דף הבית > רגעים
רגעים / פנינה עזר
הוצאה: יהלומים - הוצאה לאור
תאריך הוצאה: 11-2020
קטגוריה: ספרי רומנטיקה וארוטיקה
מספר עמודים: 347
ניתן לרכישה גם במארז מארז רגשות מארז רגשות

רגעים

         
משתתף במבצע יום העצמאות - סופרות ישראליות
תקציר

אנחנו לא זוכרים ימים, אנחנו זוכרים רגעים, הוא הקפיד להזכיר לי.

לא את כל הרגעים אנחנו זוכרים, אבל את אלו ששכחנו זוכר תת־המודע שלנו. הם צצים ברגעים הכי לא צפויים. ריחות, טעמים, מנגינות, פגישות אקראיות – כל אלו יכולים להציף אותם מחדש.

שמי נטע שמר. חשבתי שהגורל שלי צפוי וידוע, אבל פגישה מקרית זימנה לחיי את הגבר שסלל עבורי דרך למסע מסחרר.
למסע הזה לא יצאתי לבדי. נאלצנו, יחד וכל אחד לחוד, להחליט החלטות שיִיסרו אותנו ועימתו אותנו עם האמת היחידה. בסופו של דבר נותרנו עם רצון שמשך לכיוונים מנוגדים – היאחזות באובדן או דבקות בחיים.
מי ידע שבסופו של המסע נעמוד מול הדבר שהיה שם תמיד, ונצטרך להחליט אם נניח לו לחמוק מאיתנו או שנאחז בו לעולם.

רגעים מאת פנינה עזר הוא רומן עכשווי עוצר נשימה. סיפור על חברות אמיתית, על בחירות ועל אהבה גדולה.
עזר פרסמה בעבר סיפורים קצרים בשתי אנתולוגיות, סיפורי דרך ואירועים לא מתוכננים, שיצאו בהוצאת יהלומים. הסיפורים זכו לתגובות נלהבות בקרב הקוראים.

פרק ראשון

פתח דבר

צ'זארה פבזה אמר: "אנחנו לא זוכרים ימים, אנחנו זוכרים רגעים".

תת־המודע שלנו זוכר גם דברים נסתרים שנשכחו. היא עומדת מולי, תת־המודע שלי מזכיר לי, ואני מבין שלעולם לא ארצה להיפרד ממנה.

זו היא, הבחורה שאני עומד ומתבונן בה כעת. זו שבה התאהבתי ממבט ראשון.

היא לוחשת את שמי.

ליבי מתכווץ בכאב.

מי שיסתכל עליה עלול לחשוב שהיא השתגעה, אבל לא אני, מפני שאת מה שמתרחש בליבה רק אני יכול להבין.

מבטינו מצטלבים. אני מרגיש שאני פולש למקום לא שלי ומרכין את ראשי.

דקירה חדה מפלחת את ליבי.

אני נושם נשימה עמוקה והלב שלי פועם בחוזקה.

מה קורה כשמתאהבים ואז מאבדים את מושא אהבתנו?

האם נגזר עלינו להיות בודדים?

ימים. רגעים.

 

פרק 1

נטע
חמש בבוקר, יום ראשון, מיהרתי לתחנת הרכבת בירושלים לכיוון תל אביב, משם התכוונתי להמשיך לבאר שבע, לבסיס צאלים. כאב הראש האיום, אחרי ליל שתייה וריקודים עם מירב לא היה לטובתי. התפללתי לאלוהים שיעזור לי, אסור היה לי לאחר.

רצתי עם תיק כבד על הגב. תנועה אחת לא נכונה, בדיוק ברגע שהמדרגות הנעות נעצרו בפתאומיות, ומעדתי היישר אל שתי ידיים חזקות.

"סליחה. באמת, אני לא. שיט, שיט, שיט. דווקא עכשיו החלטתן להתקלקל?" בחור בעל עיניים ירוקות וחיוך הכי יפה שראיתי בחיי הציל אותי מהתרסקות מביכה.

"הידיים שלי ממש לא מקולקלות."

"דיברתי על המדרגות."

"את יודעת שמדרגות נעות אף פעם לא מתקלקלות. הן פשוט הופכות למדרגות רגילות." עיניים, חיוך, והוא גם מתחכם. בהיתי בו, לא מבינה. "מיץ' הדברג, הקומיקאי, לא שמעת עליו?"

אין לי מושג מה קרה פה הרגע ואיך, לעזאזל, הגעתי למצב הזה. "סליחה." ניסיתי להשתחרר מהאחיזה שלו, אבל הוא המשיך לאחוז בי.

