המוח החיובי

עמודים:208
תרגום: עפרה דוכין
שנת הוצאה לאור: 2020

כאשר ילדים פועלים באמצעותו של מוח חיובי, הם נכונים יותר להתנסות ולחקור את מה שמסביבם. הם סקרניים יותר ובעלי דמיון עשיר יותר, ודואגים פחות שיעשו טעויות. הם טובים יותר במערכות יחסים, ומגלים גמישות וחוסן נפשי גדולים יותר בבואם להתמודד עם קשיים ועם עוצמות גדולות של רגשות. הם פועלים בעזרתו של מצפן פנימי ברור המכוון את החלטותיהם ואת הדרך בה הם נוהגים בזולת. מודרכים על ידי המוח החיובי שלהם, הם הופכים להיות פתוחים, יצירתיים וחסינים  יותר מבחינה נפשית.

בספר זה תכירו את ארבעת היסודות של המוח החיובי – איזון, חוסן נפשי, יכולת התבוננות ואכפתיות – ודרכים לחזק אותם. המפתח לדעת מתי ילדים זקוקים לדחיפה עדינה אל מחוץ לאזור הנוחות שלהם, לעומת הצורך ב”לטיפה” המספקת תחושת ביטחון, היכרות וקירבה שיטות להתרחק ממצבים של התנהגות ורגשות שליליים (תוקפנות והימנעות) ולהרחבת יכולת החיוביות של ילדכם.

בהמוח החיובי, המחברים מספקים להורים מיומנויות, דרכי פעולה, רעיונות ופעילויות המובילים ילדים מכל הגילים למצב החיובי בעל היתרונות העצומים כל כך.

פרק ראשון
המוח החיובי: הקדמה
מטרתו של ספר זה היא לעזור לילדים לומר ׳כן׳ לעולם. מטרתו היא לעודד אותם לפתוח את ליבם לאתגרים חדשים, להזדמנויות חדשות, למי שהם כבר ולכל מה שהם יכולים להיות. מטרתו של ספר זה היא להעניק להם מוח חיובי.

אם הזדמן לכם לנכוח באחת מהרצאותיו של דן, ייתכן שהשתתפתם בתרגיל שבו הוא מבקש מהיושבים בקהל לעצום עיניים ולהקדיש תשומת לב מיוחדת לתגובות הגופניות והרגשיות שלהם כאשר הוא חוזר על מילה מסוימת. הוא מתחיל באופן נוקשה מעט, בחוזרו שוב ושוב על המילה ׳לא׳. הוא חוזר על המילה שבע פעמים, ואז עובר לומר את המילה ׳כן׳, אותה הוא מבטא בעדינות רבה יותר בעודו חוזר עליה מספר פעמים. לאחר מכן, הוא מבקש מכולם לפקוח את עיניהם ולתאר את מה שחוו. המשתתפים מדווחים שבמהלך חלק ה׳לא׳ של התרגיל, הם חשו מנוכרים, רגוזים, מתוחים ותחת מתקפה. לעומת זאת, כאשר דן חזר ואמר את המילה ׳כן׳, הם חשו פתיחות, רוגע, שלווה וקלילות. שרירי הפנים ומיתרי הקול שלהם התרפו, קצב הנשימה והלב התייצב והם נהיו פתוחים יותר, בניגוד לתחושות הקודמות של הסתייגות, התנגדות וחוסר ביטחון (אתם מוזמנים לעצום כעת את עיניכם ולנסות את התרגיל הזה בעצמכם, אולי אפילו בעזרתו של בן משפחה או חבר. שימו לב למתחולל בגופכם כאשר אתם שומעים את המילה ׳לא׳ חוזרת על עצמה שוב ושוב, ואז כאשר אתם שומעים את המילה ׳כן׳ חוזרת על עצמה באותו אופן).

