גֶּרֶב לַאֲרוּחַת עֶרֶב

סִיסוֹ הַסּוּס וּבָזִי הַבַּרְוָז הֵם חֲבֵרִים טוֹבִים, דְּמוּיוֹת הִתּוּלִיּוֹת שֶׁמִּתְחַבְּרוֹת עַל אַף הַשֹּׁנִי בֵּינֵיהֶן לִסְעוּדָה מוּזָרָה: גֶּרֶב לַאֲרוּחַת עֶרֶב. הַסִּפּוּר מְחֹרָז לְהַפְלִיא, מְשַׁעֲשֵׁעַ וּמְהַנֶּה, וּמַעֲבִיר מֶסֶר חָשׁוּב עַל כָּךְ שֶׁאֵין לְהִסְתַּכֵּל בַּקַּנְקַן אֶלָּא בְּמָה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ. הַחֲבֵרוּת הָאַמִּיצָה עוֹמֶדֶת בְּמֶרְכַּז הַסִּפּוּר, וּמְתָאֶרֶת קֶשֶׁר שֶׁשּׂוֹרֶרֶת בּוֹ אַהֲבָה לְלֹא תְּנָאִים וְשֶׁבּוֹ מְקַבְּלִים אֶת הָאַחֵר בְּלִי שִׁפּוּטִיּוֹת, בְּחֶמְלָה וּבְשִׂמְחָה.  

בְּבֹקֶר שִׁמְשִׁי וְחָמִים, לְלֹא עָנָן בַּשָּׁמַיִם,

פָּגַשׁ סִיסוֹ הַסּוּס בְּבָזִי, בַּרְוָז כְּתֹם-רַגְלַיִם.

"הֵי בָּזִי," אָמַר סִיסוֹ, "מָה שְׁלוֹמְךָ?"

"הַכֹּל מְצֻיָּן," הֵשִׁיב בָּזִי, "וּמָה אִתְּךָ?"

"אֶצְלִי טוֹב מְאוֹד," עָנָה הַצּוֹהֵל, 

"אוּלַי נְשַׂחֵק קְצָת יַחְדָּו פֹּה בַּצֵּל?"

שִׂחֲקוּ בַּמַּיִם, קָפְצוּ וְהִשְׁפְּרִיצוּ אֶחָד עַל הַשֵּׁנִי,

אֵיזֶה כֵּיף, חָשַׁב סִיסוֹ, יֵשׁ לִי חָבֵר מְיֻחָד וְקוֹפְצָנִי.

כַּאֲשֶׁר הַשֶּׁמֶשׁ בַּמַּעֲרָב יָרְדָה,

פָּנָה בָּזִי לְסִיסוֹ, וְהִזְמִינוֹ לִסְעוּדָה.

סִיסוֹ הִסְכִּים בְּשִׂמְחָה, בֶּטַח יִהְיֶה גַּם טָעִים,

וְהַשְּׁנַיִם הֵסֵבּוּ לְשֻׁלְחַן אֲרוּחַת הָעֶרֶב, מָה טוֹב וּמָה נָעִים.