"מחשבה יוצרת מציאות" – קלישאה רוחנית או אמת מדעית?
התשובה עשויה להפתיע אתכם.
מחשבות פלאיות ו"זימונים" לא יגרמו לנו להתעשר בן-לילה, או להחלים ממחלה קשה. אך ככל שאנחנו לומדים יותר על נפלאותיו של המוח האנושי, קשה להתעלם מכך שהכוח שלנו לשנות את המציאות האובייקטיבית סביבנו הוא גדול מששיערנו.
דייויד רובסון, עיתונאי מדע ותיק ועטור-פרסים, צולל בספר המרתק הזה אל מה שהוא מכנה "אפקט הציפיות", כלומר האופן שבו ההנחות שלנו לגבי עצמנו – היכולות, המראה החיצוני, אפילו אורח החיים שלנו – משנות גם את הדברים שנדמים לנו מחוץ לשליטתנו. הוא מביא שלל דוגמאות ממחקרים בתחום מדעי המוח וההתנהגות, המראים, בין השאר, כי:
בנוסף, הוא מציע כלים מעשיים שיעזרו לנו להשתמש בכוח המחשבה כדי להיות יעילים, בריאים ומאושרים יותר.
בכוח המחשבה הוא ספרו השני של דייויד רובסון.
הקדמה
"כִּי רַב לַלֵּב מְקוֹמוֹ וְשָׁם בִּמְקוֹמוֹ שֶׁלּוֹ
יַהֲפֹךְ שְׁאוֹל לְשָׁמַיִם וְשָׁמַיִם יָשִׂים לִשְׁאוֹל"א
— ג'ון מילטון, גן העדן האבוד
הציפיות שלנו הן כמו האוויר שאנחנו נושמים — הן מלוות אותנו לכל מקום, ורק לעתים רחוקות אנחנו מודעים לנוכחותן. אולי אתם מניחים שגופכם בריא וחסון או שהוא נוטה להידבק במחלות. אולי אתם חושבים שאתם רזים וספורטיביים או שיש לכם נטייה להשמנה. יכול להיות שאתם מאמינים שהמתחים בחייכם מזיקים לבריאותכם, כמו לילה נטול שינה שיהפוך אתכם לזומבים מהלכים ביום למחרת.
לפעמים נדמה שההנחות האלה הן אמיתות אובייקטיביות שאין להימלט מהן. אבל בספר זה אני מבקש להראות לכם איך אמונות אלה כשלעצמן מעצבות באופן עמוק את בריאותכם ואת תחושת השלומוּת (wellness) שלכם, ואיך איפוס מחדש של הציפיות שלכם בתחומים אלה יכול להשפיע על בריאותכם, על אושרכם ועל יעילותכם.
לא מאמינים? הנה מחקר מסקרן שנערך באוניברסיטת הרווארד: המשתתפים במחקר היו עובדי ניקיון בבית מלון, שהעבודה שלהם בדרך כלל מאומצת מבחינה גופנית, אבל מותירה בהם הרגשה שונה מאימון בחדר כושר. כדי לשנות את תפיסותיהם של עובדי הניקיון בכל הקשור לכושרם הגופני, הסבירו להם החוקרים שכמות האנרגיה שהוציאו במהלך השבוע כששאבו את הרצפה, החליפו את המצעים או הזיזו את הרהיטים, משתווה בקלות לרמת האנרגיה המומלצת באימון שנועד לשמור על בריאות טובה. לאחר חודש, גילו החוקרים שכושרם הגופני של עובדי הניקיון השתפר במידה ניכרת, וכן חלו שינויים משמעותיים במדדי המשקל ולחץ הדם שלהם. באופן מדהים למדי, השינוי בתפיסות שלהם בקשר לגופם והציפיות החדשות שלהם מעבודתם, שיפרו משמעותית את גופם — ללא כל שינוי באורח חייהם.1
אנחנו נגלה איך "אפקטים של ציפיות" כמו אלה יכולים להשפיע גם על נטייתנו לחלות, על יכולתנו לשמור על משקל גוף יציב ועל ההשלכות של מתח נפשי ונדודי שינה לטווח הקצר והארוך. כפי שמוכיח הסיפור הבא, כוחן של הציפיות הוא גדול כל כך, עד שהן יכולות אפילו לקבוע את תוחלת חיינו.