שתי התגובות השונות האלה – תגובת ה׳כן׳ ותגובת ה׳לא׳ – יכולות לתת לכם מושג למה אנחנו מתכוונים כשאנחנו מדברים על המוח החיובי, ועל ההופכי שלו, המוח השלילי. אם תרחיבו את התרגיל ותשתמשו בו כנקודת מוצא להסתכלות כוללת על החיים, תוכלו להבין כיצד המוח השלילי גורם לכם לתגובתיות יתר ביחסיכם עם אנשים אחרים, מה שמונע בעדכם באופן כמעט מוחלט להקשיב, לקבל החלטות חיוביות, וכן לתקשר ולחוש הזדהות ודאגה כלפי אדם אחר. התמקדות בהישרדות ובהגנה עצמית משתלטת עליכם ומותירה אתכם במצב של מגננה, מסוגרים בפני העולם החיצון ובפני חוויות חדשות. במצב זה, מערכת העצבים שלכם מאתחלת את תגובת ה״הילחם-ברח-קפא-או-התעלף״: ׳הילחם׳ משמעו להתעמת, ׳ברח׳ משמעו להימלט, ׳קפא׳ משמעו לקפוא במקום באופן זמני, ו׳התעלף׳ משמעו להתמוטט ולהרגיש במצב של חוסר אונים מוחלט. כל אחת מהתגובות הללו לאיום חיצוני יכולות לבוא לידי ביטוי, ובכך למנוע מכם להיפתח אל הסובב אתכם, לתקשר עם אחרים ולהציע תגובות גמישות. זהו המצב המגיב של המוח השלילי.

המוח החיובי, בניגוד לכך, מתבסס על מעגלים אחרים במוח שכאשר משופעלים, הם מובילים ליכולת קליטה במקומה של תגובתיות היתר. מדענים משתמשים במונח ״מערכת מעורבות חברתית״ כשהם מתייחסים למכלול המעגלים העצביים אשר עוזרים לנו לתקשר בפתיחות עם אחרים – וכן עם ההתנסות הפנימית שלנו. כתוצאה מיכולת הקליטה ומערכת המעורבות החברתית, אנחנו חשים עצמנו מסוגלים הרבה יותר להתמודד עם אתגרים באופן עוצמתי, ברור וגמיש. במצב זה של המוח החיובי, אנו פותחים את עצמנו לתחושה של שלווה והרמוניה, ומאפשרים לעצמנו לקלוט ולהטמיע מידע חדש, וכן ללמוד ממנו.

צורת המחשבה של המוח החיובי היא זו שהיינו רוצים עבור ילדינו, כדי שיהיו מסוגלים להתייחס למכשולים ולחוויות חדשות לא כאל מגבלות המשתקות אותם, אלא פשוט כאל אתגרים איתם יש להתמודד, עליהם יש לגבור ומהם יש ללמוד. כשילדים פועלים מתוך תפיסת החיים של המוח החיובי, הם גמישים יותר, פתוחים יותר להתפשר ונכונים יותר לקחת סיכונים ולחקור את סביבתם. הם סקרנים יותר, בעלי דמיון עשיר יותר וחוששים פחות מפני טעויות. הם גם פחות נוקשים ועקשנים, מה שמשפר את התנהלותם במערכות יחסים, וכן סתגלניים ועמידים יותר בבואם להתמודד עם מצבים קשים. הם מבינים את עצמם ופועלים על פי מצפן פנימי ברור שמכוון אותם בהחלטותיהם ובאופן שבו הם נוהגים כלפי אחרים. תחת הדרכתו של המוח החיובי שלהם, הם עושים יותר, לומדים יותר ומשפרים את עצמם. הם אומרים ׳כן׳ לעולם מעמדה של שיווי משקל רגשי, בקדמם בברכה את כל מה שיש לחיים להציע – וכל זאת, אפילו כשהנסיבות אינן לרוחם.

