שלגי – הוצאה לאור
שנת הוצאה: 2011
מס' עמודים: כ- 210
אתאן תיאודורקיס הכיר היטב את טיפוס הנשים היפות שחיות על חשבון גברים עשירים,
אבל הוא מעולם לא הוטרד מהתופעה עד שהוא מתחיל לחשוד שלגיסו יש פרשת אהבים עם אחת כזו.
עכשיו, הוא נחוש לסיים את הפרשייה, המסכנת את נישואיה של אחותו,
ומשוכנע שהמיליונים שלו יסיחו בקלות את דעתה של רודפת הבצע. הוא הוגה תוכנית פעולה פשוטה:
הוא יפתה את מריסה מילבורן ואחר כך יזרוק אותה!!
אבל מריסה הביישנית כלל אינה הטיפוס שהוא חושב, ותמימותה הופכת אותה לטרף חסר אונים מול הפיתוי הנקמני שלו...
פרולוג
מריסה השתנקה בשקט כשהגבר שמולה פתח קופסה דקה שהוציא מכיס המקטורן.
"בשבילך," האיש אמר. היה ניצוץ של חיבה בעיניו כשהחליק את הקופסה לעברה. "אני רוצה שתקבלי את זה."
מריסה הסתכלה עליו, הנאה גלויה בהבעתה.
היא ליטפה בקלות את האבנים היקרות שהתנוצצו באור הנר שעל השולחן. "זה יפהפה!" היא התנשמה. ואז נראתה בעיניה הבעה מוטרדת יותר. "אבל אתה בטוח...?"
הגבר הניד בראשו בהחלטיות. "כן, בטוח."
מריסה הרימה את הקופסה, סגרה באי רצון את המכסה, והתבוננה בגבר שהעניק לה מתנה כה יפה שסמלה את משמעותה עבורו. היא הפילה את קופסת התכשיטים לתוך תיקה – תיק העור הרך והיפה עם לוגו המעצב שהיה עוד מתנה כזו. ואז היא הרימה שוב את עיניה אל הגבר. היא גילתה עניין רק בו! היא בהחלט לא הבחינה בגבר בגיל העמידה שסעד לבדו, במרחק כמה שולחנות, והיה שקוע בשליחת מסרונים מהמכשיר הנייד שלו, פניו מוצלות.
מהפגישה ראשונה ועד לרגע היקר הזה הוא שינה את חייה ללא היכר, והנס לא הפסיק להדהים אותה. כשהגיעה ללונדון לפני חודשים אחדים, לא היה לה כל מושג – אפילו לא שמץ – באיזו טוטליות ישתנו חייה. היו לה תקוות, זה נכון, ואמביציות ומטרה –
אבל העובדה שהן התממשו היתה עדיין מופלאה מבחינתה. והכול התגלם בגבר הנאה שיש מולה, והתבונן בה במסירות כזו.
היא נשכה את שפתה. לו רק לא היתה צריכה להסתתר בפינות חייו של איאן, לולא היה עליה להסתתר כאילו היתה סוד מביש. אבל כך יראו אותה, היא ידעה. מישהי שנאלצת להסתתר, שלעולם לא יכירו בה בציבור, לעולם לא תיחשף לָעולם. בגלל זה הם יכלו להיפגש רק בצורה הזו, במקומות שאיאן לא ביקר בהם בדרך כלל, שבהם לא הכירו או זיהו אותו, היכן שלא ייתקל במישהו שיפקפק בעובדה שהוא סועד כאן איתה – מישהו שמכיר אותו ואת אווה.
אווה...
השם הדהד בראשה של מריסה, פקד אותה כאילו היה רוח רפאים שאי אפשר לגרש. עיניה התמלאו רגשות. אה, היא חשבה במצוקה, לו אווה לא היתה מי שהיא. הרגש העמיק, והיא הסתכלה מעבר לשולחן בפנים הנאות והחייכניות שמולה. לו רק אווה לא היתה האישה שאיאן נשוי לה...
1
עיניו של אתאן תיאודורקיס חלפו על פני התצלומים הפזורים על שולחנו. פיו המפוסל התהדק לקו דק כשוט, והכעס פילח אותו.