"יופי של נפילה," הוא צחק, ובן רגע הכול נעלם, כאב הראש מליל ההוללות שלי והמכה שחטפתי. הייתי נבוכה. הוא הניח אצבע גדולה על סנטרי וסגר את פי. "זה כדי שלא תבלעי זבוב בטעות." הבטתי בו בעיניים פעורות, ולא יכולתי לזוז. "שנרד? יצרנו כאן פקק לא קטן על המדרגות. אני אמיר שדה, דרך אגב." הוא הושיט לי את ידו.

"נטע שמר, הנופלת המעופפת." לחיצת ידו הייתה בוטחת ועם זאת עדינה בצורה בלתי נשכחת. "תודה על ההצלה, אני לא יודעת איפה הייתי אם לא אתה."

הגענו לרציף, חיכיתי שימשיך בדרכו, רק כדי שאוכל לנשום ולהשלים עם הפדיחה, אבל הוא נשאר לעמוד במקומו. בחנתי אותו, לבוש במדים ירוקים, קיטבג על גבו, כומתה שחורה ותג של חיל השריון על כתפו.

"טוב, נראה ששנינו עולים לרכבת לתל אביב, אז יש לנו די זמן להכיר זה את זה," הוא הרים את התיק שלי והתחיל לצעוד. אבל אני נעמדתי בתנוחה צבאית, ידיי על מותניי. הוא הסתובב והִטה את ראשו בשאלה.

"זה שנפלתי לא אומר שאני חסרת ישע. אני עדיין יכולה לשאת את התיק שלי בעצמי."

הוא הניח את התיק בזהירות על הרצפה, התקרב אליי בהליכה איטית, נעמד באותה תנוחה צבאית שבה עמדתי, הרים את ידו הימנית והצדיע לי. "לא, המפקדת, וכן, המפקדת. לא, כי לרגע לא חשבתי שאת חסרת ישע. כן, כי רציתי להיות ג'נטלמן לאחר ההופעה המדהימה שהפגנת." קולו הנמוך הרטיט את ליבי. מבט נוסף בעיניו הירוקות ובחיוך הכובש שלו הפריח את הפרפרים שבבטני והכרחתי את עצמי להתאפס ומהר. הבנתי שהוא מתלוצץ איתי היות שהוא היה בדרגה צבאית מעליי, אבל החלטתי לשחק את המשחק.

"משוחרר, חייל," אמרתי בקול סמכותי והצדעתי לו בחזרה. לא הצלחתי לעצור את הצחוק ואמיר פרץ בצחוק איתי. שאלוהים יעזור לי, הצחוק שלו היה מהפנט. בלעתי רוק ולא יכולתי להוריד ממנו את העיניים. הוא הוריד את ידו בלי להתיק את מבטו והרים את התיק שלי כאילו לא שמע מילה ממה שאמרתי.

ברכבת ישבנו זה מול זה. רק השולחן הקטן הפריד בינינו.

"אז לאן מועדות פנייך בבוקר המקסים הזה?" הוא חייך את חיוכו הממֵס והרגשתי את פניי מאדימות ממבוכה. לא מיהרתי לענות, רק בהיתי בעיניים הירוקות שריתקו אותי. אומרים שעיניים הן ראי הנפש, וזו לא קלישאה. "זהו, בלעת את הלשון, נטע המעופפת שמר? דרך אגב, מה את עושה בצבא, אם אפשר לשאול?" הוא בחן את תג היחידה שלי.

"אם אספר לך אצטרך להרוג אותך." אמיר נשען לאחור וגלגל את עיניו. צחקתי בקול. "ומה איתך? אימונים? שבוע קשה לפניך?"

הוא הניח את מרפקיו על השולחן ושילב את אצבעותיו. "את יודעת שפעולה היא המפתח הבסיסי לכל הצלחה?" נאנחתי והנחתי גם אני את מרפקיי על השולחן, קרוב אליו.

"אתה מדבר איתי בחידות?"

"אחח, נטע, נטע."

"ופבלו פיקאסו," עניתי, "הוא בהחלט איש חכם."

הוא חייך חיוך רחב וזה היה הרגע שבו הבנתי שאני אבודה. מילותיה של מירב חברתי הטובה הדהדו בראשי: את אש, כל האסונות נצמדים אלייך, אין פעם אחת שלא תחזרי עם איזה סיפור נפילה. ברוב המקרים היא צדקה. רק לא הפעם. אמיר שדה היה הכול חוץ מאסון.

אם חשבתי שהג'נטלמניות פגה מהעולם, אז טעיתי.

"המפקדת שמר, האם זה בסדר שאעזור לך עם התיק שלך שוב?" הוא הקניט אותי לאחר שהבנו ששנינו עולים לאותו האוטובוס לצאלים.

הוא פינה את הדרך בקידה קטנה ונתן לי להתיישב ראשונה, לפני שהתיישב לצידי. בעשר הדקות הראשונות לא דיברנו. מדי פעם רגלו התחככה ברגלי ולא נרתעתי. המגע שלו הזכיר לי שעבר זמן רב מאז חוויתי קרבה של גבר.