***
החל משנות השבעים המאוחרות, קיבל המרכז האמריקאי לבקרת מחלות ולמניעתן דיווחים על מספר מדאיג של מקרי מוות בשינה בקרב מהגרים שהגיעו לא מכבר מלאוס. כמעט כולם היו גברים מאמצע שנות העשרים עד אמצע שנות הארבעים לחייהם, ורובם השתייכו לבני ההמוֹנְג — קבוצה אתנית נרדפת שנמלטה מלאוס אחרי עליית התנועה הקומוניסטית פאתֶט־לאוֹ. יקיריהם דיווחו כי סימן האזהרה היחיד היה קול נשימתם המאומצת, מלווה לפעמים בהשתנקות, אנחה או זעקה. אבל עד שהגיעה העזרה, הם כבר היו מתים.
ככל שניסו, לא הצליחו חוקרי המגפות למצוא שום הסבר רפואי סביר ל"סינדרום המוות הפתאומי בשינה". נתיחות שלאחר המוות לא העידו על הרעלה, או על כל דבר חריג אחר בתזונה שלהם או בבריאותם הנפשית. מכל מקום, בשיאו, שיעור מקרי המוות בשינה היה גבוה כל כך בקרב גברים צעירים משבט ההמונג, עד שהסינדרום הפך לסיבת המוות הרווחת — יותר מחמש סיבות המוות העיקריות גם יחד. מדוע מתו בשנתם כל כך הרבה גברים בריאים?
בדיקות שערכה האנתרופולוגית הרפואית שלי אדלר, הביאו לבסוף לפתרון התעלומה. לפי האמונה העממית של בני ההמונג, בשעות הלילה משוטט בעולם שד מרושע בשם "דאבּ־צוֹג". כשהוא מוצא את קורבנו, הוא שוכב על גופו, משתק אותו וסותם את פיו עד שהקורבן לא יכול לנשום.
כשבני ההמונג חיו בהרי לאוס, הם יכלו לבקש מהשאמאן שיכין להם מחרוזת להגנה מפני השד, או להקריב בעלי חיים כדי לפייס את רוחות אבותיהם הקדמונים, שיהדפו את הדאב־צוג. אבל עכשיו, אחרי שעברו לחיות בארצות הברית, לא היו להם שאמאנים והם כבר לא יכלו לקיים את טקסי הקורבן כדי לפייס את אבותיהם, כך שלא היתה להם הגנה מפני הדאב־צוג. רבים מהם התנצרו כדי להשתלב טוב יותר בחברה האמריקאית, וזנחו לחלוטין את כל מנהגיהם הישנים.
רגשי האשם על כך שזנחו את המסורות שלהם היו כשלעצמם מקור למתח כרוני, שכנראה פגע בבריאותם הכללית. אבל דווקא בשעות הלילה הפכו פחדיהם מפני הדאב־צוג למציאות. הסיוטים המפחידים גרמו להם ללקות בשיתוק מתוך שינה, שבמהלכו התודעה ערה, כאילו האדם ער לחלוטין, אבל הגוף אינו מסוגל לזוז. שיתוק מתוך שינה כשלעצמו אינו תופעה מסוכנת ומתרחש אצל כשמונה אחוזים מהאוכלוסייה,2 אבל עבור בני ההמונג זה נחווה כאילו הדאב־צוג הגיע לנקום את נקמתו. החוקרת אדלר הסיקה מכך שהבהלה העמוקה הִחריפה את ההפרעה בקצב הלב וגרמה לדום לב.3 ככל שעלה מספר מקרי המוות, כך גבר פחדם של הגברים בני ההמונג ועורר מעין היסטריה באוכלוסייה, שהובילה כנראה למקרי מוות נוספים. כיום מקבלים מדענים רבים את ההסבר הזה.4
דיווחי העיתונות באותם ימים תיארו את "הפרימיטיביות התרבותית" של האנשים האלה, ש"נתקעו בעבר" ו"נשלטו על ידי מעשיות ואמונות טפלות". אבל כיום טוענים המדענים שלכולנו יש נטייה להיתפס לאמונות שאינן נופלות בעוצמתן מזו של בני ההמונג בדאב־צוג. אולי אתם לא מאמינים בשדים, אבל למחשבות שלכם על כושר גופני ולציפיות שלכם לבריאות ארוכת ימים יש השפעה אמיתית על תוחלת החיים שלכם ועל הסיכון ללקות במחלת לב. זהו כוחו העצום של אפקט הציפיות. רק כאשר נזהה את השפעתו, נוכל להתחיל להשתמש בו לטובתנו, כדי להבטיח לעצמנו חיים ארוכים, בריאים ומאושרים יותר.
