טעימה מהספר
אבא שלי היקר היה בתנועה מתמדת. בחשיבה, בלמידה, בסקרנות וכן, גם פיזית. היה נדמה שהוא נע כל הזמן כדי להספיק משהו.
מעניין, אפשר להתבונן על תנועה זו כחוסר שקט, אך גם כתשוקה לחיים. הוא היה הראשון שקם לסייע, לארגן, לפנות מהשולחן, להביא לבתי בדיוק־בדיוק את הכפית שרצתה בארוחת הערב.
תנועה יכולה לייצר חוסר שקט אצל המתבונן. היא יכולה להביא אותנו גם לשלווה ובריאות נפשית.
ניתן כמובן להתייחס לתנועה במשמעות הפיזית שלה - יכולת לזוז ולהתנועע. להביא את הגוף בכל פעם להצליח לבצע עוד ועוד מטרות שמוצבות לו.
אך לא פחות חשובה התנועה הרגשית־קוגנטיבית שלנו.
וכשאני מדברת על תנועה אני מתכוונת לגמישות, להתפתחות.
במקום שמתרחשת בו תנועה, מתאפשרת בעיניי הבריאות הנפשית.
בגמישות, אני מתייחסת באופן ספציפי ליכולת החשיבה הגמישה שלנו, יכולת לוויסות והתמודדות עם שינויים. היכולת שלנו לאחוז במחשבותינו גם וגם. תחושות שונות, חוויות אחרות.
תנועה יכולה להיות קדימה, אחורה או אפילו במקום.
If you don’t like where you are, move! you are not a tree...
ולהיום: איך אתם נעים במרחב האישי שלכם? מה מקדם אתכם קדימה? האם אתם זקוקים להישאר קצת במקום? או לנוע שוב אחורה כדי לבדוק ולבחון את עצמכם?