ליאנדרו קררה מרקס, הדוכס של סנדובל, התעורר כשמשרתו האישי פתח את הווילונות בחדר השינה שלו ובירך את מעבידו המהולל בברכת בוקר טוב מלאת עליצות. כשפניו הצרים, בעלי היופי האפל, קודרים, ליאנדרו הטיל ספק ניכר בכך שהיום הזה יהיה שונה ולו במעט מכל שאר הימים של החודשים האחרונים. מגבות נקיות המתינו לו בחדר הרחצה, בשביל המקלחת שלו. חליפת עסקים שנתפרה עבורו לפי מידה, וכתונת משי הנושאת את ראשי התיבות של שמו, ועניבה שתוסיף לו מעט צבע, הוכנו למענו, כדי שיתלבש.
אלגנטי, וללא רבב כמו תמיד, ליאנדרו ירד לבסוף במדרגות המפוארות של הקסטילו של משפחתו, עם כל הכבוד העצמי הבוטח והשלווה של אבות-אבותיו. הוא ידע שהוא משועמם, ובז להרגשה הזאת, ידע שמזלו התמזל לו ושהוא התברך בממון רב, הצלחה ובריאות טובה. הקירות משני צדדיו נשאו דיוקנאות של אבותיו – בבת עינה של האריסטוקרטיה הגאה של קסטיליה – החל בדוכס הראשון, שהיה חייל מפורסם, בן תקופתו של כריסטופר קולומבוס, עד לאביו של ליאנדרו, בנקאי מכובד שהלך לעולמו כשבנו היה בקושי בן חמש.
"הוד מעלתו." אחרי שהתקבל בברכה בתחתית גרם המדרגות, על ידי בסיליו, משרתו הראשי, ושתי חדרניות, באותה חגיגיות והבעת כבוד שהוענקו כנראה גם לדוכס הראשון, במאה החמש-עשרה, ליאנדרו הובל אל חדר ארוחת הבוקר, שם המתינו לו עיתוני היום, כולל העיתונים הכלכליים המובילים. הוא לא היה צריך לבקש דבר. כל צורך או משאלה שלו נצפו על ידי צוות המשרתים המסור שלו, ושלווה מושלמת שרתה בחדר בזמן שהוא אכל, שכן העדפתו לסעוד את ארוחת הבוקר בדממה היתה ידועה היטב.
מכשיר הטלפון הובא אליו. אמו, הדוכסית האלמנה, דונה מריה, היתה על הקו וביקשה אותו להצטרף אליה לארוחת צהרים בביתה העירוני, בסביליה, בהמשך היום. זה לא התאים לו. זה היה מחייב אותו להזיז פגישות עסקים שנקבעו לו בבנק. אבל ליאנדרו הרגיש מעט לא נוח, מאחר שמיעט כל כך לבלות עם קרובי המשפחה שלו, כך שהוא נעתר לה, בחוסר התלהבות.
כשלגם את הקפה שלו, עיניו הכהות והבורקות נחו על דיוקנה של רעיתו המנוחה, אלואיז, שהיה תלוי על הקיר בקצהו השני של החדר. הוא שאל את עצמו אם מישהו אחר במשפחה מודע בכלל לכך שבעוד ארבעים ושמונה שעות יחול יום השנה למותה. אלואיז, חברת הילדות שלו, שבמותה, לפני שנה כמעט, הותירה בחייו חלל גדול כל כך. הוא שאל את עצמו אם יעלה בידו להתגבר אי-פעם על תחושת האשם שהותיר בו מותה הפתאומי, והחליט שמוטב יהיה לו לבלות את יום השנה הרחק מהבית, ולעבוד בלונדון. רגשנות יתר בהחלט לא היתה אחת החולשות של ליאנדרו.
הוא בילה בוקר עמוס במשרדי בנק קררה, מוסד שטיפל בהונם של אותם הלקוחות במשך דורות רבים, וששירותיו כאחד הבנקים להשקעות המפורסמים והמצליחים ביותר בעולם היו מבוקשים מאוד. בהיותו נבון ומחונן מאוד בתחום של שמירת הון וניהול נכסים, ליאנדרו סומן כבר מגיל צעיר מאוד בתור גאון בניתוח שוקי המטבע העולמיים. התעמתות עם מספרים מורכבים העניקה לו תחושת סיפוק והנאה. מספרים, בניגוד לאנשים, קלים מאוד להבנה ולהתמודדות, הוא חשב לעצמו בציניות.
כשהגיע לארוחת הצהרים המתוכננת, הוא הופתע לראות שגם אחותה של אמו, דודתו איזבלה, ושתי אחיותיו, אסטפנייה וג'ולייטה, נמצאות שם.
"חשבתי לעצמי שהגיע הזמן לשוחח אתך," מלמלה דונה מריה, תוך שליחת מבט רב משמעות לעבר בנה, כשהוגשו המתאבנים.
ליאנדרו הרים גבה שחורה בתהייה. "בקשר למה, בדיוק?"
"אתה אלמן כמעט שנה כבר." היתה זאת אסטפנייה שהשיבה.
"האם יש איזו מטרה להצהרה הזאת?" שאל ליאנדרו ביבושת.
"אתה התאבלת כבר מספיק כדי לענות על כל אמות המידה המקובלות. הגיע הזמן לחשוב על נישואים שניים," הודיעה לו אמו.
כשהוא שולט בנוקשות בפניו הצרים והנאים, ליאנדרו השיב מבט יציב לעבר אמו. "אני לא חושב כמוך."
ג'ולייטה, אחותו הצעירה, הצטרפה אל הדיון. "אף אחת לא תתפוס את מקומה של אלואיז, ליאנדרו. אנחנו לא מצפות לזה, ואתה גם לא – "
"אבל אתה צריך לחשוב קודם כל על המשכה של השושלת המשפחתית הרציפה שלנו," הכריזה דונה מריה בכובד ראש. "אין כרגע שום יורש לתואר או לנכסים. אתה כבר בן שלושים ושלוש. לפני שנה, כשאלואיז הלכה לעולמה, קיבלנו כולנו תזכורת כמה שבריריים ולא צפויים יכולים החיים האלה להיות. מה אם משהו דומה יקרה גם לך? אתה חייב להתחתן מחדש, בני, ולהוליד יורש."
אתר ביבוקס הוקם בכדי לאפשר חווית רכישה נוחה ומהירה לקהל חובבי הספרים.
אנו מציעים מגוון ענק של ספרים בקריאה דיגיטלית באפליקציה או במשלוח עד הבית.
