הקדמה
“איה שומר אחי, אנוכי?"
אחרי שלוש שנים מתישות, חלומו של כל חייל התגשם, וסוף כל סוף השתחררתי מצה"ל. יצאתי לאזרחות והרגשתי כמו מלך. אין כל התחייבות, אין עוד צורך למלא פקודות.
עם זאת למדתי המון משירותי הצבאי: כלים לגישה נכונה וליחסי אנוש. באותם ימים אחי הקטן היה בן 15. אחי הקטן עבר פגות קשה וסובל מאוטיזם. האמנתי שבאמצעות גישה נכונה והרבה עבודה קשה אוכל לרפא אותו. אך חייו של משוחרר טרי אינם כה קלים, ואפילו בני משפחתי הקרובים ביותר חלקו עליי. חוסר המסגרת, ההשפעה של הצבא עליי והלחץ בבית יצרו את בועת הסטרס המושלמת.