הטענות המתריסות האלה נשמעות אולי קרובות בצורה מסוכנת לתכנים של ספרי עזרה עצמית וניו־אייג', כמו למשל רב־המכר "הסוד" מאת רונדה בירן, שמכר שלושים מיליון עותקים. בירן הציגה את "חוק המשיכה" — הרעיון שלפיו אם תדמיינו את עצמכם עשירים, הדבר ימשוך יותר כסף לחייכם. רעיונות כאלה הם פסאודו־מדעיים לחלוטין, בעוד הממצאים בספר זה מבוססים כולם על ניסויים מוכחים שהתפרסמו בכתבי עת מקצועיים, ואת כולם ניתן להסביר באמצעות מנגנונים מקובלים מתחום הפסיכולוגיה והפיזיולוגיה, כמו פעולתן של מערכת העצבים ושל מערכת החיסון. נלמד איך האמונות שלנו יכולות להשפיע על התוצאות בתחומים רבים וחשובים בחיינו, בלי לפזול אל העל־טבעי.
אולי תשאלו את עצמכם איך המחשבות שלנו יכולות בכלל להשפיע על העולם הכאוטי של ימינו. ספר זה נכתב ברובו בעיצומה של מגפת הקורונה העולמית, כשרבים מאתנו התאבלו על יקיריהם וחששו לפרנסתם. התמודדנו גם עם חוסר שקט ואי־ודאות פוליטית עצומה ורבים מאתנו ממשיכים להילחם באי־שוויון גדול ומובנה בחברה. נראה כאילו לציפיות ולאמונות שלנו יש מעט מאוד כוח לנוכח כל המגבלות האלה.
יהיה זה טיפשי לטעון ש"חשיבה חיובית" יכולה לחסל את כל האומללות והחרדה האלו — ואני האדם האחרון שיטען זאת (המחקר המדעי מוכיח שאם פשוט נתכחש לקשיים שמעמיד לפנינו מצב מסוים, זה רק יוביל לתוצאות גרועות יותר). אבל כפי שנראה מיד, ישנן דרכים רבות שבהן האמונות שלנו ביכולותינו משפיעות על ההתמודדות שלנו עם אתגרים, ואף קובעות את המחיר שנשלם בהיבט הבריאותי והנפשי. בעוד רוב המשברים בימינו אינם בשליטתנו, תגובותינו למצבים קשים הן לעתים קרובות תוצר של הציפיות שלנו — והבנת העובדה הזאת מגבירה את החוסן שלנו ומאפשרת לנו להגיב בדרך הטובה ביותר לאתגרים שבפניהם אנחנו ניצבים.
והכי חשוב — וזה משהו שאדגיש לאורך כל הספר — אותם אפקטים של ציפיות שמתוארים בפרקים אלה עוסקים באמונות מסוימות ולא באופטימיות או בפסימיות באופן כללי. כשתהיו מצוידים בידע המדעי על הדרכים שבהן הציפיות שלכם מעצבות את חייכם, תוכלו ללמוד למסגר ולהעריך מחדש את החשיבה שלכם בלי לרמות את עצמכם, ולא תצטרכו להפוך לפוליאנה השמחה תמיד כדי לצאת נשכרים מכך.
***
לפני שבע שנים, בתקופה סוערת בחיי, זכיתי בתובנה האישית שלי בקשר לכוחן האדיר של ציפיות.
כמו הרבה אנשים, סבלתי בעבר מדיכאון ומחרדה, אבל במשך רוב חיי צלחתי בשלום את גלי הכאב עד שהם חלפו. ואז, אחרי תקופה של מתח נפשי גבוה, שקעתי אל מצבי רוח שהעמיקו והתמשכו על פני פרקי זמן ארוכים יותר, עד לשלב שבו כבר לא יכולתי לשאת אותם.
