הכנה לִנבואה

עמודים: 118 תאריך הוצאה לאור: 10-2021 אֲנִי מוֹסֵר עַצְמִי לְמֶחֱווֹת רֹאשָׁהּ שֶׁל הַהַדְרָכָה בְּמִלִּים נֶעְדָּרוֹת מְסַפֶּרֶת לִי עֲתִידוֹת וּבְאַחַת בָּאָה לִקְרָאתִי דַּרְכִּי, נֶאֱרֶגֶת מַרְבַדִּים יְרֻקִּים מִתְחַלְּפִים לְהָרִים מֻשְׁלָגִים.     ספר השירה הכנה לנבואה יוצא דופן בנוף ספרי השירה בישראל ובכלל. בספר שירה זה פותח המשורר ארז תהל־יונה צוהר ייחודי אל עולמו הפנימי הפיוטי־פואטי העשיר והמגוון. הקורא בספר זה זוכה בחוויה חד־פעמית להתוודע לשירה לירית מרגשת רקומה רבדים על גבי רבדים ומלאה עומק מחשבתי־רעיוני־תפיסתי. הכנה לנבואה הוא ניסיון ראשון מסוגו להעביר במילים גשמיות במלאכת מחשבת מדויקת של פואטיקה עדינה ועם זאת מורכבת, תפיסת עולם רוחנית שמֵימית כמו נבואית של המשורר. יאיר בן־חור, עורך הספר  

כל האמת על האמת

מֵעֵת לְעֵת אֲנַחְנוּ מְנַסִּים לְהַשְׁחִיר אֶת הָאֱמֶת

(וְיֵשׁ לוֹמַר אַף בְּהַצְלָחָה)

לְבַזּוֹת וּלְזַלְזֵל בְּכֹחָהּ

(גַּם כֵּן בְּהַתְמָדָה וּבְהַצְלָחָה לֹא רָעָה)

לְדַבֵּר בִּשְׁמָהּ ובַּהֲסָתָה כְּיוֹדְעֵי דָּבָר וּגְדֻלָּה

לִדְחֹק, לִדְחוֹת, לְעַקֵּם, לְעַוֵּת

לְהַכְהוֹת וּלְנַסּוֹת לְהַקְהוֹת

(לֹא בְּכַוָּנַת מֵכַוֵּן חָלִילָה לִפְגִימָה)

אֶלָּא מִבַּעַד זָוִית פְּרָטִית צָרָה

(בְּוַדַּאי וּבְוַדַּאי גַּם מִכַּוָּנָה טוֹבָה).

 

אַךְ הָאֱמֶת אֵינָהּ בַּת הַכְחָדָה

הָאֱמֶת בִּלְתִּי אֶפְשָׁרִית לַהֲרִיסָה

יְכוֹלָה הִיא לְכָל הִתְנַפְּלוּת,

הַפְחָדָה וּמַהֲלַךְ אֵימָה.

 

אֱמֶת הִיא אַהֲבָה

עַל אַף וְעַל חֵמָה

לְעוֹלָם מְסֻגֶּלֶת

לְעוֹלָם רְאוּיָה

שֶׁמֶשׁ הָעַמִּים

חֻמָּהּ שֶׁל הַבְּרִיאָה —

כָּאן וְלֹא אַחֶרֶת מִשְׁכָּנָהּ.

 

 

 

שק חבטות

בָּרְחוֹבוֹת זִכָּרוֹן שֶׁעוֹד לֹא נֶאֱסַף

בַּסִּמְטָאוֹת טַעַם שֶׁטֶּרֶם הֻנַּח עַל לָשׁוֹן

לִכְדֵי חַיִּים וּתְחוּשָׁה פּוֹעֲמִים, מְפַטְרְלִים הִרְהוּרִים.

שְׁפָחוֹת שֶׁל פְּחָדִים, הִרְהוּרִים עַל הִרְהוּרִים

עַל הִרְהוּרִים.

