נוֹצַת הַקְּסָמִים

הַטַּוָּס יֹפִי הוּא טַוָּס עָנָו שֶׁאֵינוֹ מוּדָע לְיָפְיוֹ וּלְיִחוּדִיּוּתוֹ. יוֹם אֶחָד הוּא מוֹצֵא נוֹצָה מֻפְלָאָה, נוֹצַת קְסָמִים, וּבְעֶזְרַת הוֹרָיו וַחֲבֵרָיו הוּא מְגַלֶּה מַשֶּׁהוּ מַפְתִּיעַ עַל עַצְמוֹ.  

כָּל יֶלֶד הוּא יָחִיד וּמְיֻחָד וְהַסֵּפֶר מַדְגִּישׁ אֶת הַחֲשִׁיבוּת שֶׁבְּגִלּוּי הַחָזְקוֹת הַמְּיַחֲדוֹת אוֹתוֹ. זֶהוּ אַחַד הַתַּהֲלִיכִים הַמַּשְׁמָעוּתִיִּים בְּהִתְפַּתְּחוּת בְּרִיאָה, הַמְּאַפְשֶׁרֶת רְוָחָה אִישִׁית, תְּחוּשַׁת מְסֻגָּלוּת וִיכֹלֶת שֶׁל הַיָּחִיד לְהַעֲנִיק לַסְּבִיבָה מֵהַשֶּׁפַע שֶׁבּוֹ.  

ד"ר תָּמָר בָּרֶקֶת, אִמָּא וְגַם פְּסִיכוֹלוֹגִית וּמְטַפֶּלֶת זוּגִית וּמִשְׁפַּחְתִּית, נוֹגַעַת בְּסִפְרָהּ בַּתַּהֲלִיכִים הַמְּרַגְּשִׁים שֶׁדַּרְכָּם יְלָדִים מְפַתְּחִים אֶת הַדִּמּוּי הָעַצְמִי שֶׁלָּהֶם, דֶּרֶךְ עֵינֵי הַדְּמוּיוֹת הַמַּשְׁמָעוּתִיּוֹת הַסּוֹבְבוֹת אוֹתָם.  

זֶהוּ סִפְרָהּ הַשֵּׁנִי שֶׁל הַמְּחַבֶּרֶת. סִפְרָהּ הָרִאשׁוֹן "חָבֵר כַּדּוּר" יָצָא בְּהוֹצָאַת "כִּנֶּרֶת".  

הַרְחֵק מִכָּאן, עַל שְׂפַת הָאֲגַם

הָיֹה הָיְתָה לַהֲקַת טַוָּסִים,

וּבֵינֵיהֶם גָּדַל בְּנַחַת

טַוָּס אֶחָד מַקְסִים.

כְּשֶׁבָּקַע מִן הַבֵּיצָה

בְּיוֹם אָבִיב אֶחָד,

מִיָּד יָדְעוּ הוֹרָיו

שֶׁהוּא מַשֶּׁהוּ מְיֻחָד...

הֵם חִפְּשׂוּ לוֹ שֵׁם

שֶׁיִּהְיֶה רַךְ וְנָעִים,

וּלְבַסּוֹף הֶחְלִיטוּ שֶׁ"יֹפִי"

הוּא הַשֵּׁם הֲכִי מַתְאִים.

כְּשֶׁגָּדַל הָיְתָה אִמָּא שֶׁל יֹפִי מִתְבּוֹנֶנֶת בּוֹ

בְּעֵינַיִם רַכּוֹת וּבְחִיּוּךְ רָחָב,

גַּאֲוָה גְּדוֹלָה מִלְּאָה אֶת לִבָּהּ:

"אָח! אֵיזֶה זָנָב!"

וּבֶאֱמֶת הָיָה לְיֹפִי זָנָב מַמָּשׁ נִפְלָא –

נוֹצוֹתָיו הָיוּ אֲרֻכּוֹת וּצְפוּפוֹת

בִּצְבָעִים שֶׁל כָּחֹל וְיָרֹק עִם טִפּוֹת מֻפְלָאוֹת שֶׁל זָהָב.

אֲבָל יֹפִי בִּכְלָל לֹא הִרְגִּישׁ מְיֻחָד.

הוּא הִרְגִּישׁ סְתָם טַוָּס –

קְצָת בַּיְשָׁן, קְצָת שׁוֹבָב, קְצָת נֶחְמָד...

פָּשׁוּט

לֹא הָיְתָה לוֹ אַף פַּעַם הִזְדַּמְּנוּת

לִרְאוֹת אֶת הַזָּנָב,

כִּי הוּא הָיָה כַּמּוּבָן תָּמִיד מֵאֲחוֹרָיו.

כְּשֶׁסּוֹבֵב אֶת רֹאשׁוֹ לְאָחוֹר,

הִצְלִיחַ לִרְאוֹת רַק אֶת קְצֵה הַזָּנָב,

וְהוּא נִרְאָה לוֹ מַמָּשׁ דּוֹמֶה לַזְּנָבוֹת שֶׁל חֲבֵרָיו