אימהות בסכנה

אימהות בסכנה – סיפור על קשרים שמעבר לגבולות ההבנה.
מה משותף לאימהות ברחבי היקום? האם חיבור רגשי בין אם לילד הוא תופעה ביולוגית בלבד, או שמא הוא חלק מכוח מסתורי המחבר בין יצורים תבוניים בכל פינה בגלקסיה?
בין מדע לפילוסופיה, בין פנטזיה למציאות, אלכסנדר אלטשולר פורש בפנינו סיפור יוצא דופן, שבו קיומם של כוכבי לכת, ואפילו ציוויליזציות שלמות, תלוי ברגש האימהי – בחיבור שאין לו תחליף.
כאשר מדענים מנסים לפענח את סודות ההיקשרות האנושית, הם מוצאים את עצמם מול תגליות שמערערות את כל מה שהכירו. במעבדת שינה מבודדת, עמוק בהרים, נחקרים חלומותיהם של נבדקים – אך עד מהרה מתברר שהמסע הזה מוביל הרבה מעבר למעבדות ולגבולות כדור הארץ.
האם האימהות היא רק תפקיד, או שמא כוח אדיר היכול לשנות את גורל האנושות?
ספר מטלטל, עשיר ברעיונות פורצי דרך, השוזר מדע בדיוני עם תובנות פסיכולוגיות עמוקות. אם אתם אוהבים סיפורים מעוררי מחשבה שיישארו אתכם זמן רב אחרי העמוד האחרון – זה הספר עבורכם.

הקדמה

"רבים חושבים שללדת ילד ולהיות אם זה אותו דבר.

באותה מידה אפשר היה לומר שזה אותו דבר להחזיק פסנתר כנף ולהיות פסנתרן."

סידני הריס

"האושר האימהי דומה למגדלור המאיר את העתיד,

ובדמות זיכרונות נעימים הוא גם משקף את העבר."

אונורה דה בלזק

"ידי האם עשויות מרוך, ובתוכן הילדים ישנים בשלווה."

ויקטור הוגו

את הנושא המרכזי של הספר, אימהוּת, בחרתי שלא במקרה. אימהוּת היא קשר רגשי בלתי נראה בין האם לילד, קשר המעניק אושר לשניהם. זוהי מודעות לקשר קרוב שיש בו תחושת אהבה גדולה, ביטויי רוך, רצון לטפל בצאצא משלך וכמובן להציב את הגבולות הנחוצים שיגנו עליו מפני הסכנות שבחוץ. לא לאבהות ולא להורות, אלא דווקא לאימהות יש את המשקל המרבי בעיצוב האישיות של האדם העתידי, במובן החיובי של המילה.

נכון שכאבא עליי לעמוד על חשיבות התפקיד שלי בחינוך ילדיי כדי להבטיח את קיומם המאושר, הנוכחי והעתידי בחברה. עם זאת, בכל שנות עבודתי כפסיכיאטר הגעתי למסקנה שהאימהות היא ראשונית. דווקא האימהות, על כל הרב־גוניות שבה, המורכבות והסתירות שבה, במובן החיובי של החינוך, היא המפתחת את תחושת האהבה כלפי האנשים הקרובים, מסייעת בפיענוח הרגשות והכוונות של האחר וגם פועלת למען בניית הנורמות החיוביות והאנושיות.

אז מהו הקיום האידיאלי בעיניי? בתולדות הקיום האנושי משחר ההיסטוריה, לא תמיד זכה תפקיד האימהות להערכה הראויה, אך כיום אנחנו מבינים את משמעותו העמוק והמורכב יותר. אף שהגנטיקה הנשית מקושרת ליכולת ביטוי רגשות אימהיים, חשוב להדגיש כי אימהות והענקת חום ואהבה אינן תלויות רק בגנטיקה – זוגות בנישואים חד־ מיניים הם דוגמה מצוינת לכך. אומנם היכולת ליצור קשר רגשי קיימת בכל אדם, אך אצל האם הביולוגית הנושאת את העובר ברחמה מתפתח הקשר הזה באופן טבעי וחזק יותר. עם זאת, כל אדם יכול לפתח יכולות היקשרות משמעותיות, גם אם הסלקטיביות או העוצמה של הקשר עשויות להיות שונות.