מאחר שזיהיתי את התסמינים, ניגשתי לרופא המשפחה שרשם לי טיפול בתרופות אנטי דיכאוניות והזהיר אותי, כנהוג, מפני תופעות הלוואי הידועות, כולל מיגרנה. ואומנם, נראה היה כי מצב הרוח שלי מתייצב, אבל בימים הראשונים סבלתי גם מכאבי ראש חזקים, כאילו החדירו לי דוקרן קרח לגולגולת. הכאב היה עז כל כך, שהייתי בטוח שמשהו נורא קורה למוח שלי. איך יכול להיות שכאב מייסר כל כך הוא לא סוג של אזהרה?
לגמרי במקרה התחלתי לכתוב באותה תקופה מאמר בתחום המדע הפופולרי על אפקט הפלצבו (שפירושו בלטינית, "אני אֲרַצֶּה"). כפי שידוע כיום, גלולות סוכר שאינן מכילות חומר פעיל יכולות במקרים רבים להפחית בתסמיני המחלה ולהאיץ את ההחלמה, רק בזכות הציפייה של המטופל שהן ירפאו את גופו, וזאת במקביל לשינויים שמתחוללים במחזור הדם, באיזון ההורמונלי ובתגובה של מערכת החיסון.
בזמן שעבדתי על המאמר שלי, גיליתי שרבים מהאנשים שנוטלים תרופות פלצבו לא חווים רק את השפעתה המיטיבה של התרופה המדומה; הם גם מדווחים על תופעות הלוואי שלה — מבחילות, דרך כאבי ראש והתעלפויות, ועד לירידה מסוכנת בלחץ הדם. וככל שמרבים ליידע אותם על תופעות הלוואי האלה, כך גדל הסיכוי שהם ידווחו כי חוו אותן. אפקט זה מוכר בשם "אפקט הנוצבו" (שפירושו בלטינית הוא "אני אזיק"), וכמו בתגובות לפלצבו, גם תסמינים אלה אינם "מדומיינים" בלבד, אלא הם תוצאה של שינויים פיזיולוגיים מדידים — כולל שינויים משמעותיים ברמת ההורמונים ובמוליכות העצבית.
רובן המכריע של תופעות הלוואי ברוב התרופות נוגדות הדיכאון מיוחס לתגובת הנוצבו, ולא בהכרח לשימוש בתרופה עצמה. במילים אחרות, הכאב הנורא שהרגשתי בזמן שנטלתי את התרופות היה אמיתי לגמרי — אבל הוא היה גם תוצר של ציפיות התודעה שלי ולא של השפעותיהן הכימיות האמיתיות של התרופות. עם ההבנה הזאת, נעלם הכאב עד מהרה. אחרי כמה חודשים נוספים שבהם נטלתי את התרופות נוגדות הדיכאון (ללא תופעות לוואי), נעלמו הדיכאון והחרדה שלי. הידיעה כי רבים מתסמיני הגמילה עלולים להתגבר בגלל אפקט הנוצבו, עזרה לי ללא ספק לגמול את עצמי בסופו של דבר גם מהתרופות.
מאז אני עוקב מקרוב אחרי המחקר העוסק ביכולתה של התודעה לעצב את הבריאות שלנו, את תחושת השלומות שלנו ואת יכולותינו הקוגניטיביות והפיזיות. כיום הולך ומתברר שתגובות הפלצבו והנוצבו לתרופות הן רק שתי דוגמאות לאופן שבו אמונות יכולות להפוך לנבואה שמגשימה את עצמה, ולשנות את חיינו לטובה או לרעה. בספרות המדעית זכו התופעות האלה לכינויים שונים: "אפקט הציפיות", "הטיית הנסיין" ו"נבואת אדיפוס" (בעקבות הנבואה שהגשימה את עצמה במחזה הידוע של סופוקלס). לשם הפשטות, אני משתמש במונח הראשון — "אפקט הציפיות" — כדי לתאר את כל התופעות המדעיות העומדות בבסיסה של התגשמות האמונות שלנו בחיים האמיתיים.