"אז מי את, נטע שמר?" לחש מעל אוזני. רק מהקול הרך שלו לא הצלחתי להוציא מילה. הוא לא ויתר ונפתח אליי כאילו אנחנו מכרים ותיקים. "אני אמיר שדה, את זה את כבר יודעת. בן יחיד, גר בירושלים מיום שאני מכיר את עצמי. קצין ולא חייל..." הוא הרים גבה בשובבות והטה מעט את גופו, ידו נגעה לרגע בידי וחשתי את העקצוץ שוב במקומות שלא חשתי כבר מזמן. אם הוא שם לב לכך הוא לא אמר דבר והמשיך, "לאחר השחרור אני מתכנן לטוס לחו"ל, אחר כך לצאת ללימודים ולהצטרף לאבי בניהול העסק המשפחתי – 'מלונות אטלס'." ראיתי את הניצוץ בעיניים שלו כשדיבר על הטיול ועל הלימודים. את ההתלהבות בקולו כשדיבר על ניהול העסק עם אביו. "אני מבין שהבהלתי אותך. פילוסופיה זו דרך החיים שלי. אולי זה נשמע יומרני, אבל אני לא כזה, יש בי גם צדדים אחרים. כשאני נחוש, נטע, אני לא מוותר," אמר וקולו העמוק שלח זרמים לאורך גבי וצמרר אותי.

רציתי לדבר, רציתי להכיר לו את נטע שמר, להיפתח אליו כפי שהוא נפתח אליי, אבל במקום לספר לו על עצמי כל מה שיצא לי מהפה היה, "בפעם הבאה שהמדרגות הנעות יפסיקו לעבוד, אם אתה זה שיתפוס אותי לא אהסס ליפול."

 

פרק 2

בסיס צאלים היה חור – מקום נידח במדבר. חיכיתי כבר ליום שבו אשתחרר ואפשוט את המדים. הייתי אמורה להיפגש עם רב סרן יוסי שוורץ, ראש המדור במרכז לאימונים לוגיסטיים והאחראי על הסייבר. הבטחתי לו שאבדוק תקלה באחת התוכנות שמותקנות ברשת המחשבים בבסיס. חמש שנים תרמתי למדינה, עכשיו הגיע הזמן לתרום לעצמי.

עוד מעט. עוד קצת וזהו. חזרתי על המשפט בראשי כשירדנו מהאוטובוס ואוויר חם נשב על פניי.

"אין סיכוי שאתגעגע לחור הזה," אמרתי לאמיר, שעזר לי כמובן להרים את התיק על כתפיי. "היה נחמד, חייל, תודה על ההצלה המדהימה ועל הליווי הצמוד. חייבת לזוז."

"זהו? כבר בורח – " ולפני שהספיק להשלים את דבריו רצתי לשער הכניסה של הבסיס.

שלושה ימים לא יצאתי מחדר הבקרה עד שהצלחתי לתקן את התקלה. בכל ערב הגעתי לחדר גמורה מעייפות. בכל פעם שניסיתי להירדם ראיתי מולי עיניים ירוקות וחיוך כובש.

נאנחתי וקמתי מהמיטה, לבשתי את המדים והתארגנתי לצאת לכיוון המשרד של שוורץ, לבדוק שהכול עובד כפי שצריך. מחר בבוקר אעלה לאוטובוס ואעוף מפה. בדרכי לחדר האוכל, בעוד רעש האימונים הדהד מרחוק וקולות החיילים מסביב, שוב עלה אמיר בזיכרוני. תהיתי אם אפגוש אותו שוב. ניערתי את המחשבות וחלמתי על קפה משובח, לא כמו זה שבבסיס.

"היי, את, גברת סייבר."

לשמע המילים הללו צחקתי בקול. "בוקר טוב גם לך, רמי."

"לפי הכתמים השחורים מתחת לעיניים אני מבין שחסרות לך שעות שינה." על פניו נפרש חיוך שובב.

"רמי, קפה, שחור, חזק, עכשיו!" נהמתי.

"או־קיי, לא מתעסק איתך על הבוקר." הוא חיבק אותי אליו ונשק על לחיי. "דרך אגב, עבודה טובה, נטע. אם לא את, אני חושב ששוורץ היה מרים אותנו על טיל."

"שטויות, בסך הכול עשיתי את מה שאני הכי אוהבת," עניתי בחיוך והלכנו אל חדר האוכל.