אז זה התחיל! בדיוק מה שפחד ממנו למן ההתחלה. מהרגע שאחותו אווה סיפרה לו במי היא מאוהבת...
הוא הרגיש שוב את דקירת הכעס, ובשליטה מכוונת שחרר את המתח בכתפיו, בגבו. הוא הצמיד את גבו אל כיסא המנהלים שעליו ישב, מאחורי שולחן המהגוני שבמשרדו. המטה מהודר של תיאודורקיס אינטרנשיונל בלונדון נהנה מנופים פנורמיים של העיר, אבל האיש היושב במשרד לא גילה בהם עכשיו כל עניין.
מבטו הקשה המשיך לבחון את התמונות. אף על פי שצולמו באמצעות טלפון נייד ובמרחק של כשישה מטרים, אי אפשר היה להתווכח עם ההוכחה שסיפקו. הן הראו את איאן רנדל, פניו הנעריות והנאות מתבוננות בהערצה, בלהיטות, באישה היושבת מולו.
בחלק ממוחו היה אתאן יכול להבין למה.
היא היתה בלונדינית, כמו איאן, עם עור בהיר ומקסימה בצורה חריגה. שערה הבהיר דמה למפל משני צדי פניה. תווי פנים מושלמים – שפתיים מלאות ופשוקות, אף מעודן ועיניים כחולות ומאירות – הכול עשה אותה בובה אמיתית. אין פלא שהיא ריתקה את הטיפש שישב מולה.
זה היה צפוי לגמרי. ישר מההתחלה, אתאן חשש שאיאן היה חלש, מרוכז בעצמו, ושנולד להיות רודף שמלות.
בדיוק כמו אביו.
מרטין רנדל היה ידוע לשמצה – ידוע לשמצה ברדיפת השמלות שלו, ידוע בכניעתו לכל פיתוי שעבר לפניו. הוא נהנה מתשוקתו הבלתי מרוסנת, עד שהאישה המפתה הבאה חלפה לפניו. ואז הוא היה משליך את בעלת התפקיד הנוכחית ורודף אחרי חדשה.
שוב ושוב.
גועל ובוז גרמו לאתאן לעקם את פיו. אם ככה יהיה גם בנו של מרטין, אז –
אז באמת הייתי צריך למנוע את אווה מלהתחתן איתו. ולא משנה באילו אמצעים, הייתי צריך לעצור זאת!
אבל הוא לא עשה זאת, הוא אפשר לבן ליהנות מהספק, אף על פי שזה נגד את כל חושיו לעשות זאת. פיו התקבע. ועכשיו הוכח שצדק כל הזמן. איאן לא היה שונה מאביו.
רודף שמלות. הולל. חסר מעצורים.
בוגד.
בדחף נרגז, אתאן קם על רגליו, והרים את האוגדן שהכיל מספיק דינמיט על מנת לפוצץ את הנישואים של איאן. האם עדיין אפשר להצילם?
אתאן הרהר. עד לאן הגיעה הבגידה הזו? המאהבת שלו שוכנה על ידי איאן בדירה נאה, ולפי בגדי המותגים שלבשה ושערה המטופח – שלא לדבר על מחרוזת היהלומים שהעניק לה – היא בהחלט כבר זכתה ליהנות מנדיבותו. הוא חשק את שפתיו. אבל האם היא כבר שילמה תמורתה?
ההבעה שעל פניו של איאן בתצלום היתה – לא היתה לכך הגדרה אחרת – מוקסמת. זו לא היתה הבעה של גבר תאוותן – זו היתה הבעה של גבר שנפל בקסמיה של אישה. אישה שהמטיר עליה את הונו. אבל, בינתיים, לא הרבה מזמנו. זו היתה הסיבה היחידה לאופטימיות שאתאן יכול היה לראות בעסק הבזוי הזה.
