגיטלי 29 ₪
קינדל 28 ₪
דיגיטלי 29 ₪
קינדל 28 ₪
דיגיטלי 29 ₪
קינדל 28 ₪
דיגיטלי 29 ₪
קינדל 28 ₪
דיגיטלי 29 ₪
קינדל 28 ₪
הירשמו לרשימת התפוצה של ביבוקס
Powered by blacknet.co.il