מיום שחזרתי לארץ ידעתי בדיוק מה אני רוצה לעשות. רציתי להתגייס ליחידת בסמ"ח – בית הספר למקצועות המחשב וההגנה בסייבר, שנמצא בשלישות הראשית ברמת גן. האהבה שלי למחשבים התפתחה בהשפעת אבי, פרופסור יוחאי שמר, שלימד מדעי המחשב באוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע. גדלתי בסביבת מחשבים וידעתי שזה מה שארצה ללמוד גם לאחר השחרור. הצבא היה הקפיצה שלי לחיים האזרחים. החלום שלי היה להתפתח בתחום המחשוב ואולי אפילו ללכת בדרכו של אבי.

חלום שכמעט נגנז כי בטחתי באדם הלא נכון.

"הלו? לאן נעלמת."

"קפה, רמי. אתה מכיר אותי. ללא הקפאין שלי אני לא מתעוררת," רטנתי.

נכנסנו לחדר האוכל, מזגתי לי קפה ונשמתי את ריחו. נכון שהקפה של צה"ל זה לא הקפה שייחלתי לו, אבל זה מה שיש.

"אז, את חוזרת היום הביתה?"

"מחר על הבוקר. אני חייבת לחזור לרמת גן, למירב. השארתי לה את המכונית כדי שהיא תוכל לחזור הביתה אחרי הבילוי בירושלים. היא בטח לא תעזוב אותי בשקט עד שלא אפגש איתה. אשאר לישון אצלה, בחמישי אפרד מכולם בשלישות ואז אעלה לירושלים." ערבבתי את הקפה בתנועות סיבוביות, נשפתי ולגמתי. קולות פטפוט החיילים שנכנסו לחדר האוכל משכו את תשומת ליבי.

"נטע," החזרתי את מבטי לרמי. "אימא שלי מתגעגעת אלייך, היא תשמח אם תקפצי אלינו בחמישי. כמו שאני מכיר אותה היא בטח הכינה את הקובה האדומה שאת אוהבת. עם מירב תתמודדי לבד." הוא צחק.

חייכתי חיוך רחב. רמי הוא כמו האח שמעולם לא היה לי. שנינו מתגוררים בירושלים ורחל, אימו, הפכה לאימא בשבילי. מדי פעם אני מגיעה לארוחות שישי ומתענגת על המאכלים שלה.

לא פעם רמי ניסה לצאת איתי, אבל הרגשתי שיש יותר מזה, שיש משהו שהוא לא אומר. בשיחת ידידים עמוקה הבנתי שרמי לא היה בטוח בנוגע לזהות המינית שלו. אני הייתי רק תירוץ עבורו. הוא הסביר לי שהוא לא נמשך לנשים, שהוא כבר כמה שנים רואה את עצמו בצד השני וחושש לצאת מהארון. הענקתי לו את החיבוק הכי גדול שאפשר והבהרתי לו שאני מקבלת אותו בזכות מי שהוא ולא בגלל מה שהוא. הבטחתי שאתן לו את כל התמיכה שאפשר ושבימינו זו כבר לא בושה. הידידות שלנו חשובה לי מאוד ולא רציתי שבגלל פרט שולי היא תיפגע.

מירב הייתה המזכירה של מפקד יחידת הסייבר בשלישות. מהרגע הראשון התחברנו שלושתנו והפכנו לחברים טובים. רמי, מירב ואני זו שלישייה מנצחת.

"התגעגעתי לרחל ולקובה האלוהית שלה. ואת מירב תשאיר לי." צחקנו והמשכנו ללגום מהקפה.

"נהדר, אם כך קבענו. גם אני אבוא בחמישי. ואין לך תירוץ, חייבים ללכת לשבת ב'ביר בזאר' במחנה יהודה. מזמן לא בילינו יחד."

השעון, שהיה תלוי על הקיר בחדר האוכל, הראה שהשעה עשר דקות לשמונה. הישרתי את מבטי וראיתי זוג עיניים ירוקות אשר בהו בי. באותו רגע הרגשתי כאילו האוויר נעמד. הוא היה שם, מוקף בחבריו ליחידה, מאובק מכף רגל ועד ראש, מחייך אליי.

"נטע?" שמעתי במעומעם את קולו של רמי. "קבענו, כן? את לא מבריזה לי הפעם." הנהנתי והתרוממתי מהכיסא, מבטי היה תקוע על מבטו של אמיר. זה היה הרגע שהבנתי שאני רוצה אותו. לא יכולתי להתעלם מהשאלה אם אני באמת רוצה להיכנס לקשר. בפעם האחרונה שזה קרה זה נגמר רע. בזבזתי שנה מהחיים על בחור שאת שמו אני לא מסוגלת להעלות על שפתיי. הבחור שחשבתי שהוא האחד רימה אותי וגנב ממני. די, נטע, זה נגמר! מה שהיה חלף.

"קבענו," עניתי לרמי, "חייבת לזוז, בטח שוורץ כבר על קוצים." מיהרתי אל היציאה.

