אֵין כְּמוֹ בַּבַּיִת

רוֹקִי הַכֶּלֶב, שֶׁמֻּקָּף בְּמִשְׁפָּחָה אוֹהֶבֶת, מַחְלִיט יוֹם אֶחָד לִבְרֹחַ מֵחֲצַר בֵּיתוֹ וְלָצֵאת לְמַסָּע בָּעִיר הַגְּדוֹלָה. בָּעִיר, הוּא חוֹוֶה עַל בְּשָׂרוֹ אֶת הַזָּרוּת, הָרִחוּק וְהַגַּעֲגוּעַ לְכָל מָה שֶׁהוּא אוֹהֵב וּמַכִּיר, הוּא מַחְלִיט לַחְזֹר לְחֵיק מִשְׁפַּחְתּוֹ וּמֵבִין כִּי לַבַּיִת אֵין תַּחְלִיף. הַסֵּפֶר מַקְנֶה מַשְׁמָעוּת לַמֻּשָּׂג "בַּיִת" עֲבוּר יְלָדִים, וּמַדְגִּישׁ אֶת הָעֵרֶךְ שֶׁל הַדָּבָר שֶׁפְּעָמִים רַבּוֹת נִתְפַּס בְּעֵינֵיהֶם כְּמוּבָן מֵאֵלָיו. לְסַקְרָנוּת, לְהַרְפַּתְקָנוּת וּלְחַדְשָׁנוּת יֵשׁ חֲשִׁיבוּת רַבָּה, אוּלָם הֵן מִתְאַפְשְׁרוֹת בִּזְכוּת הַקֵּן הַחַם וְהַתּוֹמֵךְ שֶׁבַּבַּיִת. זֶהוּ סֵפֶר יְלָדִים מָלֵא מְתִיקוּת וּרְגִישׁוּת הַמַּעֲבִיר מְסָרִים שֶׁל הַכָּרַת תּוֹדָה, אַהֲבָה וְהַעֲרָכָה.  

רוֹקִי הוּא כֶּלֶב סַקְרָן וּמְיֻחָד,

שֶׁמֵּאָז שֶׁהָיָה גּוּר, גָּר אֵצֶל מִשְׁפַּחַת אָרָד.

עִם אַבָּא אֹהַד יוֹצֵא לְטִיּוּלִים,

עִם שִׁיר הַקְּטַנָּה מְשַׂחֵק בְּצַעֲצוּעִים.

אִיתַי הָאָח הַגָּדוֹל נוֹהֵג לִרְחֹץ אוֹתוֹ בְּשַׁמְפּוּ וּמַיִם,

וְאִמָּא רוּתִי מַאֲכִילָה אוֹתוֹ כָּל יוֹם – פַּעֲמַיִם.

בְּכָל בֹּקֶר, בִּשְׁמוֹנֶה בְּעֶרֶךְ,

כָּל בְּנֵי מִשְׁפַּחַת אָרָד, יוֹצְאִים לַדֶּרֶךְ.

רוֹקִי מְכַשְׁכֵּשׁ בַּזָּנָב וְנִפְרָד מִכֻּלָּם,

נִשְׁאַר בְּגִנַּת הַבַּיִת וּמְחַכֶּה לְבוֹאָם.

בַּזְּמַן שֶׁהוּא בַּבַּיִת, רוֹקִי מְהַרְהֵר בָּעִיר הַגְּדוֹלָה.

אוּלַי יוֹם אֶחָד אֵצֵא לְטַיֵּל מִחוּץ לַשְּׁכוּנָה?

רוֹקִי הַנִּרְגָּשׁ הִפְלִיג בְּמַחְשְׁבוֹתָיו,

מְעַנְיֵן מָה מִתְרַחֵשׁ בָּעִיר הַגְּדוֹלָה עַכְשָׁו...

אוּלַי יֵשׁ שָׁם הֲמוֹן עֵצִים וְשִׂיחִים?

אוּלַי אוּכַל לְשַׂחֵק עִם עוֹד כְּלָבִים?