בַּצָּבָא כְּפִיּוּת הַטּוֹבָה שֶׁל גּוֹרָל עַצְמִי, מְפַטְרְלִים, גּוֹל עַצְמִי.

שַׂחְקָנִים מַחֲלִיפִים, הֶטֵּלִים לֹא מִשְׁתַּנִּים 

עֲבָדִים שְׁפוּטִים שֶׁל הִסּוּסִים.

חוֹמְדִים, קַלְגַּסִּים, כּוֹבְשִׁים,

זוֹלְלִים לְמִצְעָר הַכָּרָתִי

מְפַטֵּם הִרְהוּרִים שַׂק חֲבָטוֹת לָהֶם מְטַפֵּחַ,

הִרְהוּרִים עַל הִרְהוּרִים עַל הִרְהוּרִים...

כָּךְ חוֹלֶפֶת לָהּ לְכָל הַפָּחוֹת

מַחֲצִית חַיִּים.

 

בית ריק מאנשים

בְּגָאוֹן עַל גָּחוֹן — רִקְמָה,

דֶּרֶךְ עוֹקֶפֶת, צוּרָה מֻשְׁאֶלֶת

אַשְׁלָיָה אוֹ חִידָה?

גַּנֵּי תִּקְוָה בְּתוֹךְ מִסְגֶּרֶת

לֹא מַקְרִינָה

עֵץ קָשׁוּחַ

עֵץ עָשׂוּי מִפְּלָדָה.

 

קִרְיָה יְחִידָה לִקְרַאת דִּירָה

גֶּשֶׁר עֵץ מִבַּרְזֶל מִתְחַדֵּשׁ

בֵּית מִדָּה נְמוּכָה

רִצְפָּה כַּאֲגַם קְפוּאָה.

 

סְדָקִים־סְדָקִים טוֹבְעִים

לֹעוֹת לֹא מִתְגַּשְּׁמִים,

לֹא בַּלֵּילוֹת, לֹא בַּבְּקָרִים.

אֵין קוֹל עוֹנֶה מִצִּדִּי

מִצִּדָּהּ שׁוֹבֶרֶת, שְׁבוּרָה

וְאוּלַי גַּם אֵין אֱמוּנָה מִי יוֹדֵעַ מָה...

 

סוֹרְגִים־סוֹרְגִים סוֹגְרִים, שׁוּב סוֹרֶגֶת נַפְשָׁהּ,

נִמְלֶטֶת, מִכְחוֹל בְּיָדָהּ,

אֲרֻבּוֹת חֲמוּרוֹת תַּחַת מִצְחָהּ,

בּוֹעֶטֶת בִּצְבָעִים רְדוּדִים

עוֹלֶה עָשָׁן.

 

וַאֲנִי נִבְצָר בַּזִּכָּרוֹן

נִלְחָם הֲלוּם קְרָב, נִדְבָּק

בְּכָל מַה שֶּׁבְּעֶצֶם מֻכָּר

כֵּלִים שְׁלוּבִים־שְׁבוּרִים. נִדְחָק,

עָשָׁן לֹא לָבָן. מַחֲנָק.

 

מְדַבְּרִים בִּצְלִיל אֶחָד

לֹא מְאֻחָד.

שְׁנֵי קוֹלוֹת לַבְּדִידוּת

חֲדָרִים־חֲדָרִים

בַּיִת רֵיק מֵאֲנָשִׁים

צִיּוּרִים מֵעוֹלָמוֹת אֲחֵרִים,

זִכְרוֹנוֹת תְּפוּרִים

נִמְרָחִים בִּצְבָעִים רְדוּדִים וַעֲמֻקִּים

פָּנִים, סוּסִים, פָּרוֹת וּמִישׁוֹרִים, גְּבָעוֹת וְאִיִּים

הֲזָיוֹת, מִשְׁאָלוֹת, שְׁאִיפוֹת וּקְלִפּוֹת אֲחֵרוֹת

מְצַפּוֹת כָּל חֶלְקָה רְווּיָה אוֹ פְּנוּיָה בַּנְּשָׁמָה,

מְעַטְּרִים לִפְרָקִים סוֹדוֹת וּסְתָרִים.

