חָתוּל
חָתוּל שָחוֹר טִפֵּס עַל עֵץ,
בֵּין הָעֲנָפִים הִתְרוֹצֵץ
חִפֵּש חָבֵר לַמִּשְחֲקִים
אַך לֹא מָצַא אֶלָּא רַק עַלִּים.
פִּתְאֹם רָאַה חָתוּל לָבָן
קָרַא לוֹ “עֲלֵה לְכָאן“!
אַך הֶחָתוּל מִמֶּנּוּ הִתְעַלֵּם
וּבְצָעַד קָלִיל הִמְשִיך לְהִתְקַדֵּם
הִתְאַכְזֵב הֶחָתוּל מְאוֹד
כִּי אֵין לוֹ חָבֵר קָרוֹב.
יָשַב לָנוּחַ בֵּין הֶעַלִּים
וּלְיַלֵּל שִירִים יְדוּעִים
שָמְעוּ אוֹתוֹ הַחֲתוּלִים
הִתְקַבְּצוּ סְבִיבוֹ וְשָרוּ שִירִים
וְכָך יָשְבְוּ לָהֶם כָּל הַיּוֹם
עַד שֶהִתְעוֹרֵר הֶחָתוּל מֵהַחָלוֹם.