הניסוי שנערך על עובדי הניקיון בבית המלון הוא רק דוגמה אחת למחקר פורץ הדרך הזה, אבל ישנם עוד ממצאים מרתקים רבים אחרים. לאנשים המכונים "ישנים טוב ומתלוננים" — אלה שנוטים להגזים במספר השעות ששנתם נודדת מדי לילה — יש סיכוי גבוה יותר לסבול מעייפות ומריכוז נמוך במהלך היום, ולעומת זאת נראה כי "ישנים רע שאינם מתלוננים" מצליחים להתחמק מהשפעותיו המזיקות של המחסור בשינה. בכל הקשור לתפקוד שלנו ביום המחרת, ישַנו טוב בדיוק כפי שאנחנו חושבים שישנו.
האמונות שאדם מחזיק בהן על השלכותיה של חרדה יכולות לשנות את תגובותיו הפיזיולוגיות למתח נפשי ולהשפיע על תפקודו בטווח הקצר, כמו גם על המחיר שישלם בטווח הארוך בבריאותו הנפשית והגופנית גם יחד. נבואות חיוביות ושליליות שמגשימות את עצמן יכולות גם לקבוע את קיבולת הזיכרון שלנו, את מידת הריכוז או העייפות שלנו בביצוע מטלות חשיבה מסובכות ואת מידת היצירתיות שלנו בפתרון בעיות. אפילו האינטליגנציה של האדם — שכבר מזמן נחשבת לתכונה שאינה ניתנת לשינוי — יכולה לעלות או לרדת בהתאם לציפיות שלו.
הגילויים האלה גורמים לחלק מהמדענים לפקפק במגבלות הבסיסיות של המוח, ומרמזים על היכולת שלנו לשחרר מאגרים קוגניטיביים סמויים הקיימים בנו, אם רק נפַתח את הלך הרוח הנכון. יש לכך השלכות מיידיות על העבודה, על ההשכלה ועל הדרכים שבהן אנחנו מתמודדים עם לחצים חדשים.
התוצאות המדהימות ביותר עוסקות בתהליכי הזדקנות. אנשים בעלי גישה חיובית יותר לגילם המבוגר נוטים פחות לאבד את שמיעתם, להיות שבריריים ולחלות — ואפילו לוקים פחות באלצהיימר — לעומת אנשים שמקשרים את ההזדקנות עם סניליות ומוגבלות פיזית. במובן ממשי מאוד, אנחנו צעירים כפי שאנחנו מרגישים.
כפי שמראה המחקר מהרווארד על עובדי הניקיון בבית המלון, הציפיות שלנו אינן חקוקות באבן. ברגע שנכיר בהשפעה של הציפיות שלנו על חיינו, יספק לנו המדע כמה טכניקות פסיכולוגיות פשוטות שאותן נוכל ליישם, כדי לשפר את בריאותנו הנפשית והגופנית ולשחרר את מלוא הפוטנציאל השכלי שלנו. או כפי שניסחה זאת אחת החוקרות המשפיעות ביותר בתחום זה, אָלִיָה קראם מאוניברסיטת סטנפורד: "התודעה שלנו איננה צופה פסיבית שרק מתבוננת במציאות כפי שהיא; התודעה שלנו משנה למעשה את המציאות. המציאות שנחווה מחר היא בחלקה תוצר של הלך הרוח שלנו היום".5
אז איך פועלים יחסי הגומלין החזקים כל כך בין הגוף, המוח והתרבות, אשר יוצרים את הנבואות האלה שמגשימות את עצמן? מהן האמונות והציפיות ששולטות בשלומות הנפשית והגופנית שלנו? וכיצד נוכל להיעזר בממצאי המחקרים המרתקים האלה לתועלתנו? אלה הן השאלות המרכזיות שספר זה מבקש להשיב עליהן.