 

שֶׁמֶשׁ שַׁקְרָנִית מַפְצִיעָה

לִפְעָמִים לֹא מְשַׁקֶּרֶת,

לִפְרָקִים מִתְכַּוֶּנֶת

לֹא בֶּאֱמֶת בּוֹחֶרֶת

מִי אַתְּ? מִי בִּכְלָל אַתָּה

בּוֹחֵר בְּךָ?

לֹא מִתְקַדְּשִׁים, מְלַוִּים לִפְרָקִים

יְדִידוּת נֶהֱדֶרֶת, אַחִים

חוֹזִים מְקֻדָּשִׁים מֵעוֹלָמוֹת אֲחֵרִים

יָד בְּיָד כָּאן כֹּה מְלַוִּים,

פָּרָשַׁת אֲהָבִים, פָּרָשַׁת דְּרָכִים

צְלִילוֹ שֶׁל גּוֹרָל סָתוּם —

פֶּרֶק אֶחָד בְּאֶמְצַע הַחַיִּים.

 

בני נצח, בני מוות

רוּחַ מְטַיֶּלֶת בֵּין חַיִּים לְמִיתָה

מַסָּע.

עוֹנוֹת חָגוֹת, חַגִּים חָגִים, זְמַנִּים מִתְחַלְּפִים

נִמְצָאִים רֶגַע, בְּאַחֵר חוֹמְקִים

נֶחְקָקִים

לֹא נִמְצָאִים.

 

הִיסְטוֹרְיָה אֱנוֹשִׁית אֲנוּשָׁה

אֲנוּסָה, עִתִּים בְּחִירָה, מִי יוֹדֵעַ מָה?

חוֹזֶרֶת בֵּין מִיתָה לְמִיתָה

תְּקוּמָה

כִּי בְּנֵי מָוֶת אַלְמוֹתִיִּים הִנְנוּ,

מֵעָפָר קַמְנוּ וּלְעָפָר נָשׁוּב,

וְשָׁבִים שׁוּב וְשׁוּב בֵּין

לְבֵין מְמַדִּים.

מַתְנוּ וְנוֹלַדְנוּ, שָׁכַחְנוּ וְקַמְנוּ

גִּשְׁרֵי אוֹרוֹת צִבְעוֹנִיִּים

בֵּין לְבֵין נְתִיבֵי־עָל מְרוֹמִים.

 

רוּחַ לֶקַח מְקֻשָּׁט לוֹקַחַת

מַנְבִּיעַת חַיִּים לֹא שׁוֹכַחַת

לֹא תִּכְלֶה יֵשׁוּת עֵירֻמָּה

מִבָּשָׂר חֲדֵלָה, לֹא מִתְכַּלָּה,

בְּנֵי נֶצַח, בְּנֵי מָוֶת

דֶּרֶךְ רָצוֹן אֵין מִיתָה.

 

חתירה למגע

הַהַפְתָּעוֹת שֶׁמַּנִּיחָה הַבְּרִיאָה בְּקִפּוּלֶיהָ שֶׁל כָּל עֵת וְשָׁעָה צְפוּיָה

כִּמְעַט נִשְׁכָּחוֹת, מְזֻלְזָלוֹת־מָה, מֻדָּרוֹת בְּמִדָּה אַף רַבָּה,

בַּעֲבוּרִי הַמֵּגִיחַ מֵהַטָּמוּן בָּם הוּא עֹנֶג שֶׁל חֹפֶשׁ,

הֵד הַקִּיּוּם, גֻּמְחוֹת לְאוֹרוֹת וָחֳפָנִים שֶׁל בְּרָכָה.

