נקודת התחלה

קווין וילסון

אומרים ‘משנה מקום, משנה מזל’. לכן, לאחר שאני מסתבך בצרה אחת יותר מדי, אני נענה לבקשת אחותי, עובר לגור אצלה בניו יורק ונרשם לאוניברסיטה.

על פניו נקודת ההתחלה החדשה נראית מבטיחה, אך כדי לשמור על אורח חיי עליי לשקר לכולם. הכול הולך דווקא לא רע, עד שאני פוגש אותה. לאט־לאט השקרים נערמים עד לנקודה שבה הכול מתחיל להתפורר ומשם הדרך לתחתית חלקלקה.

מישל סטיוארט 

עבורי הלימודים באוניברסיטה הם מקפצה לעתיד מבטיח בניהול רשת בתי המלון היוקרתית שבבעלות משפחתי. עד שזה יקרה, חיי החברה שלי תוססים, העיסוק שלי בדוגמנות ובאינסטגרם מכניס לי כסף רב. כבר חוויתי מספיק גברים נצלנים ורמאים ואמרתי לעצמי שלא עוד, ואז קווין נכנס לתמונה. יש לו דרך ייחודית משלו לסחוף אותי אחריו והכול נראה ורוד עד לרגע שבו הקרקע נשמטת תחתיי.

אומרים שהאהבה היא הכוח הכי חזק בעולם, אבל מה קורה כאשר אני מפקידה את ליבי בידיו של הגבר שהוכיח שהוא לא שונה מכל האחרים?

נקודת התחלה מאת סופרת רבי המכר לינדה מזרחי־אמזלג הוא רומן עכשווי על התחלה חדשה, על סיכוי לחיים מספקים ועל פתח לאהבה מסקרנת כשברקע האמת מתערבבת עם השקר ומעמידה את הלב בסכנה.

הספר הזה על דמויות מתוך טרילוגיית גולד: תפסתי אותך, עכשיו תורי ולקחת סיכון, אך יכול להיקרא כספר יחיד. ספרים נוספים: בין המילים, בטווח הסכנה ולחיות את הרגע. כל הספרים כיכבו ברשימות רבי המכר וזכו להצלחה רבה בקרב הקוראים.

פרולוג
אני לא זוכר מתי בדיוק מערכת היחסים שלי עם בעלה של אחותי החלה להידרדר.

אחותי הבכורה, קייט, נשואה לטייקון העסקים העולמי ויליאם גולד.

אי אפשר להגיד שהיינו חברים, אבל בהחלט הסתדרנו מצוין. בכל פעם שהוא ואחותי הגיעו אלינו לשיקגו נהגנו לצאת יחד למועדונים או שישבנו מול הטלוויזיה עד השעות הקטנות של הלילה ושיחקנו במשחקי מחשב. זה היה ככה גם כשנסעתי לבקר אותם בניו יורק.

אני חושב שהתחלנו להתרחק לאחר שקייט ילדה את הבנים שלהם, התאומים הכי חמודים בעולם. פתאום אורח החיים שלי התחיל להפריע לו. הוא לא הפסיק לשאול אותי בכל הזדמנות שנפגשנו למה אני לא מוצא עבודה נורמלית? למה אני לא לומד משהו? הוא גם כל הזמן שאל את אחותי את השאלות האלה.

בשלב מסוים קייט וויליאם הציעו לי לעבור לגור אצלם. הם הבטיחו שישלמו עבורי לימודים באחת האוניברסיטאות הנחשקות בעולם, אך תמיד סירבתי בנימוס וטענתי שטוב לי בדיוק כפי שאני.

במהלך היום אני ישן וכשאני לא במצב מאוזן, אני מבלה בחדר הכושר או במכון הקעקועים ומוסיף עוד יצירת מופת לגוף שלי. בכל ערב אני עובד בבר, שותה אלכוהול ומסיים את הלילה בכל פעם בין זרועותיה של אישה אחרת. אני אוהב את החיים שלי ולא רציתי 'לשדרג אותם', כמו שוויליאם וקייט הגדירו את זה. החיים שלי מבחינתי כבר היו משודרגים. חייתי את החיים הטובים בלי דאגות, עד לרגע שהסתבכתי בצרה אחת יותר מדי והייתי חייב את העזרה שלו.

פרק 1
קווין
"הסעיף שאתה עלול להיות מואשם בו חמור מאוד," אומר החוקר.

"זאת הייתה הגנה עצמית."

"הגנה עצמית? היו צריכים כמה גברים כדי להוריד אותך ממנו!"

"אני... אני..." אל תגיב, אני אומר לעצמי בראשי. הוא ינצל נגדי כל מה שאגיד. ראיתי הרבה יותר מדי תוכניות משטרתיות.

"למה רצית להרוג אותו?"

"לא רציתי להרוג אותו. הוא התחיל איתי!" אני מתפרץ מתוך אינסטינקט וכועס על עצמי על שעניתי לו על השאלה.

"זה שהוא התחיל איתך לא מקנה לך את הזכות להרוג אותו!"

