בִּנְדוֹדַי,
הִתְהַלַּכְתִּי מֶרְחַקִּים.
הִתְקָרַבְתִּי וְהִתְרַחַקְתִּי.
הִתְקָרַבְתִּי וְהִתְרַחַקְתִּי
מֵעַצְמִי.
וּבַחֲנִיָּתִי,
הִתְיַשַּׁבְתִּי לָנוּחַ.
הִתְבּוֹנַנְתִּי וְהִתְבּוֹנַנְתִּי.
הִתְבּוֹנַנְתִּי, רַק הִתְבּוֹנַנְתִּי
בְּעַצְמִי.
חַכּוּ,
הַמְתִּינוּ
בְּסַבְלָנוּת
לְסוֹף הַסֶּרֶט.
אַל תָּקוּמוּ
בָּאֶמְצַע
וְתֵלְכוּ.
כָּל פְּסִיעָה שֶׁעָשִׂיתָ —
אַתָּה יָכוֹל לִמְדֹּד אוֹתָהּ.
אַךְ לְעוֹלָם לֹא תּוּכַל לָדַעַת,
מָה גָּדְלָהּ הָאֲמִתִּי שֶׁל פְּסִיעָה זוֹ.
"הַחַיִּים הֵם שִׁעוּרִים.
וְגַם אַתְּ בָּאת לְחַיַּי,
לְלַמֵּד אוֹתִי
שִׁעוּר".
"אֵיזֶה?"
שָׁאַלְתְּ.
וַאֲנִי, חִבַּקְתִּי אוֹתָךְ,
לוֹחֶשֶׁת עַל אָזְנֵךְ
הַשְּׂמָאלִית:
"שִׁעוּר בְּאַהֲבָה".
וּבְדִמְיוֹנִי,
מְצַיֶּרֶת אֲנִי אֶת הַשַּׁעַר
שֶׁפָּתַחְתְּ לִי,
לְעַצְמִי.
הָאוֹר בְּתוֹכִי,
וְלֹא מִחוּצָה לִי,
וְלֹא עַל הָהָר הַגָּבוֹהַּ
בָּעוֹלָם.
אַתָּה נִצְמָד
לְוַדָּאוּת,
לַחַיִּים.
כְּאִלּוּ
חֹסֶר וַדָּאוּת
זֶה לֹא
חַיִּים.
אַחֲרֵי שֶׁעָשִׂיתָ
כָּל מָה שֶׁאַתָּה יָכוֹל,
בְּגָדוֹל, סִיַּמְתָּ אֶת הַמְּשִׂימָה.
כָּעֵת, זוּז הַצִּדָּה,
בְּבַקָּשָׁה,
תֵּן גַּם לִי
לְהַשְׁלִים אֶת שֶׁלִּי.
שֶׁלְּךָ,
הַיְּקוּם.
אַתָּ(ה) הַכֹּל —
הַמַּחְשָׁבָה,
הַמַּעֲשֶׂה,
הַדִּבּוּר
וְהַלֵּב
שלך.
הָסֵר דְּאָגָה מִלִּבְּךָ.
הַתְּשׁוּבָה תַּגִּיעַ אֵלֶיךָ,
בְּדִיּוּק בַּזְּמַן
שֶׁתִּהְיֶה זָקוּק לָהּ.
לְאַט לְאַט,
לָמַדְתִּי לָתֵת מָקוֹם
לְהַכֹּל.
לְאַט לְאַט,
לָמַדְתִּי לָתֵת זְמַן
לְהַכֹּל.
וּבַסּוֹף, חִבַּרְתִּי יַחַד,
אֶת כָּל מָה שֶׁהֵבַנְתִּי,
וְאֶת כָּל מָה שֶׁלֹּא,
וְקִבַּלְתִּי שָׁלֵם אֶחָד.
קָרָאתִי לוֹ:
חַיִּים.