מִשְׁפַּחַת אַלּוֹן הָיְתָה מִשְׁפָּחָה דֵּי גְּדוֹלָה,
שְׁלוֹשָׁה יְלָדִים, אִמָּא, אַבָּא וַחֲתוּלָה.
הָאָח הַגָּדוֹל אוּרִי, גָּבוֹהַּ וּמְתֻלְתָּל,
אָהַב לְשַׂחֵק בְּמִשְׂחַק הַכַּדּוּרְסַל.
הָאָחוֹת הָאֶמְצָעִית מָאיָה בַּת הַשֶּׁבַע
אָהֲבָה מְאוֹד לְטַיֵּל בַּטֶּבַע.
וְאִלּוּ הָאָח הַקָּטָן יוֹאָב
לֹא יָדַע מָה אָהַב.
בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן לַלִּמּוּדִים,
אִמָּא שִׁירִי הֵבִיאָה לְיוֹאָב בַּקְבּוּק מַדְהִים.
בַּקְבּוּק שָׁקוּף, בַּקְבּוּק גָּדוֹל
שֶׁצֶּבַע פְּקָקוֹ הָיָה כָּחֹל.
בַּדֶּרֶךְ לְבֵית הַסֵּפֶר יוֹאָב נִהְיָה צָמֵא עַד מְאוֹד
וְלֹא הָיָה יָכֹל לְחַכּוֹת עוֹד.
מִבְּלִי לַחֲשֹׁב פַּעֲמַיִם
שָׁלַף אֶת הַבַּקְבּוּק וְהֵחֵל לִשְׁתּוֹת מַיִם.
לְאֹרֶךְ כָּל הַיּוֹם שָׁתָה בַּהֲנָאָה,
עַד שֶׁנִּגְמַר בַּשָּׁעָה הָאַחֲרוֹנָה.
שָׁאַל אֶת הַמּוֹרָה אֵלָה:
"מָה לַעֲשׂוֹת עִם הַבַּקְבּוּק, הַאִם לִזְרֹק לַפַּח אוֹ לְהַשְׁאִיר בַּכִּתָּה?"
"זְרֹק אֶת הַבַּקְבּוּק לַמִּחְזוּרִית הַקְּרוֹבָה
כְּדֵי לִשְׁמֹר עַל אֵיכוּת הַסְּבִיבָה,"
עָנְתָה לוֹ אֵלָה עַל הַשְּׁאֵלָה.