בדרך הביתה

אני תמיד נשאר אני?

בדרך הביתה הוא ספר ששותפים לו קולות רבים: כולם דמויות החיות בתוך רותם אביה, שמגוללת את סיפור חייהם, סיפור חייה, במקום בו “אני לא תמיד נשאר אני”; במקום בו ה”אני” הוא מרובה ומפוצל.

רותם אביה כותבת: “כשאתה פליט ואין לך עוגן להיאחז בו, הכי טוב להישען על הרוח. אני פליטה. אני נשענת על הרוח ונותנת לה לשאת אותי. אני רוצה הביתה. לומדת עם כל חוויה מתוך הנוודות של חיי, שאין ‘הביתה’. לא כאן. לא בגופי. לא בגפי”.

אביה גדלה בחברה חרדית. סיפורה מתחיל בהתעללות וניכור ועובר דרך הישרדות, חיפוש עצמי והתבוננות עמוקה בשאלות על נפש, תקווה ורוח. מעבר למאורעות הכואבים ולתופעה המרתקת של ריבוי אישיות, בדרך הביתה הוא תיעוד חשוב של התמודדות אמיצה מול כאב גופני, נפשי ורוחני ועדות לאור ולצל הנמצאים בכולנו.

רותם אביה היא פסיכותרפיסטית החיה עם הפרעת זהות דיסוציאטיבית (ריבוי אישיות). היא חוותה חיים מלאי אתגר, בהם מעברים קיצוניים בין כמיהה לאהבה לבין חיים ברחוב, מהעולם החרדי לחזרה בשאלה, מישראל ללונדון ובחזרה. כיום היא עובדת בעיקר עם נפגעי טראומה.