בְּיוֹם הָאַהֲבָה בַּגַּן בִּקְּשָׁה הַגַּנֶּנֶת לְהָכִין יְצִירָה שֶׁקְּשׁוּרָה לְאַהֲבָה. הַגַּנֶּנֶת הִסְבִּירָה שֶׁאַהֲבָה הִיא רֶגֶשׁ מְיֻחָד שֶׁקַיָּם בְּכָל אֶחָד.
חָזַר אַדִּיר מֵהַגַּן קְצָת מְבֻלְבָּל, נִגַּשׁ לְאִמָּא וְשָׁאַל:
"אִמָּא, מָה זֹאת אַהֲבָה?"
אִמָּא הוֹשִׁיבָה אֶת אַדִּיר עַל בִּרְכֶּיהָ וְאָמְרָה,
"אֲהוּבִי, אֵיזוֹ שְׁאֵלָה נִפְלָאָה! אַהֲבָה הִיא רֶגֶשׁ קָסוּם וְיֵשׁ לָהּ כּוֹחוֹת-עָל".
"בֶּאֱמֶת, אִמָּא?" הִתְרַגֵּשׁ אַדִּיר וְנִתְמַלֵּא סַקְרָנוּת, "אֵיךְ לְאַהֲבָה יֵשׁ כּוֹחוֹת-עָל?"
"אַהֲבָה הִיא רֶגֶשׁ שֶׁמְּמַלֵּא לָנוּ אֶת הַלֵּב. הִיא יְכוֹלָה לִהְיוֹת בְּכָל מָקוֹם וּבְכָל דָּבָר".
"בְכָל מָקוֹם? וָאוּ, אֵיךְ אַהֲבָה עוֹשָׂה אֶת זֶה?"
אִמָּא חִיְּכָה וְהִסְבִּירָה:
"הֲכִי חֲשׁוּבָה הָאַהֲבָה שֶׁלָּנוּ לְעַצְמֵנוּ.
זֶה הַסּוֹד!
כְּכָל שֶׁנֹּאהַב אֶת עַצְמֵנוּ יוֹתֵר, כָּךְ נוּכַל לִפְתֹּחַ אֶת לִבֵּנוּ לָעוֹלָם וְיִקְרוּ לָנוּ קְסָמִים".
"אִמָּא, אֲנִי עֲדַיִן לֹא מֵבִין. סַפְּרִי לִי עוֹד".
"בְּוַדַּאי, אַדִּירוּשׁ.
אֶתֵּן לְךָ כַּמָּה דֻּגְמָאוֹת: יֵשׁ אַהֲבָה שֶׁל הַמִּשְׁפָּחָה הַקְּרוֹבָה,
שֶׁל אִמָּא וְאַבָּא, שֶׁל הָאַחִים, שֶׁל סָבְתָא וְסַבָּא וְשֶׁל הַדּוֹדִים.
אֶת מִי אַתָּה אוֹהֵב בַּמִּשְׁפָּחָה שֶׁלָּנוּ?"
"אֲנִי אוֹהֵב אֶת אִמָּא וְאַבָּא, אֶת סָבְתָא וְגַם אֶת סַבָּא,
אֶת עֲדִי וּקְצָת אֶת נָאוֹר, וְגַם אֶת דּוֹדָה לִילוּשׁ וְאוֹר".
"הֵבַנְתִּי", אָמְרָה אִמָּא, "אַתָּה אוֹהֵב אֶת כֻּלָּם. אֵיזֶה לֵב גָּדוֹל יֵשׁ לְךָ, מַמָּשׁ מֻשְׁלָם".
"וְיֵשׁ גַּם אַהֲבָה לַחֲבֵרִים", הִמְשִׁיכָה אִמָּא.
"חֲבֵרִים בַּגַּן, חֲבֵרִים בַּחוּג, חֲבֵרִים בְּגַן הַמִּשְׂחָקִים...
אִתָּם אֲנַחְנוּ אוֹהֲבִים לְבַלּוֹת וּלְהִתְרָאוֹת, הֵם אֵלּוּ אֲשֶׁר מִתְוַסְּפִים לִרְשִׁימַת הָאֲהוּבִים שֶׁלָּנוּ בְּמַהֲלַךְ הַחַיִּים.
בּוֹא נְנַסֶּה לְהִזָּכֵר:
אֵילוּ חֲבֵרִים הִכַּרְתָּ בְּמַהֲלַךְ הַשָּׁנִים?"
"זֶה קַל, יֵשׁ אֶת גַּל, שֶׁהָיָה שָׁכֵן שֶׁלָּנוּ,
וְאֶת יָעֵל מִגַּן הָדָר וְאֶת מוֹרָן מֵחוּג אוֹרְגָּן".