אורות בחשכה, סיפור חייה של הסופרת נעמי פרנקל

"אורות בחשכה: הסופרת נעמי פרנקל והביוגרפית פורצות חומות של שתיקה" מביא סיפור עלילתי מדהים וסוחף, המשקף תקופות דרמטיות בחברה, בתחום הביטחון ובפוליטיקה בארץ ובעולם, ומציב גישות שונות לחיים, סיפור המתאר מערכות יחסים מורכבות בין הפרט החריג לחברה בתוך המשפחה ומחוצה לה. הספר מתייחד בכך שהוא נותן לקורא הצצה לידידות נדירה של שתי נשים אינטלקטואליות ורגישות במיוחד, ששלושים ושש השנים המפרידות ביניהן, אינן מפריעות להן לבנות לעצמן עולם משופע בחן, בחסד, בחמלה ובהפריה הדדית.

מבוא
הספר 'אורות בחשכה — הסופרת נעמי פרנקל והביוגרפית שלה פורצות חומות של שתיקה' משופע במשפטי חוכמה המוציאים את העלילה מדרגת סיפור נרטיבי דוקומנטרי לספרות ערכית.

על הסופרת נעמי פרנקל

20 בנובמבר 1918, היום שבו נולדה הסופרת נעמי פרנקל, הטיל צל כבד בבית משפחת פרנקל הבורגנית. ברטל, הבת השישית של המשפחה היפה, נולדה עם גידול ענק ומחריד בראשה, שבעקבותיו פרצה בראשונה מריבה קשה בין ההורים האוהבים. ארתור האב, בן יהדות גרמניה, אמר למרתה, האם היהודייה הפולנייה: "מוטב מותה", וחרף התנגדותה להסרת הגידול בניתוח מסוכן נלחם על דמות הילדה. חוּשו האסתטי המפותח הוא שהדריך את מעשיו. בגינו לא ייחס משקל לאזהרת המנתח שאם יוסר הגידול בהצלחה, תהיה בתו גאון או אידיוט.

בשעת חצות, ארתור ואביו יעקב חטפו את התינוקת בחשאי, ובלוויית מטפלת עלו על הרכבת לברסלאו. הניתוח אמנם הצליח מעל ומעבר למשוער, אך לא היה בו כדי לפייס את האם הנבגדת. בדרכה שלה מחתה מרתה על הימור בן זוגה בחיי בתה. וכך בניגוד לרצונו הרתה ובא לעולם הבן השביעי. ארנסט התינוק הג'ינג'י היה נאה וחייכן. המשפחה וכל רואיו נשבו בקסמו והיו מחבקים ומנשקים אותו בלי סוף. תכונותיו דחקו הצידה את ברטל הקטנה, לימים נעמי, מאז מלאו לה שנה וחצי בלבד.

ברטל גדלה בתחושת נחיתות. לביטחונה העצמי הירוד לא תרמו שחזורי המשפחה את הגידול הענק והמבעית שעימו נולדה. לוץ, הבן החמישי, לא השתחרר מהטראומה שטלטלה את הבית השקט מרגע שהגיחה לעולם, והתפתחה אצלו עוינות כלפיה. בכל שנות ילדותה כינה אותה מפלצת ועל רקע חריגותה החריף האח את התסביך שלה. התחושה שהיא ילדה מכוערת הכתה שורשים ברוחה כי אף אורחי הבית הביעו פליאה בנוכחותה ותהו כיצד נולדה למשפחה היפה, בהירת העיניים ובהירת השיער, ילדה שחורה: כהת עיניים וכהת שיער.