נתחיל את המסע הזה בתאוריה מהפכנית חדשה על המוח בתור "מכונת ניבוי". התאוריה מסבירה כיצד ציפיות מודעות ובלתי מודעות יכולות להשפיע מאוד על תפיסת המציאות שלנו — החל בהזיות מוזרות של חוקרי קוטב ועד לאופן שבו אנחנו חווים כאב ומחלה. חשוב לדעת שמכונת הניבוי הזאת יכולה גם לשנות את הפיזיולוגיה של גופנו — מה שיוביל אותנו לחקור את כוחה של האמונה בכל הקשור לרפואה, כולל התערבות פסיכולוגית פשוטה להפליא שיכולה להאיץ את החלמתכם מניתוח. נגלה את הדרכים שבהן אפשר להעביר ציפיות מאדם לאדם באמצעות הדבקה חברתית, ואת המקורות הפסיכוסומטיים של משברי בריאות רבים שהתרחשו לאחרונה, כולל העלייה המשונה בשיעור הלוקים באלרגיות למזון — ואת הדרכים שבעזרתן תימנעו מליפול קורבן לאפקטים של ציפיות מסוג זה.
לאחר מכן נתרחב אל מעבר לתחום הרפואה, ונחקור את בשגרת הבריאות ובתחושת השלומות האישית שלכם. נבחן כיצד תגיות מזון יכולות לשנות את האופן שבו גופכם מעבד חומרים מזינים, ואת ההשפעה הישירה שיש לכך על היקף המותניים שלכם; נלמד איך להשתמש בתודעה שלכם כדי לסלק את הכאב מאימון כושר ולשפר את ביצועיכם הספורטיביים, ללא שימוש בסמים לשיפור ההישגים; ואיך לשנות את תגובותיכם הגופניות והנפשיות למתח. נבין איך בארצות כמו הודו, האמונות התרבותיות הרווחות משפרות את הריכוז ואת כוח הרצון. נלמד גם את סודותיהם של "מזדקני־העל", מרקדנית הסלסה האקרובטית הכי זקנה בעולם, ועל הפוטנציאל העצום של האמונה להאט את פגעי הזמן — עד לרמה של הזדקנות תאי הגוף. לבסוף, נחזור לבני ההמונג ונגלה כיצד הסיפור שלהם יכול לעזור לנו ליצור נבואות שמגשימות את עצמן.
בסוף כל פרק תמצאו גם סיכומים של הטכניקות שבהן תוכלו להיעזר כדי לייצר את אפקט הציפיות. הטכניקות ישתנו מפרק לפרק ברמת הפרטים — אבל באופן כללי, הן יועילו יותר ככל שתחזרו ותתאמנו בהן. אני קורא לכם לגשת אליהן בראש פתוח — ולבדוק את העקרונות שלהן במצבים נוחים, כדי לצאת נשכרים מכל התקדמות קטנה. אף שאתם עלולים להתפתות ולדלג קדימה לעצות המעשיות, אפקטים של הציפיות בדרך כלל יעילים יותר כשמבינים את ההסבר המדעי להצלחתם. ככל שתְעבּדו את החומר יותר לעומק, כך תגדל התועלת שתפיקו ממנו — לכן כדאי אולי להעלות על הכתב מהן השיטות המסוימות שאותן הייתם רוצים ליישם בחייכם. אולי תרצו גם לשתף את הישגיכם ברשתות החברתיות, באמצעות התיוג expectationeffect#, או להעלות אותם לאתר: www.expectationeffect.com, שאותו אעדכן באופן קבוע. יש כמה מחקרים הגורסים כי שיתוף של אפקט הציפיות עם הזולת — וקבלת תגובות על החוויות שלכם — יכולים להגביר את השפעת האפקט.
הרשו לי להבהיר היטב: התודעה שלכם לבדה לא יכולה לחולל ניסים — אתם לא יכולים פשוט לדמיין ערמות של כסף ולהתעשר בכוח המחשבה, או לרפא את עצמכם ממחלה סופנית בעזרת תמונות דמיון חיוביות. אבל הציפיות והאמונות שלכם יכולות להשפיע — והן אכן משפיעות כבר עכשיו — על חייכם, בדרכים רבות אחרות, מפתיעות ועוצמתיות, ואם ברצונכם ללמוד איך לנצל אותן לטובתכם, המשיכו לקרוא. ייתכן שתהיו המומים מהפוטנציאל שלכם לשינוי אישי.
פרק 1
מכונת הניבוי
איך אמונות מעצבות את המציאות שלכם
כמה לילות לפני חג המולד, נדמה היה שרחפנים נמצאים בו־זמנית בכל מקום ובשום מקום.
