שלגי – הוצאה לאור שנת הוצאה: 2011 מס' עמודים: 208 סיזר קארטי התרגל לחמם את מיטתו בעזרת אינספור נשות חברה מתוחכמות – ואז הוא פוגש את ג'וד. היופי המושלם שלה מביא את דמו הספרדי לסף רתיחה! ג'וד מנסה להתאים את עצמה לעולם הזוהר של סיזר. אבל אז חוסר ניסיונה נחשף במלוא היקפו: היא נושאת בבטנה את תינוקו של הספרדי. מבחינת סיזר, ישנה אפשרות אחת בלבד – נישואין. אחרי הכל, הוא בן למשפחת קארטי. וכפי שג'וד מגלה, לא מדובר בהצעת נישואין – אלא בפקודה!
סיזר לא היה במצב רוח מרומם, בזמן שפנה עם הבנטלי במורד הרחוב הקטן שאליו הובילה מערכת הניווט שלו. השעה הייתה מעט אחרי תשע בערב ומזג האוויר, אשר בלונדון, נראה מושלם עבור יציאה לסיבוב במכוניתו, הלך והִדרדר ככל שהוא הוסיף לנסוע מזרחה. ובמשך ארבעים וחמש הדקות האחרונות פתיתי שלג העסיקו את מגבי מכוניתו.
כאשר קבע להיפגש עם אחיו, לא עלה בדעתו שיגיע למקום כזה. למעשה, הוא העדיף להיפגש במועדון שלו בלונדון, אולם פרננדו התעקש להיפגש במקום הזה בקנט, מקום שלא משך את תשומת לבו של סיזר ולפיכך מקום שמעולם לא בחר לבקר בו.
כעת הוא סינן קללה בזמן שעצר את מכוניתו מול בניין בעל החזות המקסימה של מחסן סחורות נטוש. לאחר שכיבה את המנוע הוא בחן בקצרה את מה שנראה כמו כתובות גרפיטי על הקירות, ותהה האם טעה שהפקיד את בטחונו בידי טכנולוגיה ממוחשבת. האם ייתכן שקול האישה הממוחשבת שהדריך אותו לאורך כל הדרך ממרכז העיר טעה בהכוונתו?
סיזר צקצק בלשונו בחוסר סבלנות ויצא ממכוניתו בחיפוש אחר דלת כלשהי. הוא יתרום את המכונית שלו לנווד הבא שיפגוש, אם יגלה שאחיו מתגורר בחורבה הזאת. פרננדו איננו מסוג האנשים שגרים בחורבות. למעשה, פרננדו הוא מסוג האנשים שמתמחים בהימנעות מחורבות בכל מחיר.
סיזר התאמץ לכבוש את זעמו על כך שעליו להתמודד עם הטרחה העצומה הזאת. הוא הגיע הנה למטרה מסוימת, ולכן אין טעם להתמקד בעובדה שערב שישי נהרס עבורו. וגם אין טעם להתעצבן על אחיו. עד סוף הערב לפרננדו יהיה מספיק על הראש, מלבד העובדה שבחוסר יעילותו בחר לקבוע את פגישתם בכפור החורפי ובמרחק מהציביליזציה.
הדלת הוסתרה בערמומיות בין כתובות הגרפיטי, ולאחר שסיזר פתח אותה לרווחה, הוא הקדיש מזמנו לסקירת סביבתו.
הוא לא ציפה לכך. ייתכן שמבחוץ המקום נראה נטוש, אך מבפנים נשקף נוף אחר לחלוטין. כמה עשרות אנשים התקהלו במה שנראה כמעין מועדון. בצדו האחד של החדר המואפל למחצה פוזרו כיסאות וספות מעור סביב כמה שולחנות נמוכים. בפינה אחרת אנשים עמדו ושתו לצד בר ארוך בצורת האות U אשר הקיף את מרבית חלקו האחורי של החדר. משמאל ניצבה במה מוגבהת עם כיסאות נוספים.
תוך זמן קצר הוא הבחין באחיו המשוחח עם כמה אנשים, נלהב ובמרכז תשומת הלב כהרגלו.
מפני שאמר לפרננדו באופן מפורש שברצונו להיפגש בארבע עיניים כדי לדון בקרן הנאמנות שלו, סיזר כעת זעם על כך שאחיו הוליך אותו שולל וגרם לו להשתתף באיזושהי מסיבה פרטית. האורות המעומעמים לא סייעו לו לקלוט את אופי הנוכחים במקום, אולם לא היה עליו לחשוב יותר מדי כדי להבין שכולם בוודאי החברים האופייניים לאחיו. פרחות בלונדיניות, שותפים להימורים ובטלנים שחלקו עם פרננדו את השאיפה לבזבז את הכסף המשפחתי בצורה ראוותנית ככל האפשר, תוך כדי הימנעות מכל מה שהזכיר עבודה קשה.
סיזר חשב בזעם שאחיו טעה בגדול, אם הוא חשב שביכולתו להימנע מדיון בעתידו הכלכלי על ידי כך שיקיף את עצמו בכמה בני לוויה.
עד שהגיע לפרדי, כל החבורה סביבו התפזרה וסיזר בירך את אחיו בחיוך שכולו רוגז. הוא לא טרח להביט בצעירונת עם השיער הקצר שעמדה לצדו.
"פרננדו," הוא אמר מבעד לשיניים חורקות. הוא הושיט יד והנהן בראשו מתוך נימוס. "לא לכך ציפיתי." חלפו מספר חודשים מאז שיצא לו לראות את אחיו. למעשה, הפעם האחרונה הייתה בכינוס משפחתי במדריד, שם ניסיונותיו החוזרים של סיזר לעניין את אחיו לגבי כספי החברה נתקלו בחוסר עניין מוחלט. אז הוא הודיע לפרננדו בצורה מפורשת שהוא יפקח שבע עיניים על קרן הנאמנות שלו. היה בסמכותו לדחות את פרעונה עד המועד הנכון לדעתו, והוא לא היסס להיעזר בפרקליטו. "תתפוס את עצמך בידיים," הוא הזהיר אותו, "או שתיפרד לשלום מסגנון החיים שאימצת לעצמך."
כמובן שתגובתו של פרננדו הייתה לשמור מרחק רב ככל האפשר מהמשרד הראשי של החברה.
"חשבתי… ערב שישי…" פרדי חייך בקסם כובש. "תחיה קצת, אחי הגדול! אנו יכולים לשוחח מחר. למעשה, רציתי להראות לך…" הוא פרש את ידיו בניסיון להקיף את החדר וסיזר הביט בו בדממה אדישה. "אבל אני מתנהג בחוסר נימוס." הוא פנה לאישה שעמה שוחח ואשר נדחקה לאחור מפני שסיזר פשוט נעמד מולה. "זו ג'ודית – ג'וד – תכירי את אחי, סיזר… מה אפשר להציע לך, סיזר?" הוא שאל. "וויסקי? כרגיל?"
"ואני אשתה כוס יין נוספת, פרדי." ג'וד נאלצה לפסוע מספר צעדים הצידה, לפני שניצבה היישר מול אחד מהגברים המפחידים ביותר שראתה בחייה.