בְּדַרְכֵּנוּ מֵהַגַּן לְאַחַד הַחוּגִים -
מָקוֹם שֶׁבּוֹ מוֹצְאִים תַּעֲסוּקָה לַיְּלָדִים -
שָׁאֲלָה אוֹתִי סוֹל בְּקוֹל נְכָאִים:
"סַבָּא, אֵיךְ גְּדֵלִים בִּנְיָנִים?"
הַשְּׁאֵלָה הִכְּתָה אוֹתִי בְּתַדְהֵמָה,
כִּי סוֹל הוֹסִיפָה: "הֲרֵי לֹא זוֹרְעִים,וְהוּא גָּדֵל מֵהָאֲדָמָה…
"אֵיךְ מַסְבִּירִים בְּנִיַּת בִּנְיָנִים לְיַלְדָּה קְטַנָּה
(יֵשׁ לִזְכֹּר שֶׁסּוֹל שֶׁלָּנוּ רַק בַּת אַרְבַּע).