שבעים ושבע רשימות שיר קצרות של ההולך במדבר, מחשבות וזיכרונות על מקום, סביבה, חברה וזמן. נכתב תוך כדי הליכה בת עשרה ימים במדבר; מהר קנאים שמעל מצדה, אל שדה בוקר.
הדרך לשדה בוקר
וּבִשְׁאָלְךָ אוֹתִי
לְאָן אַתָּה הוֹלֵךְ?
אֹמַר לְךָ,
אֲנִי הוֹלֵךְ לִשְׂדֵה בּוֹקֵר
הַבַּיִת הָרִאשׁוֹן
בְּעָזְבִי אֶת בֵּיתִי, נוֹשֵׂא מִשְׁקָל וּבִלְבּוּל,
מִתְנַחֵם בְּרֶגַע שֶׁל שְׁתִיַּת קָּפֶה
צוֹפֶה מִפִּסְגַּת הַר קַנָּאִים, אֵל אֶרֶץ רֵיקָה,
לִקְרַאת הֲלִיכָתִי
בְּאֶרֶץ חֲרוּצָה קְמָטִים בְּאֵין מְנַחֵם,
וּבָהּ הַדְּרִיכָה מַחֲלִיפָה מַחְשָׁבָה
בְּאָפִיק יְעֵלִים עַד עֵרֶב עָשֵׁן
עָשָׁן
הַגֵּאָיוֹת נוֹבְחִים
לַיְלָה
עַנְנֵי לַיְלָה נִשְׁעָנִים אֶל רֶכֶס זֹהַר,
עַל דֶּרֶךְ אֱדוֹם הָעַתִּיקָה, הַבָּאָה מִצִּיּוֹן,
בּוֹנֶה בַּיִת בְּגֶשֶׁם דַּק
וּבִשְׁאָלְךָ אוֹתִי
לְאָן אַתָּה הוֹלֵךְ?
אֹמַר לְךָ,
אֲנִי הוֹלֵךְ לִשְׂדֵה בּוֹקֵר
הַבַּיִת הַשֵּׁנִי
וּבְקוּמִי בַּחֹשֶׁךְ אֶל צִנַּת הַמָּקוֹם,
מַחְוִיר מֵעֵבֶר לָהָר, הַבֹּקֶר
מוּל דֶּרֶךְ תַּמְרוּר, אוֹרֵז אֶת מִשְׁקָלִי
הַהוֹלְכִים אִתִּי בַּמִּדְבָּר, עַכְשָׁו מִשְׁפַּחְתִּי
עַל פְּנֵי מֶרְחֲבֵי הַחֵימָר,
זְמַן שָׁקוּף נִגָּר, נוֹקֵשׁ
עַל מֶרְחָב נִמְשָׁךְ שֶׁל חֲלוּקִים
וּבְתֹם מִישׁוֹרֵי הַיּוֹם, חוֹלֵץ אֶת נְעָלַי,
אֶל מַגָּע הַחוֹל,
בְּנַחַל גְּמַלִּים
פִּנַּת בִּשּׁוּל עוֹמֶמֶת,
גְּבוּלוֹת שֵׁנָה עֲמוּמִים טַל,
צִפּוֹר, וְקִינָה, וְהֶגֶה,
בֵּינוֹת עַנְנֵי חֲשֵׁכָה
וּבִשְׁאָלְךָ אוֹתִי
לְאָן אַתָּה הוֹלֵךְ?
אֹמַר לְךָ,
אֲנִי הוֹלֵךְ לִשְׂדֵה בּוֹקֵר