דוח המעקב לא מצא כל הוכחות שאתאן ביקר את הבחורה בדירתה המהודרת – עדיין לא, מכל מקום – והוא גם לא לקח אותה למלונות. בינתיים הזמן היחיד שבילה איתה היה רק במסעדות, שברור שנבחרו בגלל המיקום המרוחק שלהם, והבגידה היחידה שנגלתה לעין היתה ההבעה המוקסמת שלו.
האם אני יכול לעצור את התהליך? האם אני יכול לעצור אותו בזמן?
זו היתה השאלה שבראש מחשבותיו. איאן רנדל שיחק אותה די בזהירות, כנראה – לפחות בזה הוא לא דמה לאביו שהיה בוטה לגמרי באשר לפרשיות שניהל. אבל אם אפשר לשפוט מהבעת ההערצה והסגידה שעל פניו, בקרוב הוא ישליך את הזהירות לכל הרוחות ויהפוך את הבחורה לפילגשו גם במעשים ולא רק בכוונות.
זה היה בלתי נמנע.
הוא הניח את האוגדן על השולחן בתחושת תסכול נרגזת.
מה, לכל הרוחות, אעשה בעניין?
השאלה נתלתה במוחו כנטל. הוא חייב לעשות משהו – לא היה מנוס מכך. היתה לו מחויבות לעשות זאת. לו היה עושה מלכתחילה מה שרצה לעשות – לו התנגד בתוקף לנישואים בין אווה ואיאן רנדל – הוא לא היה עומד עכשיו בפני המצב התופתי הזה. היה עליו ללכת עם האינסטינקטים שלו, לעצור את הנישואים. ולא משנה מה היה צריך לעשות לשם כך. זה היה שובר את לבה של אווה, הוא ידע, אבל איך תרגיש כשתגלה מה איאן עשה?
צל כיסה את פניו. הוא ידע בדיוק מה יהיה – לְמה תהפוך – אם בעלה ילך באותו מסלול ארור ובוגדני כאביו. היא תמצא את עצמה באותו מצב בדיוק כמו אמו האומללה והמיוסרת של איאן.
אתאן גדל עם הידיעה כמה אומללה היתה שילה רנדל בנישואיה למרטין רנדל, אביו של איאן. שילה היתה החברה הטובה ביותר של אמו מאז בית הספר המשלים בשוויץ, ואחרי שעיניה של שילה נפקחו לראות בכאב את דרכי ההתנהגות של בעלה, היא שפכה את אומללותה באוזני אמו.
"שילה המסכנה," הפכה לנוכחות קבועה בחייהם במהלך נעוריו, כשאמו עשתה כמיטב יכולתה לנחם את חברתה – בשיחות טלפון ובביקורים שהוחלפו הדדית בין לונדון ואתונה. נדמה היה לאתאן כי אמו בילתה כמות זמן אינסופית בניסיון לנגב את דמעותיה של שילה רנדל, אבל על אף התחושה שלו שהפעולה הנכונה ביותר היתה להתגרש ממרטין רנדל ולהיפטר ממנו, לשילה היה אופי רומנטי.
על אף כל ההוכחות, היא המשיכה לקוות שבעלה יבין יום אחד שאשתו היתה האישה היחידה שאהבה אותו באמת, וסגנון החיים הבוגדני שלו יגיע לקצו. בתקווה הלא סבירה הזו היא נתמכה על ידי אמו של אתאן שגם לה היה מזג רומנטי – נטייה שגם בתה, אווה, היתה שותפה לה.
זו היתה מהות הדאגה שלו לאחותו. ההבעה שלו האפילה. אמו גילתה את מלוא העומק של אופיו חסר התקנה של מרטין בצורה שכמעט המיטה אסון על נישואיה שלה – ואת חברותה עם שילה. כי מרטין רנדל לא הצליח שלא לרדת לשפל המדרגה ולהתחיל עם החברה הטובה ביותר של אשתו. הניסיון שלו לפתות אותה במהלך אחד הביקורים שלה אצל אשתו גרם למריבה מזעזעת בתוך שתי המשפחות, אתאן נזכר. אמו היתה צריכה לעשות ככל יכולתה כדי לשכנע את בעלה שההתחלות העקשניות של מרטין רנדל לא היו רצויות לה, והיה צורך כמעט באותה מידה של מאמץ כדי לשכנע בכך גם את שילה רנדל.
