הורישו לנו את השואה. היא חלק מהזיכרון הקולקטיבי שלנו. אבל קיימת האפשרות לכל אחד מאתנו לבחור מה לעשות עם הזיכרון הזה. בספר זה, מרטין הרשקוביץ, באמצעות שיריו, משרטט את דרכו בהתמודדותו עם הזכרונות והשתיקות שהורישו לו הוריו.
בעזרת השירים הללו, שמשלבים שפה שירית מאוד גבוהה, עם שפה פשוטה בגובה העיניים, מצליח המשורר לייצר זיכרון מתוך השתיקה, למצוא אהבה חבויה מבין ההריסות ולחלץ חלומות מתוך הסיוטים. אנו מצטרפים אליו למסע מטלטל ומתעתע של חוויותיו של הדור השני בצל השואה. מסע שמשלב דמעות וכעס עם אופטימיות והומור, ולבסוף, ריפוי והשלמה. מסע לתוך נפשו המיוסרת שמצליח לגעת בנשמות של כולנו ומייצר חוויה רגשית נדירה.
מרטין הרשקוביץ הוא מייסד של מיזם "יוצרים זיכרון" שמיועד לחבר דורות ההמשך לזיכרון השואה. מרטין הוא עמית שפיגל מטעם מכון פינקלר לחקר השואה באוניברסיטת בר אילן.
מוֹרֶשֶׁת
הַמַּלְאָךְ גַּבְרִיאֵל שִׁנֵּן בִּהְיוֹתִי בָּרֶחֶם אֶת תּוֹרַת הַשּׁוֹאָה,
וְדַקָּה לִפְנֵי הַלֵּדָה
נָגַּע בִּשְׂפָתִי הָעֶלְיוֹנָה
וְהַכֹּל נֶעֱלַם.
אָז הֻכְרַחְתִּי לִלְמֹד אֶת הַתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה
שֶׁנִּרְמְזָה מֵהַמַּבָּטִים,
מֵהַשְּׁתִיקוֹת.
סִפּוּר שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא סֻפַּר
אַף פַּעַם לֹא יִשְׁתַּתֵּק,
וְהַיְּדִיעָה הַסְּפוּגָה שֶׁאַף פַּעַם לֹא נִלְמְדָה,
לָנֶצַח לֹא תִּשָּׁכַח.