אַתָּה דּוֹפֵק עַל חַלּוֹנִי
בְּבֶכִי שֶׁל תִּינוֹק, בִּקְרִיאַת מוּאַזִּין.
קוּם, תָּכִין לִי בַּקְבּוּק,
תִּתְעַטֵּר בְּכֶתֶר, תִּהְיֶה לְנֶפֶשׁ חַיָּה.
לַמֵּד אוֹתִי לְמַלֵּל אֶת דְּבָרֶיךָ מִתּוֹכִי,
לַמֵּד אוֹתִי לִבְרֹר אֶת דְּבָרַי מִמּוֹץ,
לַמֵּד אוֹתִי לִדְבֹּר אֱמֶת בִּלְבָבִי.