 

הַמִּקְרִיּוּת הַמְעֻבֶּרֶת בְּדַקּוֹת הַשָּׁעָה — חַג לִי עֲבוּר רוּחִי וּפְעִימוֹת דָּמִי

יוֹלֶדֶת דִּיּוּק מִתּוֹךְ הָאֶפְשָׁרוּת בַּבְּחִירָה שֶׁבַּחֲתִירָה לְמַגָּע

שֻׁתָּפָה לִדְבַר עֲבֵרָה, כְּכִוּוּן כְּלִי נְגִינָה טֶרֶם הוֹפָעַת חַיִּים

שֶׁל אָמָּן, לַהַק וְלַהֲקָה.

 

הַמַּפְצִיעוֹת מֵהֶן עוֹלוֹת וַעֲלוּלוֹת מִמַּעְיַן הַבְּחִירָה

לְהִתְהַוּוֹת לְמַחֲרֹזֶת פְּנִינִים

כְּתוּפִינִים שֶׁל הֲבָנָה בְּעַד חַיֵּי אָמָּנוּת

הֲוָיָה שֶׁמִּשְׁגֶּה הוּא לֹא מְנַת חֶלְקָהּ, רַק הִשְׁתָּאוּת

הַזְמָנָה לְמִמּוּשׁ. וּפְלִיאָה.

 

הָאֹשֶׁר שׁוֹכֵן בֵּין קִירוֹת הַמִּקְרִיּוּת — וְהֵם בֵּיתִי,

מִמַּסָּד וְעַד גַּג

מִבֹּקֶר, לִפְנוֹתוֹ וְאַחֲרָיו שׁוֹכֵן,

בְּשִׂיא הַשֶּׁמֶשׁ וּלְאַחֲרֶיהָ גַּם כֵּן.

אַף עַל עֶרֶב לֹא פָּסַח וּמִשְּׁחֹר הַלַּיִל לֹא נִמְלָט.

 

שׁוֹכֵן בָּטוּחַ, חָפְשִׁי. רַק רֶגַע וּכְבָר לֹא מִקְרִי.

חַף מִיִּרְאָה, מֵחֲרָדָה, מִן הַסָּפֵק אוֹ מִבּוּשָׁה.

טָבוּל כָּל כֻּלּוֹ בְּחֵן וּבְחִיּוּנִיּוּתָהּ שֶׁל הַבְּרִיאָה,

כְּמוֹ קְדֵרַת בָּשָׂר הֲגוּנָה שֶׁל צַיָּדִים הַמִּתְבַּשֶּׁלֶת

עִם רֶדֶת הַחַמָּה עַל פִּתְחָהּ שֶׁל מְעָרָה,

עֲטוּפָה מִכָּל הֶטֵּלֶיהָ בְּהִלָּה שֶׁל נִיחוֹחַ

רוֹזְמָרִין הָרִים הַמְאַבֵּק את חֻלָּהּ.

 

אריה החצר

בְּפֶתַח שֶׁל בֹּקֶר וּבְסוֹף שֶׁל כָּל יוֹם

מֵעֵבֶר לְדֶלֶת מֵעֵץ, בְּאַרְמוֹן חָמִים שֶׁל סְדָקִים שָׁבִים וּבָאִים,

גָּר לוֹ אַרְיֵה מִפְּלָדָה, תָּלוּי בְּחֶדְוָה, שׁוֹאֵג לְפִי הַזְמָנָה, מֵעֵת לְעִתָּה בִּשְׁגָגָה.

עֵינָיו נָחוֹת עַל צִירֵי יַלְדוּת טוֹבָה וְחָצֵר חַד־סִטְרִית לֹא פְּתוּרָה,

נֶעֱדֶרֶת טִפַּת רֹעַ מֻבְהָק מְבַשֵּׂר אֹפֶק אֵיבָה.