רגשות קשים ומהורהרים גדשו אותו. גברים מסוגו של מרטין רנדל גרמו לאומללות וייסורים וצרות לכל הסביבה. הוא כמעט הצליח להרוס את הנישואים של הוריו. אם בנו דמה לו במשהו, גם הוא יביא לחורבן לכל הסובב אותו.
אבל בשום אופן – בשום אופן – הוא לא יניח לאיאן לגרום לנזק כזה. בשום אופן איאן לא יחזור על חטאיו של אביו. אתאן יעצור אותו מיד.
ולא משנה באיזה מחיר.
קול נרגז נפלט מפיו. לו רק אווה לא היתה מתחתנת עם בנו של מרטין רנדל! לו רק היה שקוף בפניה באותה מידה. אבל הקסם הקליל והמסוכן של איאן רנדל שיטה באווה בדיוק כפי ששיטה באמו, שילה.
איאן רנדל גדל כמשוש עינה של אמו, שפינקה אותו מאוד, במיוחד אחרי מותו המוקדם של אביו. ועם מראהו הנאה והביטחון העצמי שלו ביכולתו למשוך נשים הוא גרם לנזק רב כמתבגר וכגבר צעיר.
ההבעה של אתאן שוב האפילה. לו היה לו מושג באיזו צורה מסוכנת איאן פונק על ידי אמו, הוא לעולם לא היה מניח לאווה להתקרב אליו. אבל כשאמו מתה בצורה טרגית, כשאחותו היתה רק בת שמונה עשרה, ההזמנה הלבבית של שילה רנדל שאווה תבוא להתגורר איתה בלונדון נראתה אז כמעט כברכת שמים.
אחרי שכבר איבדה את אביה, שלקה בהתקף לב שנתיים קודם, המהלומה השנייה הזו היתה חמורה ביותר לאווה. אתאן, שלקח על עצמו את ניהול עסקיו של אביו המנוח, ממש נפל מהרגליים, ודירת הרווקים שלו באתונה לא היתה מקום מתאים לנערה מתבגרת. וגם אי אפשר היה להשאיר את אווה לבד באחוזה המשפחתית, שם היתה נאלצת לחיות רק עם צוות המשרתים.
המעבר ללונדון, המגורים עם חברתה הטוב ביותר של אמה האהובה והחלפת לימודי המכללה שלה באחת האוניברסיטאות בלונדון היו בחירה טובה הרבה יותר עבור אווה. היא הרוויחה אם שלקחה אותה תחת כנפיה, ושילה האלמנה הרוויחה בת שעליה יכלה להרעיף את תשומת לבה.
והתברר שגם הרוויחה כלה.
אווה התאהבה קשות בבנה הנאה והמפונק של שילה רנדל.
מדוע בדיוק איאן רנדל, עם הנטייה שלו להתפרפר, הגיב להתלהבות הגלויה של אווה בהצעת נישואין, אתאן לא ידע – אבל היו לו חשדות אפלים. האם איאן לא הצליח להשכיב את אווה ללא הצעת נישואין? האם האפשרות להתחתן לתוך ההון המשפחתי העצום של משפחת תיאודורקיס היתה פיתוי מכריע עבורו?
מכל מקום, אתאן ידע שהוא היה היחיד בעל החשדות הללו. אווה, עם הכוכבים הרומנטיים בעיניה, ושילה רנדל עם המסירות וההערצה האימהית שלה לבנה – שתיהן לא השתתפו בחשדותיו. וכך, מול האושר האקסטטי של אחותו, אתאן נתן לנישואיו את הסכמתו, גם אם לא את ברכתו. הוא גם סיפק לאיאן משרה טובה בתאגיד תיאודורקיס. חלקית על מנת לספק את אווה, אבל גם כדי שיוכל לשים עין על גיסו מאוד-מאוד מקרוב.
מכל מקום, במשך שנתיים איאן עשה רושם שהוא בעל מסור. אבל עכשיו התגלה טבעו האמתי. העדויות כנגד גיסו היו מרשיעות. איאן נראה מתרועע בסתר עם בלונדינית יפה שאותה מיקם בדירה יקרה ושהמטיר עליה יהלומים.