הדרמה החלה בשעה 21:00 ב־19 בדצמבר, 2018, כשקצין ביטחון בנמל התעופה גֵטוויק בלונדון דיווח על שני כלי טיס בלתי מזוהים — האחד טס סביב הגדר ההיקפית, והשני בתוך המתחם. עד מהרה נסגר מסלול ההמראה מחשש למתקפת טרור. אחרי הכול, חלפה רק שנה וחצי מאז פיגוע הטרור האסלאמי במנצ'סטר ארנה, והתקבלו דיווחים שארגון דאע"ש מתכנן לטעון רחפנים מסחריים בחומרי נפץ.
במהלך שלושים השעות הבאות, הלכה והתגברה המהומה כשעשרות כלי טיס נוספים סגרו על נמל התעופה. למרות ניסיונותיהם, לא הצליחו כוחות הביטחון והמשטרה לאתר את הרחפנים, שנראה היה כי התפוגגו מיד לאחר הופעתם. מה שמדהים יותר, מפעילי הרחפנים הצליחו לחמוק מעיניה של מערכת האיתור והנטרול הצבאית, שלא הצליחה לזהות שום פעילות חריגה באזור, על אף שנתקבלו 170 דיווחים על רחפנים באוויר. עד מהרה התפשטו החדשות בתקשורת הבינלאומית, שהזהירה מפני התקפות דומות במדינות נוספות.
בשעה 06:00 בבוקר ה־21 בדצמבר, נראה היה כי האיום חלף ונמל התעופה נפתח שוב כסדרו. מי שעמד מאחורי המתקפה — ארגון חבלני או אדם פרטי שחמד לצון — השיג את מטרתו ליצור כאוס ולעצור את תנועתם של 140,000 נוסעים, בעקבות ביטולן של יותר מאלף טיסות. משטרת בריטניה הציעה פרס נכבד, אבל לא הצליחה למצוא את האשם או אפילו צילום אחד שיספק הוכחה לקיום המתקפה — מה שגרם לחלק מהאנשים (כולל שוטרים) להטיל ספק בקיומם של הרחפנים שם.6 אפילו אם בשלב מסוים ריחף אחד כזה בסמיכות לנמל התעופה, היה ברור שרוב הדיווחים היו כוזבים וכי המהומה שזרעו היתה כמעט בוודאות מיותרת.
עם כל כך הרבה דיווחים עצמאיים מעשרות מקורות, אנחנו יכולים בקלות לשלול את האפשרות שמדובר בשקר או במזימה. במקום זאת, האירוע ממחיש את כוחן של הציפיות לשנות את תפיסתנו, וגם — לפעמים — ליצור תמונה שקרית לחלוטין.
לטענתם של מספר הולך וגדל של מדעני מוח, המוח הוא "מכונת ניבוי" שבונה הדמיה מורכבת של העולם, על סמך ציפיותיו ועל סמך חוויות קודמות, ואלה משמשות כמאגר נתונים גולמי הנקלט בחושים. עבור רוב האנשים, רוב הזמן, ההדמיות האלה חופפות למציאות האובייקטיבית, אבל לפעמים הן יכולות לחרוג מאוד ממה שבאמת קורה בעולם האמיתי.7
הידע שלנו על מכונת הניבוי יכול להסביר הכול: מדיווחים של אנשים שראו רוחות רפאים ועד לטעויות נוראיות בשיפוט של תחרויות ספורט — וכן את הופעתם המסתורית של רחפנים שאינם קיימים בשמי החורף. הוא יכול לעזור לנו להבין מדוע בירה ממותגת יכולה לפתע לשנות את טעמה, והוא מסביר לנו מדוע העולם נראה הרבה יותר מפחיד ממה שהוא באמת עבור מי שסובל מפוביה. התאוריה הנהדרת, החדשה והשלמה הזאת בנוגע למוח מניחה גם את היסודות לכל סוגי האפקטים של הציפיות שנסקור בספר זה.
המשך הפרק בספר המלא
אתר ביבוקס הוקם בכדי לאפשר חווית רכישה נוחה ומהירה לקהל חובבי הספרים.
אנו מציעים מגוון ענק של ספרים בקריאה דיגיטלית באפליקציה או במשלוח עד הבית.