התפתחות האנושות מתאפיינת במעבר הדרגתי מהתנהגות אינסטינקטיבית אל עבר חשיבה רציונלית והפנמה של נורמות מוסריות. כשהעולם סביבנו נראה בלתי מובן – במערכת השמש, בתופעות טבע מרהיבות או בכוחות הרסניים – אנו נוטים למלא את החלל המחשבתי באמונות שונות, חלקן אף טפלות, בניסיון להבין את תעלומות הקיום האנושי. המדע הבדיוני מספק לנו הצצה אל גרסאות שונות של עתידנו, אך במציאות היומיומית רבות מפעולותינו מתבצעות "על אוטומט", מתוך הרגל, כי ככה צריך, כך מקובל, או מתוך ציות לקול פנימי שאינו מבקש רשות – זהו המצפון המדריך אותנו מעומק תודעתנו. האם נוכל לנהל דו שיח משמעותי עם אותו קול?

לא פעם מנהיגי האנושות, מפאת הזחיחות העצמית או מפאת שאיפות פנטיות, נוהגים לכפות או לשכנע את העם שיש סיבה מוצדקת לשעבוד או להשמדה של עמים אחרים, ללא עריכת חשבון נפש. גם מגמות כלכליות לא מביאות בחשבון את ההיבטים האישיים והפרטיים ומתעלים לרוב על האנושיות ועל המוסר, תוך שהם מקטינים את חשיבות הפרט. זאת המציאות והחברה מורכבת מן הפרטים האלה. ככל שיש בחברה יותר פרטים בעלי מוסר חיובי, כך היא מלוכדת יותר, הומנית יותר ויש בה פוטנציאל להתפתחות יצירתית וכלכלית.

אושר ושמחה הם רגשות אנושיים המאפיינים חברה אידיאלית והומנית. על אף המציאות המורכבת שבה אנו חיים, עדיין אפשר למצוא אנשים רבים החווים שמחה ואושר בחייהם.

שאיפתנו לחיים מאושרים ומשמעותיים מתבטאת גם בדרך שבה אנו מעצבים את המבנים המשפחתיים שלנו, כאשר הקשר האימהי והיכולת להיקשרות הם נדבך מרכזי בבניית יחסים בריאים ומספקים.

כחוקר העוסק במורכבות המשפחתית בחברה המודרנית, אני מתמקד בחקר הקשר בין אימהות להיקשרות. אני מודה שלעיתים הסגנון והתוכן שלי אינם ממוקדים ומתרחקים מן המטרה שהצבתי לעצמי. מחקרי משלב אלמנטים של מדע בדיוני לצד ניתוח מקרים מחיי היומיום במטרה להאיר את האתגרים העומדים בפני המשפחה העכשווית. המחקר בוחן את המתח המתקיים בין הציפיות החברתיות למושלמוּת הורית לבין המציאות האנושית המורכבת. תפיסת החיים המושלמים ודרישות המוסר עומדות לעיתים קרובות בניגוד לשאיפותיהם האינסטינקטיביות של בני האדם. אינסטינקטים אלה הוטבעו בנו כמנגנון טבעי לשמירה על איזון הגוף והנפש, ופועלים ללא מעורבות מודעת. הדחף המיני הוא דוגמה מובהקת לכך – על אף שאפשר לשלוט בו, הוא נותר אינסטינקט בסיסי החיוני להמשכיות המין האנושי. אף שהמיניות עלולה לעיתים לקבל ביטויים הרסניים, היא מרכיב חיוני בחיזוק הקשרים המשפחתיים והזוגיים.

החברה האנושית מורכבת מפרטים שונים הנבדלים זה מזה – החל מדחפים ביולוגיים, דרך יכולות קוגניטיביות ועד לתפיסות מוסריות. אני סבור שבעוד השאיפה לשוויון חברתי מוחלט עשויה להיראות מנוגדת לעיקרון התחרותיות המניע התפתחות, דווקא המגוון האנושי הוא היוצר את העושר התרבותי והחברתי שלנו. בספר זה אנסה להדגים ולהוכיח כי תפקיד האימהות משמעותי מאין כמוהו – הוא גשר המאפשר פיתוח אישיות המשלב ערכים הומניים, תוך איזון בין כוחות מנוגדים בחברה.

אנושיות היא ללא ספק מושג נעלה, אך מעבר להיותו מושג עלינו יותר מכול להיאבק על מהותו האמיתית ולא להסתפק במילים ריקות מתוכן, שכן מול האנושיות וההומניות עומדות ישויות רבות אחרות המאפילות על קיומנו.