הצעד הבא שלו היה בוודאי שיתחיל לבקר אותה בקן האהבים... הבוגדנות שממנה חשש אתאן תתחיל באמת.
אתאן התנועע בחוסר מנוחה בכיסאו. הוא לא אבה לראות את אחותו האהובה הופכת לסמרטוט מתייפח כפי שהפכה חברתה הטובה ביותר של אמו להיות במשך נישואיה, כשקיוותה וקיוותה שהגבר שאהבה בחוסר תבונה יתקן את דרכיו. הוא לא יראה את זה קורה. איכשהו הוא חייב לעצור את איאן. אבל איך? זו היתה הבעיה!
אה, הוא יוכל להתעמת עם האיש העלוב ולהציג בפניו את ההוכחות, אבל איאן כנראה ינסה להתפתל ולהתחמק – אחרי הכול, עדיין לא בוצע מעשה בגידה, והוא בוודאי יצליח למצוא איזו דרך רמייה להסביר את קיומה של הבלונדינית. ואם אתאן ייקח את התמונות אל אווה, זה ישיג את הדבר שממנו פחד יותר מכול – ישבור את לבה של אחותו עם ההוכחה לבוגדנות של בעלה. הוא לא יכול לעשות לה את זה – לא אם יוכל להימנע מכך.
אולי זה יקרה – אבל עדיין לא. לבטח עדיין לא?
חוץ מזה, האם הוא לא אמור לפחות לתת לאיאן את ההזדמנות – הזדמנות אחת! – לא ללכת בדרכו של אביו? אם הוא יצליח לקטוע את הפרשייה בעודה באיבה, למצוא דרך להסיט את איאן ממנה, אולי – רק אולי – איאן רנדל יוכיח שהוא בעל ראוי לאווה.
אני יכול לתת לו הזדמנות – ואם הוא ייכשל בפעם השנייה, אז אהיה חסר רחמים.
השאלה היתה איך לתת לו את הסיכוי ולמנוע ממנו מלהיכנע למה שהיה כל הסימנים שיהפוך לפרשייה בוגדנית מלאה עם הבלונדינית המפתה שמצא לעצמו.
המבט המהורהר חזר אל פניו של אתאן. היה צורך באסטרטגיה – אסטרטגיה קרה והגיונית.
אור קשה האפיל את עיניו. היגיון קר פילח את הסינפסות שלו. או-קיי, אז איאן רצה להתחיל בפרשייה עם הבלונדינית הזו – ומהעדויות המצולמות נראה שהבלונדינית היתה להוטה בדיוק כמוהו. מה שלא יהיה המניע שלה – העושר והנדיבות של איאן, או מראהו הנאה והזהוב וקסמו הפתייני – היה ברור שהיא הגיבה אליו חזק. היה ברור שיהיה צורך במעט מאוד מאמץ מצדו של איאן כדי להכניס אותה למיטה.
אלא אם כן...
המחשבות חלפו במוחו של אתאן. מחשבות אפלות ואכזריות.
באשר לבוגדנות, היה צורך בשניים לטנגו. הבוגד ופילגש מעוניינת.
מחשבותיו התלפפו והותרו בראשו בתנועה נחשית. אבל מה אם הפילגש לא תהיה עוד כה נלהבת? מה אם איאן רנדל לא יהיה עוד המעריץ העשיר והנאה היחיד בסביבתה? מה אם יגיע יריב לזירה?
ויסכל את כוונותיו של איאן...?
אתאן הרגיש את שריריו המתוחים מתחילים להתרפות לאיטם, בפעם הראשונה מאז שפתח את המעטפה והתמונות המרשיעות נשפכו מתוכה.
מחשבותיו טסו קדימה, ניסו להעריך אם מה שעלה בדעתו יוכל להצליח. התשובה היתה בהירה וצלולה.