בזווית עיני ראיתי את אמיר מתבונן בי, יכולתי להרגיש את עיניו נוקבות בי, מטלטלות את ליבי, מדגדגות את בטני. בלי משים, סובבתי את הראש אל המבט הירוק הנחוש ואמיר לא עשה כל מאמץ להסתיר זאת. האם רצה שאבחין בו?

הפעולה היא המפתח הבסיסי לכל הצלחה.

המשפט שאמר ברכבת הדהד בראשי. התפללתי שאמיר ייזום, שיפעל!

מה חשבו הקוראים? 10 ביקורות
nidar_hofi
11/11/2020 10:31
רגעים | פנינה עזר הוצאת יהלומים "אנחנו לא זוכרים ימים, אנחנו זוכרים רגעים..." נטע נאלצת להתמודד עם לא מעט משברים בחייה, אך היא לא ציפתה שהאובדן הגדול איתו היא מתמודדת יוציא אותה למסע שלם של גילויים על עצמה ועל הסביבה. ספר מטלטל ומרגש, הוא מוציא אותך למסע שכולל בתוכו את כל קשת הרגשות ומדבר על התמודדות עם אובדן, כעס, אבל, עצב ובעיקר תחושה של פספוס. אך לצד כל אלה, נותן לנו שיעור על השלמה וקבלה, שמחה, חברות אמיתית ואהבה אין סופית.
אלינור לוגסי
23/11/2020 18:34
"רגעים" – פנינה עזר הוצאת יהלומים, 2020 *אזהרת חפירה* ?? ??״אתה יודע מה הטעות הכי גדולה שאנשים עושים? הם חושבים שיש להם את כל הזמן שבעולם." את פנינה אני מכירה מזמן, כבר בפעם הראשונה שראיתי אותה – התאהבתי ואימצתי אותה כאמא (לא שהייתה לה ברירה) חווינו לא מעט דברים יחד, ולחוד, החיים לעיתים לוקחים אותנו למקומות רחוקים ושונים – אבל האהבה נמצאת שם, מבעבעת. כשפנינה סיפרה לי לפני זמן מה שהיא הולכת לכתוב ספר וגילתה לי רק קווים כלליים – לרגע לא חשבתי שאעמוד מול דבר כזה מדהים. אני אחת שדוגלת (מגיל קטן) בלנצור רגעים, כי זה הדבר היחידי שנשאר לנו בסופו של דבר. בין אין סוף הציטוטים שיש בספר הזה (ויש לי רשימה ענקית, שמורה היטב למצבים קשים.) בחרתי כמה מיוחדים שילוו אותכם (ואותי – וכל מי שקרא/ה) בדרך שנקראת החיים. ?? רגע לפני שחרורה מהצבא מכירה נטע גבר מקסים בעל עיניים ירוקות מהפנטות, היא אינה מתמסרת בקלות נוכח הזיכרונות הקשים מהעבר, זיכרונות שמרחיקים את העתיד, ששבויים במוחה. לבסוף נטע מחליטה לחיות, להמשיך הלאה, להתקדם – היא נוצרת כל רגע באהבה המיוחדת שיש להם, כל חלק שהוא העניק לה, כל דבר שהגורל זימן לה, כולל הדבר שלא ציפתה לו כלל. ??״האם אהיה מסוגלת לתת למישהו חדש לחדור את קירות בדידותי, להצית שוב את האש שלי, להסתכן שוב?" חייה של נטע שוב הופכים תהפוכות וטלטלות והיא נשארת עם בליל זיכרונות ורגעים שנצורים בלב, איך אפשר להתקדם שנדמה שהכול מתפרק? אז כנראה שחוץ מגורל – יש עוד התערבויות מלמעלה שעתידים לשנות את כללי המשחק. ??״לחוות, לחוש, להתחיל מחדש" הגורל זימן לנטע ויוני הזדמנות לחוות, הזדמנות לטפל בדברים שנשארו פתוחים, לחטט בפצעים ישנים שלעיתים עדיף שיישארו חבויים. הם יוצאים למסע בו יאלצו להתמודד עם לא מעט דברים – יצטרכו לנצור רגעים, לייצר, לקטוף ולאסוף אותם – הדבר לא קל כל כך כמו שזה נשמע, במיוחד שהחוט הדק שמקשר ביניהם הולך ונעלם... האם משהו אחר יוכל לשמור עליהם? מה יקרה שהמסע ייגמר? ואלו סודות יתגלו? ??