טִיּוּל
מִשּׁוּךְ פַּסֵּי רֹךְ מִן הֶחָתוּל מְשּׁוּך טִיּוּל קָטָן,
פִּרְחֵי שָֹדֶה נוֹסְעִים.
גּוּגֶל מַסְבִּיר פָּנִים אֶת מְקוֹמְךָ
פַּסִּים נֶאֱסָפִים לְשָׂדוֹת וּכְרָמִים
נִשְֹרָכִים לְנַעֲלַיִם,
רָצוֹת, אֲנִי רָץ,
שְׂדוֹת פַּסֵּי זֶבְּרָה שֶׁנִּפְרְמוּ לְבַלְבֵּל
סְעָרוֹת וְאוֹיְבִים
מוֹשְׁכִים גֶּשֶׁם רִאשׁוֹן.
כֻּתְנַת הֶלְקֵט לְבָנָה מִן הַגָּבִיעַ,
מְבֻצְבֶּצֶת שִֹמְלַת כַּלָּה,
— שֶׁלֹּא תֵּרָטֵב…
— מִי יִקַּח אוֹתָהּ…
הִנוּמַת עֲרָפֶל מְכַסָּה עַל פְּחָדֶיהָ,
הַכֹּל בְּרֹאשָׁהּ…
הַכֹּל בְּרֹאשְׁךָ
“חָתוּל,״
“פַּסֵּי זֶבְּרָה,״
“שֶׁנִּפְרְמוּ,״