תַּעֲלוּל בַּלּוּל
שָׁם בֵּין הָאֻרְוָה לָרֶפֶת
מְלוּנָה יֵשׁ וְחָתוּל,
וּמֵאֲחוֹרֵי כָּל אֵלֶּה
מִשְׂתָּרֵעַ לוֹ הַלּוּל.
וּבַלּוּל בִּין הָעֵצִים,
יוֹשְׁבוֹת עֶשְׂרִים תַּרְנְגוֹלוֹת,
בַּיּוֹם הֵן מְטִילוֹת בֵּיצִים
וּבָלֵיל מִתְכַּרְבְּלוֹת.
וּמִדֵּי יוֹם בְּיוֹמוֹ, בְּכָל יְמוֹת הַשָּׁבוּעַ,
מְטִילוֹת חָמֵשׁ בֵּיצִים – תָּמִיד מִסְפַּר קָבוּעַ,
אַךְ בָּא יוֹם, עָלְתָה הַשֶּׁמֶשׁ
וְקָרָה דְּבַר מָה מוּזָר
שֶׁהִפְתִּיעַ אֶת הַלּוּל
וּפָרַץ בּוֹ אֶת הַגְּבוּל -
זוֹ תַּרְנְגֹלֶת מְכֻרְבֶּלֶת
מִדֵּי יוֹם נָתְנָה חָמֵשׁ,
אַךְ רְאוּ הַפְלֵא וָפֶלֶא,
כֵּן פִּתְאוֹם יָצְאוּ לָהּ... שֵׁשׁ!