״אנחנו היחידים שיוצרים את הרגעים החשובים בחיינו. אנחנו מחליטים אם להיאחז באובדן או לדבוק בחיים. אנחנו מחליטים אם הדרך תייסר אותנו או תסב לנו אושר." זהו רומן מהפנט על הרגעים החשובים בחיים, אלו שלעיתים אנו לוקחים כמובן מאליו. זהו רומן המבקש לקחת נשימה ולהסתכל על החיים בצורה חדשה, בסקרנות ובפליאה, זהו סיפור על נתינה ואהבה, על רגשות עזים שמרגישים מבעד למילים. זהו ספר שצריך להיות נקיים ופתוחים לפני שנכנסים אליו, לקרוא לאט, ללגום את המילים כאילו היו קפה שחור חזק וחם, בעדינות לפתוח את הלב ולהישאב לעולם שבנוי מהרגעים החשובים. בכתיבה קולחת, מהפנטת ומרגשת מעניקה לנו פנינה רומן מקסים ומרגש שכול כולו בנוי מרגעים – המילים חודרות לנשמה וגורמות לרטט קל, דמעה קטנה, וחיוך ענק – כל הספר הזה הוא רגע שצריך לנצור. ??״החיים אינם נמדדים לפי מספר הנשימות שנשמת אלא לפי מספר הרגעים שבהם עצרת את נשימתך״ ????????????????בסולם הדבורים
natali_katan
23/11/2020 18:45
רגעים/ פנינה עזר הוצאה: יהלומים רגעים הוא ספר הביכורים של הסופרת והוא ספר מרגש וסוחף. הספר שמטלטל אותי. חוויתי רגעים של בכי ושל צחוק. זהו סיפור על הבחירות שאנו עושים בכל רגע נתון בחיינו, על רגעים שאנו חווים. למדתי שצריך להודות על הרגעים שניתנים לנו, ארוכים וקצרים, ולנצור אותם. תעצרו הכול כי אתם חייבים להעביר את הספר הזה לראש רשימת הקריאה שלכם.
מיכל
7/12/2020 08:57
רגעים/ פנינה עזר הוצאה: יהלומים הספר ממש מגדיר רגעים, יותר טובים פחות טובים, צחוק, בכי, שמחה וכאבי לב. כל סצנה נלקחה ממציאות כואבת של אהבה שהתמוססה ורגעי אושר ושמחה על אהבה חדשה שנרקמת. קשה מאוד לפספס את הרגש שהספר מוציא ממך, את העוצמות ואת פרפרים שמדי פעם יוצאים לסיבוב בבטן התחתונה שלי. היה נפלא לקרוא את המורכבות המתעתעת של האהבה, הניסיונות האנושיים להפליא של הדמויות להתמודד עם מה שהחיים שמו בדרכם. ספר רגיש, מקסים, עמוק ומומלץ בכל רמה אפשרית שניתן להמליץ. ממש רוצו לקרוא!
shaniohana2303
20/12/2020 16:30
רגעים/פנינה עזר הוצאת יהלומים #הדבורה_הסוקרת_ביבוקס_סיקורים_שעוקצים אקדים ואומר שלקח לי המון זמן לשבת ולקרוא את הספר ,אבל מהרגע שהתחלתי לא יכולתי להפסיק (גם נייר הטואלט לא הפסיק להערם ולספוג את דמעותיי).?? ?"מדרגות נעות לא מתקלקלות, הן פשוט הופכות למדרגות"? הרהרתי במשפט זה והבנתי שאפשר לקחת אותו לכל כך הרבה היבטים, החיים לא מתקלקלים ונפסקים ברגעים קשים הם פשוט הופכים למדרגות -פעם אתה עולה בהם, פעם אתה יורד בהם אבל בסוף תגיע ליעד שרצית. רגעים כשם הספר כן הוא...רגעי הבכי, הצחוק וההתרגשות שחוויתי במהלך הקריאה היו יוצאי דופן . הספר הזה מביט על החיים מקרוב, מראה את השחור בתוך הורוד בחיים ונותן לנו הרגשה של מציאות בתוך הדמיון של הספרים . בחירה, גורל, רגשות אשם, פחד, תקווה, הזדמנות . איזה מילים עוצמתיות שרק אחרי המראה שניצבה בפניי בזכות הספר, קיבלו אצלי מקום למחשבה והוקרה. פנינה עזר עשית עבודה מופלאה ,רק אם הדפים יכלו להיות למראה...?????? ממליצה בחום לקרוא את הספר, במיוחד בתקופה זו ולהעריך כל רגע. טוב אני צריכה ללכת,בא לי לקרוא אותו שוב.
grsharon
26/12/2020 17:41
