הקריאה הראשונית שלנו היא הכר בי.
הכר בי היא האמירה היסודית של הצורה.
1
אֱמֹר לִי הַנַעֲלֶה, מָה הִיא עֲשִׂיַית הָאַהֲבָה?
הַקְשִׁיבִי תְּמִימָת יֹפִי:
אָהֲבָה כְּעֲשִׂיָה
הִיא אָמָּנוּת וְשָׂדֶה נִלְמָד.
עֲשִׂיַית הָאַהֲבָה הִיא מַעֲשֶׂה הַכָּרָתִי
הַדּוֹרֵשׁ תִּרְגּוּל אִמּוּן וְהַתְמָדָה
עִבְרִי
מִמַּצַּב סָבִיל שֶׁל זְרִימָה
לְמַצָּב פָּעִיל שֶׁל זְרִימָה
זוֹהִי מַשְׁמָעוּת הָעֵר
אָהֲבָה
הִיא הִשְׁתּוֹקְקוּת,
הִתְבּוֹנְנוּת, הִתְכַּוְונוּת,
הַקְשָׁבָה, הֵיעֲנוּת
הֲיִי הַרְפַּתְקָה
שֶׁל יְחָסִים וְחִבּוּר
עַל פְּנֵי הַזְּמַן וּמֵעֵבֶר לוֹ,
הַקֶּסֶם שֶׁל עֲשִׂיָיה לְלֹא עֲשִׂיָיה
אָז
מַקְדִי אֶת הַמַּאֲמָץ עַל הַהַחְלָטָה
כְּשַׁעַר כְּנִיסָה מִתְמַשֵּׁךְ
לֹא עַל אֹפֶן הַפְּעֻלָּה הַנּוֹבֵעַ מִמֶּנָּה
וּמִתְחוֹלֵל בְּעַצְמוֹ
2
יְרִיבִי, סַפֵּר לִי, מַהוּ מְחוֹל הַהִשְׁתּוֹקְקוּת?
אֵם סְעָרָה וּדְמָמָה הַקְשִׁיבִי:
כָּל מִפְגָּשׁ בֵּין שְׁנֵי גַּלִּים
יוֹצֵר חֹמֶר.
כָּל מִפְגָּשׁ בֵּין שְׁנֵי גּוּפִים
יוֹצֵר גַּל.
זִכְרִי
הַקְּרִיאָה הָרִאשׁוֹנִית שֶׁלָּנוּ הִיא
הַכֵּר בִּי.
הַכֵּר בִּי
הִיא הָאֲמִירָה הַיְּסוֹדִית שֶׁל הַצּוּרָה.
הֵן
הַחוּשָׁנִיוּת
וְהֵן
הַתְּחוּשָׁה
קַיָּמוֹת מֵעֵבֶר לַמִּגְדַּר.
בְּהִתְקַיֵים תְּמוּנַת גּוּף
מִתְקַיּיֶמֶת תְּמוּנַת עַצְמִי
מִשְּׁתֵּיהֶן יַחְדָּו אָז תִּפְרַח
נוֹכְחוּת
וּדְעִי,
הָאַהֲבָה הִיא אַכְזָרִית כִּי הִיא בּוֹחֶרֶת
3
אִישִׁי, עֲנֵה לִי, בִּרְאוֹתִי אוֹתְךָ גּוּפִי חַג הַרְחֵק מִמֶּנִּי, כֵּיצַד אַגִּיעַ אֵלָיו?
צָיֶּידֶתּ הַבִּיטִי, עִקְבִי אַחַר הַמִּפְגָּשׁ:
עָלַיִיךְ לְהַכִּיר בְּעַצְמֵךְ
לֶאֱהֹב אֶת עַצְמֵךְ
לִפְנֵי שֶׁתּוּכְלִי לֶאֱהֹב
אֶת הָאַחֵר.
בְּחוּשָׁנִיוּת
מִצְאִי אֶת הַדֶּרֶךְ אֶל עַצְמֵךְ
הַכִּירִי בִּמְלוֹאוֹ
כָּל חֵלֶק אֶפְשָׁרִי בְּגוּפֵךְ
צְרִי בְּרוּחֵךְ מַפָּה זוֹרֶמֶת
שַׁעֲרֵי כְּנִיסָה וִיְצִיאָה בְּתוֹכֵךְ.
זַהִי בְּעֹנֶג הַמַּגָּע
מִרְקָם, נֶפַח וּמִשְׁקָלִים בְּגוּפֵךְ
זַהִי אוֹר וְצֶבַע
הַמְיַיחֲדִים אֶת אֲבָרַיִיךְ,
עִקְבִי אַחַר הַשִּׁנּוּיִים
הֶחָלִים בָּהֶם
זַהִי שְׂדוֹת מֶתַח
שׁוֹנִים בָּךְ וְעַד אֵלַיִיךְ
הִתְּעַנְגִי עַל קִיּוּמָם
וְהַמַּעֲבָרִים בֵּינֵיהֶם