שיט, ידעתי! "לא רציתי להרוג אותו!"

"מה הוא עשה?"

"אני לא אומר לך עוד מילה אחת עד שאני לא מקבל את שיחת הטלפון שמגיעה לי."

"לא מגיע לך כלום! אתה לא מבין שכדאי לך להתחיל לדבר לפי שהוא ימות? אולי תוכל לצאת עוד כמה שנים מהכלא, ותהיה עדיין צעיר."

כלא? אלוהים, אני חייב לדבר עם מישהו, להודיע שאני כאן. "אני רוצה שיחת טלפון."

השוטר מתלחש עם הבחור שעומד מאחוריו ויוצא מהחדר, עצבני.

"קום," אומר לי השוטר השני. אני קם. הוא אוזק אותי ואנחנו יוצאים מחדר החקירות. אני חייב להודיע למישהו שאני כאן. אלוהים, איך הסתבכתי בזה?

אני כזה אידיוט. זה מגיע לי! למה אני לא לומד פשוט לשלוט בכעס שלי, למה אני לא יודע מתי לקום וללכת?

אבל לא אני. לא. במקום זה הייתי צריך להתגרות בו, להביא אותו לקצה.

אנחנו עוצרים ליד טלפון ישן, שמוצמד לקיר בתחנה. אני לא מאמין, אני מקבל את שיחת הטלפון.

"יש לך חמש דקות," אומר השוטר ומתרחק.

פאק, למי אני אתקשר? להורים שלי? אבא בטח בעבודה ואימא תתעלף מעברו השני של הקו ברגע שאגיד לה שאני במעצר.

למי להתקשר? לקייט או לוויליאם?

קייט בהיריון ואני לא רוצה להסתכן ולהלחיץ אותה. אני מחליט להתקשר לנייד של ויליאם. אני לא יודע למה אני מחליט להתקשר אליו. הרי ויליאם ואני לא חברים, הקשר בינינו כבר מזמן לא מה שהיה. אני יודע שהוא לא יאהב את זה, אולי הוא אפילו יכעס עליי. אני יודע ששוב אני אשמע כמה אני לא אחראי, שאני צריך להתבגר, להפסיק עם השטויות, אבל איזו ברירה יש לי?

"שלום רב, מדבר דיוויד, המזכיר של ויליאם. אפשר לעזור?"

"מדבר קווין, אחיה של קייט. אני חייב לדבר עם ויליאם דחוף."

"ויליאם בפגישה חשובה. אגיד לו לחזור אליך."

"לא, זה דחוף."

"אני מצטער, אני לא יכול להפריע לו."

אני מרגיש את הייאוש תופס את מקומו ואני מתחיל להילחץ. "דיוויד, תקשיב לי טוב. זו שיחת הטלפון היחידה שנתנו לי. אני עצור בתחנת המשטרה והולכים להכניס אותי לכלא. תן לי את ויליאם עכשיו!" אני מרים את הקול עד כמה שאני יכול בלי לצעוק.

"אני מבין. תמתין כמה דקות."

"אין לי כמה דקות, לעזאזל! השוטר עוד שנייה חוזר!"

"שנייה, אלוהים," הוא ממלמל ואני שומע רעשים. "אני מתנצל, רבותיי. ויליאם, אתה חייב לקבל את השיחה הזאת."

"מי זה?"

"אחיה של קייט."

אני שומע עוד לחשושים.

"קווין?"

"אלוהים, ויליאם! אתה חייב לעזור לי. מאשימים אותי בתקיפה בנסיבות חמורות או משהו כזה. בעצם, אולי יאשימו אותי בהריגה אם הוא ימות. יודע מה? אני בכלל לא זוכר את הסעיף המזוין. מחזיקים אותי במעצר. אתמול יצאתי, הסתבכתי בקטטה. הוא מאושפז בבית החולים. אתה חייב לעזור לי," אני אומר גיבובי מילים מרוב לחץ.

"היי, תירגע, אני לא מבין כלום. איפה אמרת שאתה?"

"בתחנת המשטרה ברחוב היל. בשיקגו.”

“מה עשית?”

“הסתבכתי בקטטה בבר. הייתי שיכור והבחור שוכב עכשיו בבית החולים.”

“סיפרת את זה לשוטר?”

“לא... לא יודע, לא זוכר.”

“אלוהים...” הוא ממלמל ואני נלחץ יותר. “מרגע זה אתה לא אומר מילה לאף אחד. לא אכפת לי אם ירביצו לך וינסו להוציא ממך דברים בכוח, אתה מבין? אתה שותק. אני שולח אליך עורך דין ואני בדרך אליך.”

“ויליאם, ומה עם קייט? תספר לה בעדינות כי היא תשתגע.”

“אני אדאג לקייט. אתה תדאג לעצמך.”

“ויליאם, תודה.”

“אל תודה לי עדיין, רק שמור על עצמך.”

הוא מנתק ואני נושם לרווחה, לראשונה מרגע שהשוטרים הופיעו במועדון ועצרו אותי.