*רגעים / פנינה עזר* הוצאת יהלומים "תעשי רק מה שאת אוהבת, רק מה שאת חושבת שיהיה לך טוב" (מילים: מאיר גולדברג לחן: יצחק קלפטר ביצוע: גלי עטרי) מה לעשות אם אני רוצה משהו ובאותו זמן גם לא רוצה?! מה לעשות אם מה שאני כל כך רוצה, הוא גם מה שכל כך מפחיד אותי? נטע, אמיר ויוני – משולש אהבה, אבל לא ממש. החיים יכולים להיות אכזריים אבל בסופו של יום אנחנו אלה שבוחרים איך לחיות אותם. נטע ויוני עשו את הבחירות שלהם. וואו כמה דמעות זלגו מעיניי במהלך קריאת הספר הזה ועם זאת כמה שמחה הרגשתי כשכל חלקי הפאזל השתלבו. היו שלבים שממש צעקתי על הגיבורים שיפתחו את העיניים! אבל כמו בחיים, לפעמים אנחנו לא רואים את מה שעומד לפנינו, גם כאשר לסובבים אותנו המצב מאוד ברור. לפעמים אנחנו צריכים לקחת סיכונים ולבטוח באנשים ורק ככה נוכל להבין את עצמנו. ברגע שמבינים... פתאום הרעשים במוח נרגעים ואפשר לנשום לרווחה.
ahuva.mortov
27/12/2020 09:11
רגעים / פנינה עזר יהלומים הוצאה לאור #הדבורה_הסוקרת_ביבוקס_סיקורים_שעוקצים ?? כאשר אנו חווים אובדן, הלב יוצא למסע, הוא מתפרק לרסיסים ובסופו של דבר אנחנו בוחרים את הדרך להרכיב את החלקים ולהחזיר לנפשנו את שאיבדה, למרות הידיעה כי ככל שיהיה שלם, עדיין תשאר פיסה קטנה שחסרה. ??"החיים נמשכים, למרות הכול"?? ואז מתוך כל הצער והיגון פורח משהו אמיתי, מתוק ומושלם. ??"אחרי העצב תמיד תגיע השמחה, והחיוך הוא זה שימחק את הדמעה שעל הפנים."?? רגעים, גם אם הם קצרים הם רבי משמעות. ??"צפה לטוב ביותר, תתכונן לגרוע ביותר ונצל כל מה שמגיע - זיג זיגלר"?? המוטו בסיפור הוא: "אנחנו לא זוכרים ימים, אנחנו זוכרים רגעים!" הספר הזה בדיוק כמו קפה שחור חזק ומר, מעורר כל כך הרבה חושים ומגוון רחב של רגשות - בכיתי וצחקתי וגם באותו הזמן (בכקתי??) התרגשתי, פחדתי, התעצבתי, נפעמתי והתלהבתי. הוא מתובל בכל כך הרבה פניניי לשון ופתגמים שלקחתי איתי כשיעור לחיים. במהלך הקריאה השיר "רגעים" של רינת גבאי התנגן בראשי. וקיבל משמעות מיוחדת מאוד. ??"רגעים שחולפים מגלים לי אותך, בשמים כחולים אני עפה איתך..."?? https://youtu.be/RCqb2BdoiCo בנוסף לפס הקול המדהים בספר, אני ממליצה להאזין גם לשיר הנפלא הזה, תחוו גם אתם את הרגעים שיש לנצור בחיים. הכינו את ההמחטות ??עם כוס קפה שחור חזק ומר ? (או איך שאתם אוהבים אותו), ואולי גם כמה סוכריות טופי?? וצאו להרפתקאה המטלטלת ביותר שתוכלו להעלות בדעתם. ?? אני שולחת מכאן המלצה רותחת לרכוש את יצירת המופת הזאת עוד היום ??
lea.mol07
4/1/2021 10:06
רגעים / פנינה רצר הוצאת יהלומים #הדבורה_הסוקרת_ביבוקס_סיקורים_שעוקצים "אֵין לְפַחֵד לוֹמַר אֶת הַמִּלָּה גּוֹרָל. הִיא אֵינָהּ נוֹבַחַת אוֹ נוֹשֶׁכֶת. יֵשׁ לוֹמַר אוֹתָהּ בְּלַחַשׁ אוֹ בְּקוֹל, לְהַחֲזִיק בָּהּ כְּמוֹ בְּהַבְטָחָה, לֹא לִשְׁמֹט אוֹתָהּ אוֹ לְעַזְבָהּ לַאֲנָחוֹת." איריס אליה כהן מכירים את זה שיש אנשים שלא משנה מה תמיד יקרה להם איזו תקלה או דבר בלתי מוסבר? כזו היא נטע. הכל קורה רק לה. נטע ממהרת לבסיס. בריצתה, היא עולה על מדרגות נעות, אשר לתדהמתה, אינן עובדות. במקום להתרסק על הפנים, נטע