גּוֹזַל יוֹנִים, וּשְׁמוֹ יוֹנִי-יוֹן, מְסַפֵּר עַל קוֹרוֹתָיו בְּדִירָתָם שֶׁל בְּנֵי זוּג מֵרֶגַע שֶׁנִּצַּל וְנֶאֱסַף אֵלֶיהָ בִּשְׁעַת סַכָּנָה. הַסִּפּוּר מוּבָא מִפִּיו שֶׁל הַיּוֹן, וּמִבַּעַד לְעֵינָיו מְתֹאָרִים הַמַּרְאוֹת, הַתְּחוּשׁוֹת וְהַחֲוָיוֹת שֶׁהוּא חוֹוֶה בָּעוֹלָם הֶחָדָשׁ. מַה יַּעֲלֶה בְּגוֹרָלוֹ שֶׁל הַיּוֹן הַצָּעִיר? מִי יִהְיוּ חֲבֵרָיו הַחֲדָשִׁים? כֵּיצָד יַצְלִיחַ לְהַפְתִּיעַ אֶת בְּנֵי הַזּוּג שֶׁהִצִּילוּ אוֹתוֹ? עַל כָּל זֹאת וָעוֹד תּוּכְלוּ לִקְרֹא בַּסִּפּוּר שֶׁלִפְנֵיכֶם. גלית גולוב מחנכת ומורה לספרות מזה 35 שנים. בוגרת סדנאות כתיבה ומספרי סיפורים. חולקת את אהבתה לבעלי החיים ולטבע בספר ביכורים זה.
יֵֵשְׁשְׁשְׁשׁ!
נִצַּלִתִּי!
מַמָּשׁ בָּרֶגַע
הָאַחֲרוֹן.
כְּשֶׁנֶּאֱסַפְתִּי בֵּין זוּג כַּפּוֹת יָדַיִם.
אֵלֶּה הֵרִימוּ אוֹתִי
שְׁנִיָּה
לִפְנֵי
שֶׁהָפַכְתִּי לִהְיוֹת אֲרוּחַת הָעֶרֶב
שֶׁל הֶחָתוּל
שֶׁאָרַב לִי בְּעִנְיָן
בְּלוֹבִּי הַבִּנְיָן.
הֵי, זֹאת הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה
בְּחַיַּי
שֶׁעָלִיתִי בְּמַעֲלִית
וְהֻכְנַסְתִּי לְדִירָה
עֲ נָ קִ י ת.
הֻצַּגְתִּי בִּפְנֵי בַּעֲלַת הַבַּיִת,
כְּשֶׁאָנִי מְהַלֵּךְ וּמְהַדֵּס
עַל שֻׁלְחַן הָאֹכֶל וּמְהַסֵּס.
הַגְּבֶרֶת בַּחֲנָה אוֹתִי
מִכָּל הַצְּדָדִים
צוֹעֵד צְעָדִים קְטַנְטַנִּים.
“הַבִּיטִי," הוּא אָמַר,
“מַמָּשׁ גּוֹזָל,
עֲדַיִן יֵשׁ לוֹ פְּלוּמָה צְהַבְהַבָּה
סְבִיב הַצַּוָּאר."
פָּחַדְתִּי,
רָעַדְתִּי,
עַד שֶׁהִגַּעְתִּי
לִקְצֵה הַמַּפָּה הָאֲדֻמָּה.
הֵיכָן בְּדִיּוּק אָנִי נִמְצָא?
מַה יַּעֲלֶה בְּגוֹרָלִי
בְּזוֹ הַדִּירָה?
נֶאֱסַפְתִּי שׁוּב
וְהַפַּעַם
הָעֳבַרְתִּי
לְתוֹךְ
כְּלוּב.
“בּוֹא וְנַאֲכִיל אוֹתוֹ
מֵהַחַלָּה שֶׁל שַׁבָּת,
הוּא כָּל כָּךְ קָטָן,"
שָׁמַעְתִּי אוֹתָהּ אוֹמֶרֶת.