הַמַּסָּע שֶׁל רְאֵם

"הַמַּסָּע שֶׁל רְאֵם" נִכְתַּב וּמְסֻפָּר עַל יְדֵי רְאֵם דָּוִד גּוֹזְלָן, נַעַר בֶּן 15 הַנִּמְצָא עַל הַסְּפֶּקְטְרוּם הָאוֹטִיסְטִי וּבָהּ בָּעֵת מִתְמוֹדֵד עִם הַפְרָעַת הַ-OCD. הוּא מְאַפְשֵׁר לָנוּ הֲצָצָה לְעוֹלָמוֹ, וְחוֹשֵׂף בְּפָנֵינוּ תְּחוּשׁוֹת וּרְגָשׁוֹת שֶׁהוּא חוֹוֶה בַּהִתְמוֹדְדוּת שֶׁלּוֹ עִם הַהַפְרָעָה – מָה מְשַׂמֵּחַ אוֹתוֹ, מָה מַפְחִיד אוֹתוֹ, מָה מַעֲצִיב אוֹתוֹ וְעוֹד – עַד שֶׁהוּא מַצְלִיחַ לְנַצֵּחַ אוֹתָהּ וּמַרְאֶה לָהּ מִי הַבּוֹס, כִּדְבָרָיו. הַסִּפּוּר נִכְתַּב בְּמִסְגֶּרֶת תַּהֲלִיךְ לְמִידָה עָמֹק וּמַסָּע אִישִׁי שֶׁעָבַר רְאֵם, כְּדֵי לְהָבִין אֶת עַצְמוֹ וּלְסַיֵּעַ לִסְבִיבָתוֹ לְהָבִין אוֹתוֹ. הַכְּתִיבָה מְשַׁחְרֶרֶת אֶת רְאֵם מֵהַצֹּרֶךְ "לְהַחֲזִיק בַּבֶּטֶן" וּמְאַפְשֶׁרֶת לוֹ לְבַטֵּא אֶת עַצְמוֹ בְּצוּרָה בּוֹגֶרֶת וּנְבוֹנָה. מַטְּרָתוֹ שֶׁל רְאֵם בְּהוֹצָאַת הַסֵּפֶר לָאוֹר הִיא לְעוֹרֵר מוּדָעוּת וְהִזְדַּהוּת בְּקֶרֶב אֲנָשִׁים שֶׁאֵינָם חוֹוִים אֶת הַהַפְרָעָה, וְכֵן לְסַיֵּעַ לַאֲחֵרִים שֶׁכֵּן מִתְמוֹדְדִים עִם הַפְרָעָה זוֹ לִמְצֹא דֶּרֶךְ מֵיטִיבָה לְנַצֵּחַ אוֹתָהּ. זֶהוּ סִפּוּר רָגִישׁ וְחָשׁוּב מֵאֵין כָּמוֹהוּ, הַמְּלַמֵּד יְלָדִים כֵּיצַד לְהַבִּיעַ אֶת רִגְשׁוֹתֵיהֶם וּלְהִתְמוֹדֵד עִם תְּחוּשׁוֹת וּמֻרְכָּבוּיוֹת שֶׁמַּעֲמִידוֹת אוֹתָם לְעִתִּים חַסְרֵי אוֹנִים אֶל מוּל הַסְּבִיבָה הַבּוֹגֶרֶת.  

קוֹרְאִים לִי רְאֵם, וַאֲנִי רוֹצֶה לְסַפֵּר לָכֶם עַל הַמַּסָּע שֶׁלִּי.

הַמַּסָּע שֶׁלִּי הִתְחִיל עִם הַהִתְמוֹדְדוּת שֶׁלִּי עִם הַ-OCD, שֶׁהֶרְאֵיתִי לוֹ

"מִי הַבּוֹס".

לְאֹרֶךְ הַמַּסָּע לְאַט לְאַט הֵבַנְתִּי שֶׁאֲנִי צָרִיךְ לְהִכָּנֵס עָמֹק לְתוֹךְ עוֹלַם

הָרְגָשׁוֹת. בְּאֶמְצָעוּת הַכְּתִיבָה, הַתִּקְשֹׁרֶת, הִצְלַחְתִּי לְהָבִין יוֹתֵר.

אֲנִי כּוֹתֵב אֶת הַסֵּפֶר כִּי אוּלַי הוּא יַעֲזֹר לָכֶם לְהָבִין אוֹתִי, וְאוּלַי יַעֲזֹר

לַאֲחֵרִים כְּמוֹתִי לְהָבִין אֶת עַצְמָם.

קְרִיאָה מְהַנָּה,

רְאֵם

כְּשֶׁאֲנִי שָׂמֵחַ

כְּשֶׁהַמִּשְׁפָּחָה שֶׁלִּי אִתִּי וּכְשֶׁחָבֵר עוֹנֶה לַהוֹדָעוֹת שֶׁלִּי, זֶה גּוֹרֵם לִי שִׂמְחָה וְהִתְרַגְּשׁוּת.

כְּשֶׁאֲנִי שָׂמֵחַ, הַשִּׂמְחָה נִמְצֵאת בַּבֶּטֶן שֶׁלִּי,

וְגַם בַּיָּדַיִם, שֶׁפִּתְאוֹם נָעוֹת בִּמְהִירוּת.

כְּשֶׁאֲנִי שָׂמֵחַ, מִיָּד רוֹאִים עָלַי וְיֵשׁ לִי חִיּוּךְ שֶׁל מַלְאָךְ.

אֲנִי קְצָת מִתְבַּלְבֵּל בֵּין שִׂמְחָה לְהִתְרַגְּשׁוּת,

אֲבָל בַּגּוּף זֶה נִרְאֶה אוֹתוֹ דָּבָר.

הַמְּקוֹמוֹת שֶׁעוֹשִׂים לִי שִׂמְחָה בַּלֵּב הֵם הַבַּיִת שֶׁל סַבָּא וְסָבְתָא, וְגַם הַבַּיִת שֶׁלִּי.

בְּאֶמְצָעוּת הַשִּׂמְחָה הִצְלַחְתִּי

לְהִתְקַשֵּׁר לַחֲבֵרִים.

לְשַׁתֵּף בִּרְגָשׁוֹת.

לְפַתֵּחַ אֶת הַיְּכוֹלוֹת הַחֶבְרָתִיּוֹת שֶׁלִּי.

לַעֲזֹר לַבִּטָּחוֹן הָעַצְמִי שֶׁלִּי .