מסר הפתיחה שיש לנו להציע לכם הוא מרגש: בידיכם נמצא הכוח לקדם סוג כזה של גמישות, יכולת קליטה וחוסן נפשי אצל ילדיכם. זוהי המשמעות של עוצמה רגשית – לתת לילדיכם מוח איתן. ליעד הזה לא תגיעו על ידי כך שתכריחו אותם להאזין לסדרת הרצאות בנושא נחישות וסקרנות, או על ידי כך שתיזמו שיחות ארוכות ואינטנסיביות אחד-על-אחד. למעשה, האינטראקציות היומיומיות שלכם עם ילדיכם הן כל מה שתזדקקו לו. כל שתצטרכו לזכור הוא את עקרונות המוח החיובי ואת הדברים שנלמד אתכם בדפים הבאים כדי שתוכלו לעשות בהם שימוש בזמן שאתם מבלים עם ילדיכם – בזמן הנסיעה באוטו, במהלך ארוחת הערב, כשאתם משחקים ביחד, או אפילו בשעת ויכוח – וזאת במטרה לעצב את הדרך שבה הם מגיבים לנסיבות ומתקשרים עם האנשים שמסביבם.

כל זה אפשרי, מפני שהמוח החיובי הוא יותר מסתם דפוס מחשבה או גישה לעולם. הוא גם שני הדברים הללו, ללא ספק. וככזה, הוא מעניק לילדיכם הדרכה פנימית שמסייעת להם להתמודד בסקרנות ובהתלהבות עם האתגרים שהחיים מזמנים להם. המוח החיובי מהווה את הבסיס לחוזקם הפנימי ולעוצמתם המתבטאת כלפי חוץ. עם זאת, המוח החיובי הוא גם מצב נוירולוגי המתרחש כאשר המוח מעורב במתרחש באופנים מסוימים. באמצעות הבנה של כמה פרטים בסיסיים הקשורים להתפתחות המוח, תוכלו ליצור סביבה המאפשרת הזדמנויות שיטפחו מוח חיובי אצל ילדיכם.

כפי שנסביר בהמשך, המוח החיובי נוצר באמצעות פעילות עצבית באזור מסוים במוח הנקרא קליפת המוח הקדם-מצחית (Prefrontal Cortex, PFC), אשר מקשר אזורים רבים ושונים במוח זה לזה, אחראי על תהליכים מחשבתיים גבוהים, ומאפשר סקרנות, חוסן נפשי, חמלה, תובנה, פתיחות מחשבתית, פתרון בעיות, ואפילו מוסר. ילדים יכולים ללמוד לקבל גישה לתפקודים של האזור הזה במוחם ולהיות מודעים אליהם טוב יותר ככל שהם גדלים ומתפתחים. במילים אחרות, אתם יכולים ללמד את ילדיכם איך לפתח את האזור העצבי החשוב הזה אשר תומך בחוזק רגשי. כתוצאה מכך, הם יוכלו לשלוט טוב יותר בגופם וברגשותיהם, בעוד אוזנם כרויה בתשומת לב רבה יותר לתמריצים הפנימיים שלהם ובעודם חיים את חייהם באופן שלם יותר. מצב המוח החיובי הוא מצב נוירולוגי שמסייע לילדים (ולמבוגרים) לתקשר עם העולם בפתיחות, חוסן נפשי, הזדהות ואותנטיות.

המוח השלילי, לעומת זאת, לא נובע במיוחד מהקישוריות של קליפת המוח הקדם-מצחית, אלא ממצב מוחי פחות משולב אשר קשור לתפקודים של אזורי מוח נמוכים ופרימיטיביים יותר. באמצעות מצב המוח השלילי הזה אנחנו מגיבים לאיום או מתכוננים להתקפה הממשמשת ובאה. כתוצאה מאלה, מוחנו מגיב בעוצמת יתר, מתגונן וחרד שמא יבצע איזו שגיאה או יביע סקרנות אשר תכניס אותו לצרה. מצב זה יכול גם להוביל למתקפה, מאחר שהוא דוחה מכל וכול ידע חדש ונלחם במידע המתקבל מאנשים אחרים. מתקפה ודחייה הן שתי הדרכים שבהן המוח השלילי מתמודד עם העולם שבחוץ. תפיסת העולם של המוח השלילי היא כזו הכוללת עקשנות, חרדה, תחרותיות ואיום, והיא מותירה אותנו הרבה פחות כשירים להתמודד עם מצבים קשים או להבין היטב את עצמנו או את הסובבים אותנו.

