אַנְשֵׁדִים
חִפַּשְׂתִּי מִלָּה שֶׁתְּתָאֵר אֶת הַבַּחוּרִים,
אֶת הַשֵּׁדִים הַמְּחַיְּכִים
שֶׁבְּחָסוּת הַחֲשֵׁכָה
וּבְחָסוּת הָאַהֲבָה – תּוֹקְפִים בְּרַכּוּת.
יַלְדָּה בַּת עֶשֶׂר – פּוֹלְשִׁים אֵלֶיהָ,
רוֹצְחִים גּוּפָהּ
וְהִיא לֹא מְבִינָה שֶׁזֹּאת לֹא אַהֲבָה.
חִפַּשְׂתִּי מִלָּה וְלֹא מָצָאתִי!
מָצָאתִי בְּנֵי תִּשְׁפֹּכֶת, בְּנֵי בְּלִיַּעַל,
בְּנֵי זוֹנָה, בְּנֵי אֶלֶף, בְּנֵי דּוֹדָה.
אֲבָל אֵלֶּה כֻּלָּם לֹא מְחַיְּכִים אֶת דַּרְכָּם לַגּוּפָה
אָז הִמְצֵאתִי אוֹתָהּ,
לֹא לְמַטְּרַת הִתְפַּלְפְּלוּת אוֹ מִשְׂחָק,
אַנְשֵׁדִים – וְרָוַח לִי.