נופלת ישר לזרועותיו של אמיר. לנטע קשה להאמין שבחור כמו אמיר יתעניין בה ויתחיל איתה, אך בעידודם של חבריה, נענית לו. אמיר יעשה הכל בשביל נטע. גם ליצור הרמוניה בינה לבין חברו הטוב יוני. נטע ויוני לא מסתדרים, וזה בלשון המעטה.... מסלולי החיים סידרו לנטע ויוני מסע משל עצמם למציאת האני הפנימי שלהם ולשחרור הכבלים שכבלו אותם לעבר. "הכל נקבע מראש, ההתחלה וגם הקץ, על ידי כוחות שאין לנו שליטה עליהם, הכל נקבע מראש לחרק ולכוכב. בני אנוש, ירקות ואבק כוכבים - כולם רוקדים לפי מנגינה מסתורית, הנשמעת ברקע מפי חלילן נעלם." - אלברט אינשטיין ספר נהדר שמכניס את החיים לפרספקטיבה אחרת לגמרי. לפי דעתי זהו ספר חובה. בכיתי וצחקתי. רציתי להמשיך לקרוא ולא רציתי שיגמר. כל אחד מהם, אמיר נטע ויוני, נכנסו לי ללב. פנינה כתבה כאן ספר מופלא שפותח את כל מגירות הלב. שווה קריאה.
ravidtahar
16/1/2021 19:01
רגעים / פנינה עזר יהלומים הוצאה לאור קחו לכם כמה שעות של שקט וצאו למסע עם הספר הקסום הזה, שלא תרצו להניח מהיד! "אנחנו לא זוכרים ימים אנחנו זוכרים רגעים." (צזרה פבדה) ברגע אחד בחיים נטע, חיילת לקראת שחרור, בעלת נפש פצועה וקושי להיפתח, פוגשת את אמיר, קצין נאה ושנון. זו פגישה שתוביל לאהבה גדולה, אך לחיים יש תוכניות אחרות. זהו סיפור על בלתי אפשרי שהופך לאפשרי, על שבריריות החיים ועל ניצחונם. נטע יוצאת למסע. מתלווה אליה שותף, אך למעשה זהו מסע עם עצמה. היא לומדת לשחרר, לסמוך ולפתוח את ליבה על אף הכאב והאובדן וחוותה. אהבתי את הדמויות ואת העלילה המרתקת. את משפטי החוכמה של אמיר, השזורים בעלילה, ואת השירים המלווים אותה. ספר עוצר נשימה! מומלץ בחום!!! מבטיחה לכם שלא תעזבו אותו לרגע! #הדבורה_הסוקרת_של_ביבוקס_סיקורים_שעוקצים
sararn
6/7/2021 23:10
רגעים /פנינה עזר יהלומים הוצאה לאור להתעלף????? . זה מה שאפשר להגיד על הספר הזה. מצאתי את עצמי מצלמת?? שורות שמדברות אליי על מנת שימשיכו ללוות אותי בחיים. "אנחנו לא זוכרים ימים, אנחנו זוכרים רגעים". "פרחים ?? הם הדרך של האדמה לחייך." ?? הגיבורים משתנים וליבי ??לא יודע עם מי ללכת. כל דף משפיע עליי אחרת. סיפור על אהבה, כאב, אובדן וצמיחה. כל אלה שזורים בתשומת לב אדירה. אני הולכת לחפש עוד ספרים ?? שהסופרת כתבה על מנת לקנות אותם. ויש לציין שהסופרת היא משלנו כחול לבן.
המלצות נוספות עבורך
דיגיטלי35 ₪ 29 ₪
מודפס98 ₪ 49 ₪
דיגיטלי 29 ₪
קינדל 28 ₪
דיגיטלי29 ₪ 25 ₪
מודפס 59 ₪
דיגיטלי92 ₪ 78 ₪
מודפס294 ₪ 177 ₪
דיגיטלי33 ₪ 29 ₪
מודפס98 ₪ 59 ₪
דיגיטלי33 ₪ 29 ₪
מודפס98 ₪ 59 ₪
עוד ספרים של יהלומים - הוצאה לאור
דיגיטלי66 ₪ 49 ₪
מודפס196 ₪ 99 ₪
דיגיטלי35 ₪ 24 ₪
מודפס98 ₪ 49 ₪
דיגיטלי35 ₪ 24 ₪
מודפס98 ₪ 49 ₪
דיגיטלי66 ₪ 45 ₪
מודפס196 ₪ 99 ₪
דיגיטלי35 ₪ 24 ₪
מודפס98 ₪ 49 ₪
דיגיטלי165 ₪ 125 ₪
מודפס299 ₪ 199 ₪
עוד ספרים של פנינה עזר
דיגיטלי29 ₪ 24 ₪
מודפס 39.9 ₪
דיגיטלי132 ₪ 99 ₪
מודפס392 ₪ 180 ₪
דיגיטלי35 ₪ 24 ₪
מודפס98 ₪ 29.9 ₪
דיגיטלי35 ₪ 24 ₪
מודפס98 ₪ 29.9 ₪
הירשמו לרשימת התפוצה של ביבוקס
Powered by blacknet.co.il