ילדים המתקשרים עם העולם מעמדת המוח השלילי נתונים לחסדי הנסיבות ורגשותיהם. הם נתקעים בתוך תחושותיהם ללא יכולת לשנות אותן ובעודם מתלוננים על המציאות שבה הם חיים, במקום למצוא דרכים בריאות להגיב אליה. הם חוששים, לרוב באופן אובססיבי, להתמודד עם דברים חדשים או לעשות טעות, במקום שיוכלו לקבל החלטות ברוח הפתיחות והסקרנות של המוח החיובי. במצב המוח השלילי עקשנות היא לרוב התכונה השולטת.

האם משהו מזה נשמע לכם דומה למתרחש בתוך ביתכם? אם יש לכם ילדים, יש להניח שכן. האמת היא שכולנו נכנסים למצבים של מוח שלילי – ילדים ומבוגרים כאחד. התנהלות בנוקשות ו/או בתגובתיות יתר מפעם לפעם היא מצב שלא ניתן להימנע ממנו לגמרי. אבל אנחנו כן יכולים להבין אותו. וכתוצאה מהבנה זו, אנחנו יכולים ללמוד דרכים שבאמצעותן נוכל לסייע לילדינו לשוב מהר יותר אל מצב המוח החיובי, אם אכן יצאו ממנו. אף חשוב מכך, אנחנו יכולים להעניק להם את הכלים לעשות זאת בעצמם. ילדים צעירים יפעלו מתוך מצב של מוח שלילי בתכיפות גבוהה יותר מאשר ילדים גדולים יותר או מבוגרים. מוח שלילי שנראה כפועל ללא הפסק הוא טיפוסי והולם מבחינה התפתחותית לילדה בת שלוש – למשל, כאשר היא בוכה מפני שהמפוחית שלה נרטבה, אף על פי שהיא הייתה זו שזרקה אותה אל תוך כיור מלא במים! עם זאת, עם הזמן, ועם התקדמותם בשלבי ההתפתחות השונים, אנחנו יכולים לתמוך בילדינו לפתח את היכולת לווסת את עצמם, להתאושש מקשיים, להבין את ההתנסויות שלהם, ולחשוב גם על אחרים. ואז, יותר ויותר, המוח השלילי יהפוך לחיובי.

עצרו וחשבו על זה עכשיו, רק לרגע קל. כיצד החיים בביתכם היו יכולים להשתנות אילו ילדיכם היו מגיבים טוב יותר למצבים יומיומיים – מריבות עם אחים, הדרישה שיכבו מכשירי אלקטרוניקה, מילוי הוראות, מאבקים סביב הכנת שיעורי בית וסביב שעת השינה – באמצעות המוח החיובי ולא דרך המוח השלילי? כיצד דברים היו נראים אחרת אם הם היו פחות נוקשים ועקשניים ואם הם היו מסוגלים לווסת את עצמם בצורה טובה יותר כאשר הדברים לא מתנהלים לשביעות רצונם? מה היה קורה אם הם היו מקדמים בברכה התנסויות חדשות במקום לחשוש מהן? מה אם הם היו מסוגלים לבטא את רגשותיהם בצורה בהירה יותר, ולהיות אכפתיים יותר כלפי אחרים? כמה מאושרים יותר הם היו יכולים להיות? כמה מאושרת ורגועה יותר הייתה המשפחה כולה יכולה להיות?

ספר זה עוסק בדרכים שיעזרו לילדיכם לפתח מוח חיובי על ידי הענקת המרחב, ההזדמנות והכלים שיאפשרו להם לגדול להיות אנשים שמתקשרים באופן פתוח עם העולם ושלמים לגמרי עם עצמם ועם מי שהם. זו הדרך שבאמצעותה אנחנו עוזרים לילדים לפתח חוזק וחוסנים נפשיים.

כיצד החיים בביתכם היו משתנים אילו ילדיכם היו מגיבים למצבים יומיומיים באמצעות המוח החיובי, ולא דרך המוח השלילי?