פְּתַח לו צוהר, אין מקום וזמן הסר כבל ונחושתיים, פְּקַח עיניים לאושר, סבלנות אין קץ קץ חיינו מי יֵדע האושר מימינך, שלח ידך עתה הוא משמאלך, ואתה? שירים על החיים נקבצו לאוסף זה, והם מאתרים משמעות בסחרור החיים. לא שכול או יגון הם מתארים, אלא יופי, אהבה, מגע אנושי וכמובן – אושר. החוויה הקיומית בספרו של דוד עידן היא חוויה של שמחה, ושיריו כמעט תרפויטיים, מדברים מלב אל לב בעוצמה וברגישות בעת ובעונה אחת.
אבקת פיות
בחצות יוצאות למשימתן הפֵיות הטובות
בכנפיהן הקטנות מעופפות, מפזרות על ראשי הילדים הנמים
אבקת חלום טוב, יפה ונעים
ומעל כל ילדה וילד ישנים שיר ערש קולן ירנין
בחצות לילה יוצאות למשימתן הפיות הטובות
עומדות על משמרתן סביב כל מיטה
תינוק ותינוקת, ילד וילדה
ידן הקטנה אוחזת בעריסה
יסלקו חיש, פחד ומורא
בחצות לילה יוצאות למשימתן הפיות הטובות
מנסות אלה הקטנות היפות
לשמור על ילדינו מִקטטות ומריבות
וליד כל ילד המתעורר משנתו
ישימו שקית קטנה למענו
בתוכה אור שמש וים כחול
מַרבדים ירוקים ופרח גדול
לקבל פני היום בשמחה וששון
אור חיוך
חיוכך האסוף כאלומת שדה, במיטתי אשמור תחת ראשי
ובחלומותיי על משכבי, יגרש
פחד סורר ונוגה
ואודה בכל פֶּה חיוך כה יפה.
חיוכך האסוף אין תחילה לו וסוף
כאלומת שדה תיאלם
את עלומיי הקמלים יעטוף
מַשבר הרים בצבעיו העולזים רוקע נוף
וביום בוא המלאך לבשר על מסע אחרון
חיוך זה המאיר אשים בארון
חושך ואופל יגרש וזדון
כי לא יִכְבה אור חיוך
בעוד שנה או מיליון
חיוכך האסוף אין תחילה לו וסוף
אין ספק
אין ספק שעולמנו עגול
הוא פשוט מתאים עצמו
לאסתטיקה סביבו.
הגלובוס מְחקה את חמוקי הירכיים
את יופי השדיים
ואת כל שבנותיים
עזר כנגדו
עשרה קבין של יופי ירדו לעולם
עשרה קבין של חן ירדו לעולם
עשרה קבין של עדינות ירדו לעולם
עשרה קבין של חוכמה ירדו לעולם
נשים נטלו כמעט כולם
אז מה קרה לאימנו חווה
שנחש ערום הצליח לפתותה
כנראה הייתה חדשה בשכונה
זה בהחלט ייאמר להגנתה
ובכל זאת הַביטו בכל שעשתה
וּרְאוּ כמה יופי נטעה בסביבה
ומי שמחפש דברי הוכחה
יודע שבכל אומן או צייר
שוכנת אישה הנשקפת על בד
וכך עולמנו מוקף
חוכמה ויופי ובעיקר אהבה
אין תחליף לאהבה
גלי הים בשתיקתם מחקו טביעות רגלי השנים שחלפו
ואין איש שיֵדע כמה טובה היית
השנה שחלפה
בכנפיה הפצועות רעות סיקלה
ודמעותיה הגדולות הרוו אדמה
כי כל פצעים תרפא אהבה
זאת האהבה לבבות שיברה
אין לא הון או מיליון שיהיה תמורתה
בוזו זהב, בוזו כל הון
רומיאו ויוליה הם לא עוד חידון
אך ייראה העולם הלזה
אם הון או מיליון יכתבו מחזה?
והאהבה, קטנה או גדולה
תיאלם, תיעלם ותתכסה
כדאי זה העת, לשבור את העט
לעצור העולם שלא נותר לו עוד זמן
לחפש אהבה, בכל דבר שסביבנו נברא
ואלוהים הוא עדי, שאין לאהבה חליפי
גלי הים שחלפו לאהבה לא יכלו
נהרות לא ישטפוהָ, לא ימחקו
בגנים ובפארקים
בגנים ובפארקים אווזים יש למכביר
שחורים, לִבְנֵי כנף, יפים כמו כוכב בלילה בהיר
סביבם ללא מִספר, חתולים וכלבים
ציפורים, יונים וצפרדעים
ואף לא נסיך אחד, שיישק לנסיכה הכלואה
אווזה לבנה מהדסת ברגלה
מביטה סביבה
מיהו הנסיך לה ייתן נשיקה
תפרוש זרועותיה תחבק אהובה
הימים עוברים, השנים חולפות
האווזה השילה מחלפות ונוצות
כמה ימים או שנים נותר לחכות
יום אחד במפתיע, אווז גנדרן וידוע
קפץ בחדווה ונשק בחיבה לאווזה לבנה
זָקפה קומתה ומתחה את זנבה
מה לי חפש נסיך וגעגוע
כאשר לצידי אווז גנדרן וידוע
אתר ביבוקס הוקם בכדי לאפשר חווית רכישה נוחה ומהירה לקהל חובבי הספרים.
אנו מציעים מגוון ענק של ספרים בקריאה דיגיטלית באפליקציה או במשלוח עד הבית.