כן! בגלל שזה פשוט מחליף את איאן במישהו אחר. מישהו אחר שיוכל לתפוס את מקומו. מישהו אחר שהיה עשיר ושהיתה לו היסטוריה קודמת של חיזור מוצלח אחרי נשים יפות...
לרגע הוא היסס. האם זה באמת משהו שהוא יכול לבצע? ככל שידע, הבחורה עלולה להיות באמת מאוהבת באיאן – בהחלט היתה לה הבעה מסורה מספיק על פניה.
הוא הדחיק את ספקותיו.
ובכן, אם היא מאוהבת בו, אני אעשה לה טובה בכך בסילוקו, כשאספק לה מחזר מתחרה. איזה אושר לטווח ארוך היא יכולה למצוא באהבה לגבר נשוי?
הוא חייך במתח. אם התוכנית שלו תעבוד, אווה לא תהיה האישה היחידה שיחסך ממנה כאב לב מיותר.
עיניו חזרו אל התמונה שלפניו. הוא הניח לעיניו לחלוף עליה. היא באמת היתה מקסימה מאוד-מאוד...
האם הוא יוכל לעשות זאת? האם יוכל באמת לעשות זאת?
האם הוא יכול באמת לפתות אישה – להיכנס איתה לפרשייה – רק כדי להפריד בינה ובין גבר נשוי? היו לו פרשיות רבות בזמנו, אבל מעולם לא למטרה כזו! האם זה לא רעיון קר דם יותר מדי?
מחשבותיו הסתחררו בראשו, חיפשו הצדקה למעשיו.
אני לא מתכוון לפגוע או להרוס אותה בגלל פרשייה כזו. אני לא רוצה להזיק לה. אני מתכוון רק להרחיק אותה מאיאן, שאיתו לא יכולה להיות לה פרשייה.
ההיגיון היה ברור – בלתי ניתן להפרכה – ועדיין הבעתו היתה מוטרדת. כשישב כאן ליד שולחנו, זה היה קל מספיק לתכנן תוכניות ולזמום מזימות כדי לנסות להציל את נישואי אחותו – לפחות בינתיים. אבל איך ירגיש כשיצרך לממש את האסטרטגיה הזו?
פעם נוספת עיניו חלפו על הפנים הסגלגלות והמושלמות, על העיניים התכולות והגדולות שלה, העיקול המושלם של פיה הרך...
כקודם, הוא הרגיש שחושיו מתעוררים בתגובה לחינניות עוצרת הנשימה שלה.
הוא התמלא נחרצות. אה, כן, הוא יוכל לעשות זאת. הוא בהחלט יוכל לעשות זאת...
לרגע ארוך אחד המשיך אתאן לבהות בתמונה שעל שולחנו. הפנים היפות עם השיער הבלונדיני התבוננו במצלמה, ללא כל מודעות לקיומה. ואז תמונה אחרת עלתה במחשבתו. אישה גם היא, אבל ברונטית כהה, עיני איילה עמוקות – עיניים מלאות באהבה אל בעלה, שתשומת לבו נגזלה על ידי הבלונדינית בתמונה.
אני אגן על אחותי ולא משנה מה אצטרך לעשות.
הוא הגיע להחלטה. עכשיו הוא פשוט צריך לעשות זאת. בלי להירתע, בלי להסס, בלי להטיל ספק.
הוא סגר בהחלטיות את הקלסר. פתח מגירה בשולחנו, החליק את החומר המרשיע למעמקיה והקפיד לנעול אותה שוב. ואז הוא הרים את הטלפון. הוא צריך לעשות שיחת טלפון למעצב פנים. דירתו בלונדון היתה נוחה מאוד ומפוארת מאוד, והעיצוב התאים לו באורח מושלם. אבל כרגע ידע שהגיע הזמן לעצב אותה מחדש. ובעוד שזה ייעשה – הוא יצטרך דירה זמנית.
והוא ידע בדיוק היכן היא תהיה...
אתר ביבוקס הוקם בכדי לאפשר חווית רכישה נוחה ומהירה לקהל חובבי הספרים.
אנו מציעים מגוון ענק של ספרים בקריאה דיגיטלית באפליקציה או במשלוח עד הבית.
