אֵל מָלֵא רַחֲמִים
בְּתוֹם טֶקֶס יוֹם הַזִּכָּרוֹן לְחַלְלֵי הֲשׁוֹאָה,
הַחַזָּן הַצְּבָאִי עוֹלֶה עַל הַבָּמָה
וְקוֹרֵא: אֵל מָלֵא רַחֲמִים.
אִמְרוּ נָא רַבּוֹתַי,
הֲיֵשׁ מַעֲשֶׂה אֶוִוילִי יוֹתֵר?
וּכְבָר אָמַר יְהוּדָה עַמִּיחַי
אִלְמָלֵא הָאֵל מָלֵא רַחֲמִים
הָיוּ רַחֲמִים בָּעוֹלָם וְלא רַק בּוֹ.