הַכֹּל הֵחֵל
עֵת קִרְקוּר צְפַרְדְּעִים
שִׁמֵּשׁ כְּמַנְגִּינָה
לִכְתִיבַת שִׁירִים,
בְּעוֹדִי מַמְתִּין
תַּחַת חַלּוֹנָהּ
שֶׁל אֲהוּבָה
הַמַּרְדִּימָה יְלָדֶיהָ.
מֵאָז עָבְרוּ שָׁנִים.
הַיְלָדִים גָּדְלוּ,
אַהֲבוֹת בָּאוּ וְהָלְכוּ,
וַאֲנִי
נוֹתַרְתִּי עִם הַשִּׁירִים.
-
-
-
אריק וידר, בן 50
אבא לשני ילדים
איש מחשבים
וכותב שירה כשתיים עשרה שנים.
זהו ספר שיריו הראשון
לִבִּי חָרוּשׁ
בִּשְׁבִילִים,
מִשְׁעוֹלִים מְאֻבָּקִים,
מְלֵאֵי עֲקֵבוֹת
שֶׁל קְרוֹבִים וְזָרִים
שֶׁבָּהֶם פָּסְעוּ.
כָּל פְּסִיעָה מַשְׁאִירָה חוֹתֶמֶת
שֶׁל עֶצֶב וְשִׂמְחָה,
אַכְזָבָה וְאַהֲבָה.
רוּחוֹת סְעָרָה מְנַשְּׁבוֹת
אֶת פְּנֵי הַשֶּׁטַח, מְטַאְטְאוֹת,
מוֹחוֹת אֶת הָעֲקֵבוֹת,
מְכִינוֹת קַרְקַע לְהִתְנַסּוּיוֹת חֲדָשׁוֹת.
וּמִתַּחַת,
עָמֹק בַּלֵּב,
צְרוּבוֹת הָעֲקֵבוֹת
כְּזִכָּרוֹן נִצְחִי
בִּלְתִּי מָחִיק.